שלום לכולם!

הרבה זמן שלא כתבתי כאן.. אבל בחודש האחרון קצת חזרתי.. ולא במקרה..

בשנה וחצי האחרונות הבנתי שאולי אוכל בלי החברים ובלי הקבוצות.. בסיעתא דשמיא מאז החתונה ה' שמר עלי בנקיות, הבעיה היא שבתקופה האחרונה חשבתי שהנקיות היא דבר שברור מאליו..
מצאתי את עצמי פה ושם משוטט באינטרנט מחפש תמונות.. רוצה לראות כמה שיותר חשוף...

לצערי אתמול עבר עלי יום מטורף.. אני חייב להיות בכנות לכן אני משתף.. קיבלתי פל' עם אינטרנט פתוח... חשבתי שאני כבר ג'נטלמן יכול להסתדר גם עם אינטרנט פתוח.. אבל טעיתי.. ביזבזתי מעל שעתיים בצפייה בסרטים.. בכל מה שיכול לעורר את התאווה.. חיפשתי את הריגוש את הרגשת ההיי.. זה היה פשוט בחוסר שפיות מטורף..חיכיתי לרגעים שאישתי תיכנס לשירותים.. שתלך לכמה רגעים ורק אכנס לראות...  הלכתי למטבח להכין כוס קפה תו"כ נכנסתי לסרטים... הלכתי בחזרה מתפילת ערבית ותו"כ ההליכה אני נכנס לסרטים.. בקיצור חוסר שפיות מטורף!!
כרגע המוח מוצף בזבל.. כל אישה שאראה תהיה מושא לתאווה!! אני חסר אונים מול התאווה!!

זה שעדיין לא נפלתי זה לא מנחם אותי.. אני יודע שהנפילה הקרובה קרובה מאוד.. אני ממש לא רוצה להגיע לשם! מספיק אכלתי קש בחיים מהתאווה!

עכשיו אני מרגיש אטימות לא יודע במה בדיוק להתחיל?.. מרגיש את אותם תחושות התיסכול שלאחר הנפילות.. את אותו חוסר אונים..

ב"ה שיש את המקום הזה כדי לפרוק!

ה' הטוב יהיה בעזרך.

בס"ד
ברוך שובך די דיינו יקירנו...
לא ראיתי אותך כבר הרבה זמן ( מהמלחמה האחרונה...  )
אבל בעיקר בעיקר התגעגעתי לשיחות ולשיתופים שלך...
ממש שמח ליבי כשראיתי את שמך בפוסט חדש
אפשר לצאת גם מרגעים קשים (למרות שזה הרבה יותר קשה )
אז מאחל לך המון המון הצלחה בהמשך הדרך
אוהב mi ani

ברוך השב. טוב לראותך כאן. לא מובן מאליו שאזרת אומץ וחזרת. שמח בשבילך שזה רק 'כמעט'. דברנו ממש לפני החתונה שלך, ולמרות שהאמנתי לך כשאמרת שאם תתקל בבעיה תבוא, הצטערתי על הנתק שיכל להסתיים אחרת. מאחל לך שתשאר. חיבוק.

שלום חבר יקר.

תודה על השיתוף.

קודם כל, אני אסיר תודה לזכור בזכות הכנות שלך שבע"ה כשאתחתן זה לא אומר שהנה הגעתי לפתרון הנכסף ואוכל להוריד הילוך בעבודת התוכנית ובהגעה לקבוצות... למען האמת- אני חושב שכשאהיה נשוי אזדקק לתוכנית עוד יותר

ואני מזדהה איתך בנוגע לזבל שמוצף בראש מהתאווה.. היו לי מעידות השבוע עם המחשב בצפייה בסרטונים והרגשתי את חוסר הסבלנות, את האובססיה, את העצבים, את הביטחון העצמי הירוד, ועוד כהנה וכהנה תופעות לוואי.

מתפלל עבורי, עבורך ועבור כולנו לזכור שהתאווה והשימוש לא יפתרו לי שום בעיה, וגם אם אני מתמודד עם דברים מסוימים בחיים תמיד יש את הפיתרון של התוכנית, רק להיום.

אוהב!

כבר מעל שבועיים שנמנע ממני לשתף אתכם חברים
לצערי הכמעט התרסקות הזו היא כבר לא כמעט.. היא הגיעה..

לפני שבועיים איבדתי שנה ושבעה חודשים של נקיות..
האם זה כואב? מאוד.. אני מעל שבועיים מנסה להבין איפה אני בכל הסיפור הזה..
בשבועיים האלו הגעתי לקבוצות שיתפתי.. הודאתי בחוסר השפיות שבנפילה.. הודאתי בחוסר האונים..

