שלום
בהשראת סוכת עורו של לוויתן ( forum.gye.org.il/index.php?topic=4304.0 )
אתמקד בעז"ה בעולם המים, כידוע נבדלו הדגים לשני סוגים, דגי מים מתוקים ודגי מים מלוחים ,
הם שונים לא רק במקום חיותם אלא גם בטבעם , הזימים ומערכת הנשימה שונה בהתאם לצרכיהם.
דגי המים המלוחים זקוקים למערכת מורכבת יותר לויסות המלחים והמינרלים המומסים במים,
(ראה הפרשי המחירים בין אקווריום מתוקים למלוחים)
ישנם דגים יוצאי דופן המכונים "בראקיש", דגים אלו חיים באזורי שפך הנהרות שם מתערבבים המים המתוקים עם המלוחים,
פעם גאות , פעם הצפה, הם הסתגלו למצב הבינים של מלוח מתוק, לא כאן ולא שם , או גם כאן וגם שם,
דגים אלו ( כגון מונו, מונו סבה, סקטפטוס, הדג היורה, ועוד) זקוקים לתוספת מלח באקווריום.

לא, לא התבלבלתי וכתבתי בטעות כאן במקום בפורום לחובבי דגי נוי,
אז מה זה קשור אלינו?
גם אני "בראקיש" עדיין....
אנו זקוקים לחיות , לבאר מים חיים לרוחניות לחיבור לאלוקים.
אך דא עקא שעזבנו באר מים חיים לחצוב בורות אשר יכילו מים הזידונים מי התאווה ,
וחיפשנו למלא את הצמא הרוחני והרגשי שלנו במים מלוחים המצמיאים בטירוף לחפש עוד ועוד ,
"והדרך היחידה לברוח מזה היא ע"י לעשות את זה" (הספר הלבן).
שנים ארוכות התפלשנו במים הזידונים אשר רבי צדוק מגדיר כשורש בתאווה,
ונשארנו צמאים ומרוקנים,
עד שהגענו לשמור עיניך
כאן לימדונו שיש תחליף אפשר לעבור אל המים החיים אל מי המקווה המטהר, אל החיים הרוחניים המתוקים.
ובתהליך הזה אנו במצב בינים ברצוא ושוב פנימה והחוצה, גם פה וגם שם ו לא פה ולא שם.
אבל להשאר "בראקיש" זה אסון כי בסופו של יום המים הזידונים כשמם כן הם , הם יטביעו אותנו לנצח.

אז המטרה שלנו היא לבקש מאלוקים את הכח לצאת באזור הדימדומים, לעזוב את שפך הנהר,
ולעלות ולשחות נגד הזרם, במעלה נהר החיים אל המים המתוקים, אל קרבת האלוקים,
אל החיים הרוחניים.
שחייה נעימה
מוטי

מקסים. ידידי היקר, אין לי מושג ירוק בדגים. לא נוי ולא מאכל. אבל אהבתי מאוד את הדוגמא שלך. בגלל שגם אני הנני 'ברקפיש'. שנים הייתי ממוסמר למקום. כבול. הסתובבתי במקום מחיה אחד בלבד. עד שנטלני בחסדו וברר עבורי אופציות נוספות. במקום זימים ברא לי יוצר הכל ראות. ומיני אז מספק לי חמצן די צורכי. ובמיוחד, נתנני בניצחון גובר והולך מחלה שלא יכולתי לה. שנזכה לעוד יום.

תודה. מזדהה