ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
אם אין אני לי, מי לי?
וכשאני לעצמי מה אני? ואם לא עכשיו אמתי? |
|
|
|
ליומן המסע שלי הפוסט שהסביר לי מה הבעייה הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי! כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני. |
|
|
|
וקיפאון |
|
חשבתי שאני יכול לעשות הכל לבד - מסתבר שלא.
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
"וירדו חיים שאולה" - שגם בשאול חושבים שהם חיים.
הברכה ב"וירדו חיים שאולה", כמו [שאמרו חז"ל] "בני קרח לא מתו - מקום נתבצר להם ועשו תשובה", כי התשובה מועלת רק כל עוד שהוא חי, וזוהי הברכה, שגם בשאול יהיו חיים ויוכלו לעשות תשובה (היום יום כ'ו סיון, אדמו"ר מליובאוויטש). |
|
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך" |
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
את רוב הדברים העברתי,
נשאר רק עוד ארגז אחד, כדי להרים אותו, אני צריך עזרה. שמימית. (אביתר בנאי) |
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום, לב מבין ואוזן שומעת, הן על כפיך נשאתני הלום". |
|
|
|