ידועה היא מחלוקת הרמב"ן ורש"י בביאור משמעות הפסוק 'קדושים תהיו'.
לדעת רש"י משמעותו להישמר מן העבירות המפורשות והידועות, וכלשונו 'בכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה', אולם לדעת הרמב"ן אין הפסוק מדבר על העבירות המפורשות בתורה, שכן אלו אינם בגדר תוספת קדושה, לכן לדעתו 'קדושים תהיו' פירוש הדבר "קדש עצמך במותר לך", דהיינו שהתורה מצווה את האדם להוסיף סייגים על מה שנאמר בתורה במפורש ולקדש עצמו אף במותר לו - במיעוט האכילה, ובצמצום הרדיפה אחר התאוות והממון, וכלשונו 'שלא יהיה נבל ברשות התורה'.

המתבונן בשיחותיו של רבי נחמן מברסלב בעניין קדושה וטהרה, יראה כי דבר זה הינו עצם הלוז ועמוד השדרה של כל הווייתנו כיהודים, כמובא בשבחי הר"ן (סי' ט"ז) כיצד אמר לו הבעל דבר 'שהוא מרוצה להניח לו הכל', דהיינו לתת לו לשבר כל התאוות והמידות רעות בתנאי ש'יוותר לו על דבר אחד' - על עניין הקדושה והטהרה, ורבי נחמן מברסלב אמר לו להיפך - שהוא מוכן לוותר על הכל, אבל על עניין זה לא יוותר בשום פנים ואופן, ובזה באמת נתייחד רבי נחמן מברסלב בהזדככותו המושלמת ובמיאוס התאוות בתכלית המיאוס, כי זוהי שלימותו של צדיק, וכמאמר הזוה"ק 'מיהו הנקרא צדיק? מי ששומר בריתו!' - רשב"י הקדוש, בהגדירו את המונח 'צדיק', לא ראה לנכון להגדירו בשום הגדרה אחרת - לא בשבירת הכעס, ולא בהתמדה, ולא בתעניות משבת לשבת או בתעצומות נפש בנתינת הצדקה, רק דבר אחד - מאן דנטיר ברית!

ראשית כל יש לנו לדעת כי עם ישראל שורשו בשבעים הנפשות של בית יעקב שירדו מצרימה, שמהם נולד כל עם ישראל. המספר שבעים נובע מכך שבתורה הקדושה ישנם 'שבעים פנים' - שבעים עומקים וביאורים ישנם בתורה הקדושה, וכנגדם ישנם 'שבעים נפש' של בית יעקב,
המקבלים את כוחם וקדושתם משבעים הפנים של התורה.

אולם זה לעומת זה עשה אלוקים, וכנגד מספר שבעים הקדוש, ישנו מספר שבעים אחר כנגדו בטומאה, אלו הם שבעים מיני התאוות והמידות הרעות הקיימות בעולמנו העכור, כנגד שבעים סוגי אומות העולם, המושרשים ושקועים בהן.

אך רבי נחמן מברסלב מגלה לנו שכל יהודי החפץ לגשת אל הקודש, וחפץ לטעום משבעים הפנים של התורה, עליו לעבור דרך שבעים מדורות בוערות עד לב השמים - אותן שבעים תאוות ומידות רעות, ולהכניעם, קודם שתהיה לו איזשהי התגלות של פן אחד בתורה. כל אחד ואחד מאיתנו בטרם יזכה לטעום מצוף נועם פירותיה הנעימים של תורתינו הקדושה מוכרח לקלף את הקליפה העוטפת אותה, ורק אם רבה לצעוק לה' יתברך בכל מיני צעקה ותפילה -האו אז נצליח לצאת מן הגלות ולהגיע להתגלות זאת ועוד, כל שבעים התאוות והמידות הרעות כלולות בתאווה הכללית שהיא הינה תמצית העכירות והרוע של כולם יחד!

זהו עיקר הניסיון והמלחמה, וכלשון מוהרנ"ת בקיצור ליקוטי מוהר"ן (תורה ב, ח): "עיקרא דיצרא בישא הוא על עריין - וזהו עיקר הטומאה, ועל כן צריכין לידע שעיקר הנסיון של כל אדם הוא בתאוה הזאת". מוהרנ"ת מסיים בלשונו הצחה: "אשרי הזוכה לנצח המלחמה". כי אכן בנצחונה של תאווה זו כלול הניצחון המוחלט על כל יתר התאוות, ואחרי שיצליח האדם להזדכך ממנה - בנקל יוכל לשבר ולנצח את יתר מלחמותיו. וכלשון רבי נחמן מברסלב "וכשישבר תאווה הזאת ממילא נופלים כל התאוות הרעות".

