שלום לך!
רציתי לספר לך על עצמי אחרי שראיתי כמה תגובות שלך בדיונים ואקטואליה. אני מבקש בכל לשון של בקשה! תנסי להקשיב לי בבקשה אני יודע שאת מקובעת על הדעות שלך וזה בסדר אבל בבקשה תנסי לשמוע...
אז שלום, אני נער בן 17 דתי לאומי כיפה סרוגה ואני ועוד רבים מחברי לכיתה מכורים לאוננות ולא יכולים להפסיק.
כן,כן נשמע מוזר מפחיד מלדורמטי וכו', אבל זו האמת הכואבת.
מה הבעיה?
אז ככה: לפי אמונתי אסור לי לפגום בברית אסור לי לאונן אסור לי להתפרק...
למה? אלו סיבות נורמליות כבר יכולות להיות לדבר המעוות הזה? הרי זה צורך טבעי של בן אדם!
אז ככה: את לא חושבת שבתור אחד שנכנסים לו המון תמונות של נשים ערומות וכל מיני סצנות איומות ונוראות לראש את לא חושבת שלאדם כזה עלולים להיות בעיות בחיי הזוגיות שלו עם אשתו? את לא חושבת שזה פוגע בתום? את לא חושבת שבן אדם שבא עם ראש נקי ובלי לפגום בברית ובלי לראות נשים ערומות יכול לחיות עם אשתו בצורה יותר נאמנה יותר טובה יותר אהבה יותר חיבור ובלי בגידות? שימי לב מי שמכור לאוננות די סביר שהוא לא ימנע מלבגוד ואכן סטטיסטיקה של הלמ"ס מורה על כ75% מהגברים שבוגדים בנשותיהם
אכן כן! 75% היית מאמינה?
את יודעת מה ההבדל אצלי ולמה לי זה כל כך מפריע בניגוד לאחי החילונים? (שאני אוהב אותם אהבת נפש ומתפלל עליהם יום יום!)
ההבדל הוא שאני מנסה להפסיק לכן אני מוגדר כמכור כאשר הם אינם מנסים להפסיק ומבחינתם הדבר הוא לגיטימי!
ברגע שינסו אני בטוח, הם יגלו שנשאבו לתוך בור שחור של תאווה חסרת מעצורים!
אז אני תודה לאל נקי כבר 14 יום! זה הישג גדול מבחינתי המלחמה קשה אבל הסיפוק, הידיעה שהצלחתי להתגבר עוד יום ממלאת אותי בשמחה יש לי תודה לאל גם חברים טובים שעוזרים לי ואני עוזר להם במלחמה שלהם (לא כולם אצלנו בציבור הדתי מנסים להילחם בזה יש כאלה שהתייאשו... ויש כאלה שלא איכפת להם ומתקדמים לכיוון הדתל"ש-דתי לשעבר) בסיפור הכאוב שלי (מגיל 14) מצוי הרבה עצב צער ויגון. מגיל קטן אני שקוע בבוץ, אני זוכר שכשזה היה תוקף אותי הייתי רץ למחשב מוותר אפילו על כדורגל עם חברים כמה הייתי טיפש! אני בטוח שזה היה ככה גם עם אחרים! כי בסופו של דבר רובנו מכורים ולא יכולים לעמוד בעצמנו לא יכולים ללא ההתפרקות הזאת ה5 שניות האלו בגן עדן השניות הרוחניות ביותר שבן אדם יכול לרומם את עצמו אליהם!
אז בכל מקרה, היה לי רצון להתאבד לפעמים כי התייאשתי מהעניין לא הצלחתי לעמוד בעצמי אבל לא משנה מה עשיתי תמיד חייתי בפארדוקס המחריד הזה הפגימה לא עשתה לי טוב גם בידיעה שאני מתקרב בכל יום שעובר לבגרות ויום אחד עוד אצטרך להיגמל מזה לחלוטין כדי שאוכל לחיות עם אשתי בטוב ובנעימים, ומצד שני לא יכולתי בלי הסם הזה ההתפרקות התאווה או איך שתקראי לזה.
את חושבת שלא נקטתי שום אמצעי נגד? את טועה! אני בתהליכים להחליף את הפלאפון שלי, הקאבלים המחברים בין המחשב לפלאפון שלי (שהייתי משתמש בהם להורדת סרטים גסים...) נמצאים אצל חברים שלי מוחזקים אצלם למקרה שאצטרך להוריד שירים לפאלפון.
ביקשתי מאבא שלי אינטרנט עם הגנה! הוא הסכים אבל הצלחתי לפרוץ אפילו את אחת הרמות הגבוהות ביותר מבחינת החסימה קיבלתי טיפול בפורומים שונים את מוזמנת להיכנס לפורום:
gye.org.il ולקרוא שם את הסיפורים העצובים והכל כך הטראגיים שהיו לאנשים על חיי זוגיות שנהרסו (ואכן אחוזי הגירושין בישראל ע"פ הלמ"ס עולים בשיפוע חד לעבר נקודה שלא תשוער...) איך אנשים הפכו לרובוטים ולא הצליחו להשקיע את נשמתם במשפחה שלהם שנשותיהם! אני אישית אחרי שקראתי את הסיפורים ונחשפתי אליהם בכיתי! אני משתתף בקבוצה טלפונית של אנשים שמכורים לנושא ומנסה לטפל בעצמי אבל אני לא מצליח... בכיתי וצעקתי וקיללתי וכעסתי וגידפתי ורציתי למות ועשיתי שיחות נפש עם חברים וקראתי ספרים בנושא אבל כלום לא עובד כאשר אתה מול מחשב פתוח לבד... ומי היה נותן והייתי נעלם כבר ושוכן בגן עדן... אבל אני כאן כדי להתמודד... זה מה שהבנתי לאחרונה...