אני מרגיש היום שנפילה מגיעה במקום של הריק של החלל הזה שרוצה להתמלא ומוצא את המים המלוחים שירוו את צימאונו..

מה שאני מבין היום זה שכדי להיות במקום של נקיות אמיתית אני חייב חברים לשיתוף וטלפונים.. לא סגור על עצמי אם אני במקום של התמסרות מלאה לתוכנית..
מצד שני אני כן מוכן לבצע צעדים

מחכה לשלווה דידיינו
 

תודה ששתפת. כואב לי. מאוד.באותה השיחה לפני חתונתך, אמרתי לך שמה שלי היא לא עזרה (החתונה) וממה שראיתי, העסק הזה לא בנוי על 'פלסטרים'. יש צורך בשינוי בגישה משמעותי שימלא את הריק, וגם עכשיו, אחרי הנפילה, 'אתה לא סגור על  זה', אתה מבין שזה, אבל... מה עוד צריך? אבאל'ה, גם החתונה לא עזרה לו. הוא רוצה. באמת. תעזור לכולנו.

בהחלמה.

אוהבים. וואו, שנה ושבעה חודשים של נקיות בלי תכנית? הלוואי עלי.

אדם יסודו, למה אתה מקנא בכך שאדם יכול להיות נקי בלי תכנית? עבורי לעשות תכנית זאת זכות - לא חובה.

אני מסכים שלעשות תכנית זו זכות. אבל הייתי מעדיף להיות נורמלי ללא צורך בתכנית כדי לחיות חיים נורמליים.

וואלה אחי אני ממש מבין אותך,תהיה חזק,
כולנו ביחד,אני רוצה להגיד לך תודה,תהיה חזק כולנו איתך

אדם יסודו אני מבין אותך ואת ההרגשה שלך וכך גם אני הרגשתי בעבר [ולפעמים גם עכשיו ברוך השם שלא הרבה] אבל כשאני מסתכל על הקשר שלי עם אלוקים,עם עצמי,עם אשתי וילדי ,כמה אני מתקדם בעבודה,כמה סיפוק יש לי בחיים ,וזה רק חלק קטן מהדברים הטובים שקורים לי בגלל התכנית שאני אומר לעצמי האם הייתי מגיע לכל אותם דברים נפלאים בלי התכנית ???וודאי שלא כך שלמרות שקשה לי [לפעמים ממש קשה לי עד כדי דמעות ]אבל אני רואה את התמונה הגדולה [לפחות משתדל] ורואה שמה שהכי טוב בשבילי זה להיות מכור בהחלמה  ולגבי אחרים אני לא יודע ואני שמח בשבילם ואם הם גודלים ושמחים קשורים לאלוקים מה טוב.
נ.ב.בספר הגדול מסופר על אנשים שהיו "יבשים" תקופה ארוכה ולבסוף חזרו לזה כך שלפחות לגבי עצמי אין לי אופציה אחרת ולא משנה לי מה קורה לאחרים.
אוהב אבי

אין ויכוח כנראה שבמצב כיום זה הדבר הטוב ביותר בשבילנו. דיברתי על כך שהייתי שמח לו הייתי נולד כאיש רגיל ושפוי שאינו צריך תכניות כדי לחשוב ולחיות נורמלי. אני מניח מן הסתם שגם על כך יש מענה כלשהו בנוסח "כך רצה אלוקים" אני מקוה ומתפלל להבין את זה פעם.

זה לא רק הענין של "כך רצה האלוקים" אלא ההבנה שכעת זה הדבר הכי טוב עבורי.

מסופר על אחד מגדולי ישראל שהיה בכלא בקשר עם שמירת תורה ומצוות, וסבל שם ייסורים רבים. כישצא שאלו אותו על הרגשתו והוא ענה: בעבור כל הון שבעולם לא הייתי נשאר בכלא רגע אחד נוסף, אך בעבור כל הון שבעולם גם לא הייתי מוכר רגע אחד שהייתי בכלא.

אז האם הייתי "מתנדב" להיות מכור באם הדבר היה נתון לבחירתי המלאה? התשובה כנראה שלילית. אך האם כעת הייתי מוכן לוותר על כך ולהפוך לאדם רגיל מן השורה? גם על כך התשובה שלילית.

אני מרגיש שאדם רגיל הפסיד המון, והוא כביכול חי ליד החיים. בתור מכור למדתי מהו כאב ומהו סבל, ובאותה מידה מהו אושר ומהו הנאה. דוקא מתוך המקום של הניתוק - אני יודע היום להעריך את החיבור. היום אני יודע להעריך רגע של שלווה, יום של חיבור, שעה של נוכחות עם הילדים וכן הלאה.

בס"ד


אחיהיקר! די דיינו
קראתי בכאב על הנפילה
מאחל לך שמכאן רק תעלה מעלה מעלה