ולכן עלינו לזעוק ולצעוק אל המלך, שיחוס על נפשותינו ויזכנו לקדושת הברית, ויוציא השכינה מהגלות, וע"י שנזכה בימים המסוגלים הללו לעוד קורטוב של טהרה ולעוד התחזקות בקדושה, נזכה להתעלות מעלה מעלה.
(מתוך 'נחלי נצח' ע"פ ליקו"מ ל"ו וליקו"ה יין נסך ד')

ידידי החדש, אני רואה שאתה מגיע עם המון כוונות טובות, אבל לצערי נראה לי שאתה מפספס כאן את הנקודה הכי חשובה. שיהיה ברור: אני מוכן לקבל כל דבר תורה מכל רב מכל חוג שהוא, אבל במקרה שלנו - דהיינו בהתמכרות שלנו - אין שום משמעות לכל החיזוקים האלו והם גם יכולים לקלקל.

למיטב ידיעתי, ההתמכרות שלי היא לא ענין דתי בשום פנים ואופן. יתירה מזו: כל הרעיון לעשות את זה נושא "דתי" הוא אחד הכלים באמצעותם אני מתכחש לכך שיש לי מחלה, וממילא הם רק גורמים הרבה יותר להחמרת המחלה שלי. כל זמן שאני מנסה "להיות צדיק" או "להפסיק לפגום בברית" או כל דרך אחרת בה אני מנסה "לעשות תשובה" - זה בעצם עוד טריק דפוק שלי להגיד: הכל בסדר, אני אדם רגיל ורק צריך לרצות קצת יותר. וכל זמן שאני אומר את זה - אני נשאר כאן עם המחלה שלא הולכת לשום מקום.

לכן הגיע הזמן להגיד: זה לא קשור לדת, לא קשור לעבירות, לא קשור לתשובה! ה' אוהב אותי בלי קשר לזה, גם אם אני עושה "עבירה חמורה" וכן הלאה.

וכל פעם שאני אקרא ואתחזק עוד ועוד בענין של "שמירת הברית" וכן הלאה - אני רק מכין את הקרקע לנפילה הבאה. ולא רק זה: אחרי הנפילה הבאה אני רק יתרחק יותר מהקב"ה, כי אני ירגיש יותר צבוע ומזוייף.

ר' זלמן צודק,

חידושי תורה ופירושים על פרשת שבוע זה נפלא וזה יכול גם לחזק לפעמים.

אך אם יש לך קושיה מסויימת או הבנה אחרת על התובנות שהגענו אליהן או על הדרך להגיע לשפיות, דע לך ש"שערי תירוצים לא ננעלו" ולכל קושיה יש תירוץ.

בייחוד בדבר בו אנו עוסקים אין לי צל של ספק שזוהי עצת הייצר וחילותיו להעלות את כל הקושיות שיש מדברי חז"ל על דרך הפעולה האחת והיחידה שב-100% מסוגלת להוציא אותנו מהבוץ !!!

לזלמן אני לא מסכים איתך !!!
אמנם אתה צודק שצריך להסתכל על זה במבט שאני או כל אחד אחר חולה ממש וצריך תרופה אבל צריך לדעת לשלב את זה ביחד גם לדעת לטפל בעצמי כי אני חולה וביחד עם זה לשלב גם חיזוק מהזוהר וכן הלאה רק ככה אפשר באמת לעקור מהשורש כי בלעדי התורה ודברי החחיזווק שנתנו לנו מלפני שנים ודברי הגמרא מלבד זה יותר קשה באמת לנגוע בנשמה היהודית לכן צריכים לשלב...

לאבי,

תרשה לי רק להעיר שלא היתה כוונה לומר שלא ללמוד גמרא וזוהר ולא לשמוע שיעורי תורה ודרשות.
אלא, שיש להתמיד ב"לקיחת התרופה לפי הוראות הרופא" ושדברי התורה לסוגיהם לא יפריעו ב"ריפוי המחלה".

