אחרי הרבה מחשבה נראה לי שהגעתי לשלושת השורשים של פגמי האופי שלי
1: גאווה. אני בטוח שאני יותר טוב מכולם. כתוצאה מפגם זה נובעים הרצון לכבוד, שכולם ידעו שאני הכי טוב. הכעס: איך מי שמולי לא מסכים איתי אם ברור שאני הכי צודק וחכם. אי הקשבה לחבר וקטיעתו באמצע דברים, כי אם אני הכי חכם והכי מוכשר והכי מצחיק למה שאני בכלל יקשיב לך וגם אם אני מקשיב אני מיד מבין למה התכוונת כי אני הרבה יותר חכם.
עד כאן הפגם הראשון שלי. תודה על ההקשבה שלכם למרות שיכולות הכתיבה שלי לא משהו.

הפגם השני שלי הוא כל רצון חלש, שאפשר גם לכנות אובססיביות או התמכרות.
אני מכור לאוכל, אני לא יכול להפסיק לאכול עד שאני מפוצץ, אני מכור להרבה דברים קטנים וטפשיים אני לא מצליח להגמל מזה.
כשאני רוצה לעשות משהו אני פשוט לא מצליח לעצור את עצמי מלעשות את זה.
אשמח אם תעזרו לי לדעת איזה פגמי אופי נובעים מזה, ואיך מתקנים את הפגם הזה