בעבר זה היה תמיד אותו דבר. ריקנות=נפילה. למה? פשוט כי אני לא יודע איך לחיות עם רגשות כאלו, לא מבין איך מתמודדים עם זה, והדבר היחיד שאני מכיר שימלא את החור במיידי הוא תאווה. זהו המפלט האולטימטיבי שלי שאף פעם לא איכבז (כמובן עד לרגע שבו הוא מותיר חור גדול יותר וריקנות גדולה יותר). לכן לא היה לי אף פעם סיכוי מול עצמי בניסיון להישאר נקי, כיון שלמרות הידע הרב שהיה לי על חוסר ההיגיון בשימוש בתאווה, לא יכולתי לעצור את עצמי כיון שהרגשת הריקנות (וחברותיה) היו כל כך חזקות, שהייתי מוכרח להשתמש במשכך הכאבים הזה, למרות מחירו הגבוה.

בזמנים אחרים ניסיתי להילחם בריקנות על ידי מילוי הבור השחור שבתוכי. זה יכל להיות עשיה חיובית, לימוד או כל דבר אחר שישכיח ממני את הכאן ועכשיו. גם הפיתרון הזה עבד - עד שהוא הפסיק לעבוד. מספיק יום אחד בלי ריגוש, הערה אחת מאדם קרוב, בוקר אחד שקמתי על צד שמאל - וכל ההשקעה הרבה במילוי הבור יורדת לטימיון.

האמת היא שהסיבה המרכזית בגללה היא אפשר למלא את הבור הזה היא כיון שהוא פשוט שאני בור בלי תחתית, אז לא משנה כמה אדחוף לתוך עצמי - עדיין אשאר בדיוק במצב שבו הייתי קודם לכן. מרוקן.

ואז באה התכנית וגילתה לי שבעצם החור השחור הזה הוא משהו רוחני, הוא שאיפה למילוי אמיתי, לחיבור, לקשר עם אלוקים. כל זמן שאני מחובר - הבור מלא ואין חור ואין ריקנות. הקבוצות והחברים סיפקו לי את החיבור הראשוני, הבסיסי, זה שבאמצעותו רכשתי את האמון בתהליך. פתאום ראיתי שיש גם אפשרות לחיות חיים נורמליים, בהם אין צורך לברוח כאשר מגיעה הרגשת הריקנות הזאת, וגם כאשר העולם נראה הפוך, יש דרך להתמודד עם זה על ידי חיבור. כמובן שהחיבור הזה לא הספיק ולכן לימדו אותי להתחבר לאלוקים כפי שאני מבין אותו.

אבל בתקופה האחרונה חוויתי פעמים בהם הרגשת הריקנות לא נעלמה גם אחרי כל הפעולות של החיבור לחברים ולאלוקים. זהו המקום בו אני צריך לומר "רצונך ייעשה ולא רצוני", ואם רצונו של אלוקים הוא שארגיש ריקנות - אני מקבל את זה ולא מנסה להילחם בכך. יש אנשים שסובלים מכאבים פיזיים שונים שאין להם רפואה, ויש אנשים שסובלים מכאבים נפשיים שאין להם רפואה, ואם אלוקים רוצה שארגיש כאב רוחני של ריקנות וניתוק - זה בסדר מבחינתי. אני מקבל את העובדה הזאת ולא מנסה להרדים את עצמי עם כדורי הרגעה משום סוג שהוא.

נכון, זה לא כיף, הרבה יותר טוב כאשר החיבור לאלוקים ממלא אותי כך שאין ריקנות בכלל ואין בור שחור ואין חור ואין כלום, אבל העולם הזה הוא לא תכנית כבקשתך, והמפתח לכל הבעיות שלי כיום הוא קבלה שזה כולל גם את קבלת העובדה שלפעמים אלוקים רוצה שארגיש ריקנות, ולמרות הכל לא אשתמש בתאווה כדי לברוח מהרגש הקשה הזה.

תודה רבה הועלת לי מאוד

כבר כמה ימים שאני חווה את הרגשת הניתוק שאתה מתאר, ועל אף הפעולות וגם סוג של התקדמות רוחנית שחוויתי אני מרגיש ניתוק ועצירה ללא יכולת התנעה של ממש.

עזר לי שחלקת והזדההיתי, עזר לי שחלקתי אמש בקבוצה וביקשתי מאלוקים בנוכחות הקבוצה, וכעת שוב מתפלל לאלוקים לחיבור והתמלאות, שלווה ורוגע.

תודה

הפוסט הזה בא לי בדיוק בזמן!

מצד אחד מרגיש ריקנות גדולה,
ומצד שני מרגיש כמה חשובה קבלה עצמית.

ממש תודה! אין מילים לתאר כמה זה בא לי בדיוק בזמן. אני ממש מנסה לברוח מזה וגם אם באסירותודה זה כמעט בלי שימוש (יש מבטים ואיזה עיתון שקראתי בבוקר) אז זה בעודף אובססיה על טלפונים לחברים, האמת עוד לא דיברתי על זה עם אף אחד אבל לי זה מרגיש לא בריא

תודה על זה. אפשר אחרת

תודה על הדברים.
לקבל את זה שאלוקים משאיר בתוכי היום ריקנות, בשבילי זה גם לקבל את היכולת לא לפעול. לא לפעול על האובססיה, ולהתחיל לחפש את הריגוש. ולא לפעול באובססיה ולנסות לגרש את הריקנות.
פשוט להיות שם.
אני מאוד צריך את זה בימים האלה, בה כל רגש קל של ניתוק או ריקנות מציף אותי ברצון לחזור אל התאווה.
מתפלל לשחרור מהתאווה ומקבלה של רצון אלוהים היום. רק להיום.

נתן במתנה

אז אחרי שגרשתי עוד כמה תסמיני-מחלה שהתכחשתי אליהם עד עתה ושהעניקו לי מילוי זמן בלתי מוגבל ודי ממכר, פתאום יש איזה ריקנות שחורה וגדולה שמתקרבת במהירות ומאיימת לבלוע אתכל כולי את תוך מלתעותיה האימתניות, ואני, צופה בבעתה כיצד אני וכל מהותי נשאבים אל תוך תוכיה, כיצד כל החיבור והשאיפות והנקיות והאושר הולך להיות נמוגים עוד רגע כמימרא, אל תוך האופל הגדול ואינסופי.

ושם, זה בדיוק הזמן שכל הריקנות הזאת זה גם בפנטזיה שלנו, הפנטזיה שרק החליפה דיסקט ולא הלכה לשום מקום, שזו אותה חרדה כפייתית מוכרת של פעם. פעם שימוש, היום ריקנות מעיקה.
פשוט להיות שם, נוכח. ריקנות היא אולי מסוכנת והרסנית, אבל היא עדיין לא נפילה ולא עבירה. ואם זה מה שה' רוצה ממני כעת, אז כן, אני די ריקני, ולא קרה מאומה.

תודה על חידוד הדברים

מזדהה לגמרי. גם מרגיש ריק, לא רגיש לשום דבר, כמו זומבי, פשוט צריך לתרופה שלי.. עוד לא התחלתי את התהליך של ה12 צעדים ומקווה שאני אקבל כלים לסתום את החור הענק הזה.