צריך להפריד:
דברי תורה זה בשביל התחזקות רוחנית והרגשה טובה.
והפתרון לבעיה שלנו הוא רק מה שלומדים בקבוצות מפגשים / טלפון בתוכנית 12 הצעדים.
הפתרון לא קשור בכלל למה שלמדתי בשיעור תורה, גמרא או זוהר וכל קשר כזה עלול להזיק ל"ריפוי המחלה".

בהצלחה רבה

שמואל

אני קורא פוסט ישן זה ורואה עד כמה הוא חדש! כמה אקטואלי! "מה שהיה הוא שיהיה"

מה שמדהים בנוסף לכך זה שניצוץ יוסף ואבי 3 הכניסו מס' הודעות קטן ונעלמו למעלה מחצי שנה ללא להשאיר עקבות... (אא"כ הם פתחו שם משתמש חדש והתחילו לעבוד בהרצינות). נקודה למחשבה. (לכל אלו שעדיין מנסים להפוך את בית-ההחלמה הזה לבית-מדרש)

צר לי על חברים שהציצו ונעלמו. (אא"כ הם אכן החלימו)

יש כזה דבר?

תתפלא לשמוע ,יש חיים בלי תאווה.

לפי מה שאני למדתי
זה שהמחלה שלי חשוכת מרפא, פשוט חסרה לי רגל. אני יצטרך כדורים עד סוף החיים
אין חיים בלי תאווה
יש חיים שאני לא מערב בהם את התאווה

רץ.

אתה בטח כותב מנסיון-אישי.

תוכל אולי לשתף אותנו איך?

אני אגיד את דעתי בנידון.
רשע הוא אדם שנופל ואומר "די אני לא יכול יותר.  זה צבוע להמשיך לעבוד את ה' אחרי החטא הזה.  אני מתפרק. 
הצדיק גם נופל, שלא תחשבו אחרת,  אבל ההבדל הקטן,  אך העצום בסופו של דבר,  מהרשע,  הוא שהוא מנקה במכנסיים וממשיך הלאה עם כל הקושי שבדבר!
זה לא אחטא ואשוב אחטא ואשוב.  זה מצב של אי השלמה עם החטא.  חטאתי,  נפלתי,  זה חטא נורא ועצום,  אך בשביל להגיע למטרה שהיא טהרה שלמה,  חייב לקום ולחזור לעבודת ה'.

לא הייתי מובן, ויעקב (תודה) חידד את דבריי, כמו שאמר אין חיים בלי תאווה , יש חיים שאני לא מערב בהם את התאווה.

בן ש.
עושה לי קבס לחשוב שאני חוטא
ניסיתי כל כך הרבה פעמים, בכיתי, והתייאשתי. זה אומר שאני רשע?
לא יכול להיות.
אלוקים ברא אותי עם כל הקשיים האלה. מה הוא יצר אותי רשע?
כבר מגיל 5 אני רשע?
אתה מייאש אותי.
מישהו אמר לי שאני חולה- ולא חוטא.
אני מרגיש שהוא צודק.

ת'אמת מה איכפת לי אם אני צדיק או רשע
תכל'ס עכשיו אני עושה את רצון ה'
מצידי תגיד מה שבא לך
העיקר אני ואבא שלי מאוהבים

בא תצטרף לאהבה
יעקב

אישית, כשניסיתי "לתקן את חטאי" בימי השובבי"ם והסליחות היו  תקופות אלו קשות ביותר עבורי. משהירפתי, והבנתי שאני חולה, התחלתי לצעוד במסלול ולראות את האור בקצה המנהרה.

למען הסר ספק.

כוונתי היתה לאלו שמעבירים שיעורים כאלו ואחרים. שמראים לי איזה חטאים עברתי או איזה שדים ומלאכי-חבלה ממתינים לעזיבתי את העולם. אני בקי בכל זה בע"פ. וזה לא עזר לי. יש, לעומת זאת, את השיעורים של אסירות וסוד ששונים  בזה שהם פשוט מראים לי איך בפרשה מצאנו אדם שהתמודד ואיך הוא צעד לפני ולפני אותם זוג שיכורים שהמציאו את התוכנית. הפלא ופלא! אותם צעדים כבר כתובים מראש. וזה שונה בהחלט וע"כ אני, אישית, אסיר-תודה להם.