אני מקווה שהדברים חדרו לליבך עד עכשיו אם דאגת לקרוא אותם, כי אני באמת השתדלתי להכניס את כל כולי במכתב הזה... כל כך הרבה אנשים שקועים בזבל הזה! את לא מאמינה כמה! אני בטוח שאת שתתחתני לא היית רוצה שבעלך יתפרק אצל נשים אחרות או יראה תמונות אחרות...
קראתי בסיפורה של אחת החוזרות בתשובה שסיפרה שהייתה לובש בגדים פרובוקטיביים כדי למשוך תשומת לב מהאנשים ככה היא הייתה מקבלת את מנת תשומת הלב שלה אה כן! קראו לה איה קמרמן דוגמנית שחזרה בתשובה את יכולה לקראו עליה יש לה טור בYNET!
כאשר היא חזרה בתשובה כל התשומת לב שקיבלה שרצתה הייתה מבעלה כיוון שאת התשומת לב על הבגדים הפרובוקטיביים שלבשה לא קיבלה כבר כיוון ששינתה לבושה ללבוש הגון וצנוע! (שימי לב אני לא מדבר איתך עכשיו על רעלות כי זה שקר! אם היית רואה איך מתלבשים בציבור הדתי לאומי היית מבינה שאפשר להתלבש יפה וצנוע! ובסופו של יום השאיפה היא שבעלך יהיה זה שיתאהב בך ולא מישהו מהרחוב שישרוק לך ויגיד לך איזה כוסית! איזה תחת! או דברים בסגנון...)
אז אנה ממך, קראתי את ההודעות שלך ואת נראית כאחת מבוססת בעלת דעות שהצליחה לפרוץ החוצה מבית ימני אל תוך הזרם השמאלני כנראה שיש בך משהו! תני לי פיתרון פרקטי מה אני צריך לעשות! אני רוצה לחיות חיים אמיתיים עם אשתי אני רוצה לאהוב אותה ולא לראות נשים ערומות אני לא יודע מה לעשות לקחתי את כל הטיפולים האפשריים נלחמתי בהתמכרות בכל יכולתי אבל היא השמידה כל חלקה טובה באישיותי! וכך גם בחברי הלוחמים מהכיתה וחברי הלוחמים מהפורומים (חלקם נשואים וחייהם במשבר! ואל תתפלאי כי זה קורה אצל כולם וכל שאר הזוגות שלא איכפת להם מזה סתם מתעלמים ומתכחשים ולא מודעים לסוף המר...)
אז א) אני יכול להגיד לך שגם אנו בתור בנים דואגים להתלבש ביום יום ןכן כן אפילו בימי קיץ בג'ינס ובמכנסי בד ארוכים המכסים את כל הרגליים אז לא ביקשתי ממך לכסות את כל הגוף ביקשתי ממך בסה"כ לא לעשות את הדוקא לא את הבכוונה להיות אובייקטיבית ולבדוק האם את מנסה למשוך תשומת לב או לא! אני יודע שזה קשה... אבל גדרי ההלכה מבקשים בסה"כ בקשה צנועה! מתחת לברך אני לא חושב שזה כל כך קשה! אנו הבנים לובשים תמיד מתחת לברך! את יודעת כמה מרגיז אותי לראות נשים שמנסות למשוך תשומת לב כשהם הולכות עם מיני בקור ובגשם (ואני באמת רואה את זה מול העיניים שלי במציאות היומ-יומית!) אני יודע שהדברים שלי מקוממים אותך אבל אני לא מצליח לראות את המציאות בצורה אחרת! אז בבקשה תתחשבי בי! למה אתן לא יכולות להתחשב באחרים בסופו של דבר זה יתרום שתקבלו את כל תשומת הלב מבעלכם וזה יחזק את קשר הנישואין שלכם ולא תקבלו מחמאות מסתם סוטים שעוברים ברחוב ושורקים לך ומעירים על התחת היפה שלך! אני לא רואה על מה כל ההתקוממות הזאת שלכן? מה כבר לא בסדר? מה אתן רוצות? מדוע חשוב לכם כל כך לכל הבנות כולן ללכת עם בגדים קצרים? אפילו בימי החורף הקרים! למה?!
מצטער על ההתרפצות וגסות הרוח, אני פשוט מנסה לשפוך את הלב כאן אני מקווה שהדברים חדרו טיפה ואפילו כחודו של מחט...
אנא גלי טיפה התחשבות, אנא נסי לא להיות פרובוקטיבית לעשו דוקא זכרי את העתיד זכרי את מה שאמרתי לך!
עם המצב היה הפוך אני בטוח שהייתי מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי להקל עלייך!
אני יודע שזה קשה כל כך לעכל את זה למוח נשי אבל תנסי בבקשה להיכנס לראש שלי תנסי בבקשה אני מתחנן מה שאני מספר לך כאן זה הכול אמת וזה עד כדי כך חמור אני אישית אם אני נותן יד חופשית לתאווה שלי ונופל זה מדרדר לי את הבחינות את היום יום כי אני כל היום חושב רק על זה ומבזבז על כל כך הרבה זמן ועוד כל כך הרבה מגרעות שכואבת לי היד כבר מלכתוב...
את מוזמנת לקרוא את אחד הסיפורים שכתבתי אולי הוא יוכל לעזור לשפוך עוד קצת אור על מה שעובר עלי!
קוראים לסיפור דמעות מעורבבות:
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=547.0
אני בטוח שזה יוכל להוסיף לך להבנה!
תודה על האוזן הקשבת הלוואי שהצלחתי לפעור בתוכך ולפחות את הסדק הקטן ביותר של ההבנה!
לילה טוב!