שלום חברים.
אני נכנס לפה מידי פעם, לצערי לא כותב, מעולם לא הייתי מגדולי הכותבים פה.
אסירות תודה על 175 ימי ניקיון, ועל שינוי שחל בחיי מיום שהצטרפתי לחברותא של שמור עיניך, לפני למעלה משנה וחצי.
אני עובר ימים לא קלים. ביסודם העובדה שכנראה בקרוב אהיה ללא תעסוקה. בשנות השלושים לחיי עם מספר ילדים.
יש רגעים של פחד. של תהייה. של בלבול. ה' הטוב עוזר לי ואינני בורח לתאווה רק להיום. אני מודה לו על נכונות לוותר על תאווה ועל לגימות. זה כ"כ מיוחד. וקל לפספס את זה, לראות זאת כמובן מאליו. תודה ה'.
אני רוצה לשתף באסירות תודה עצומה על כך שבעז"ה אני מסיים ללמוד את ספר בראשית עם רש"י. כמה מתוק.
בשנות השימוש, אחת ההלקאות העצמיות החזקות היה הנתק מלימוד תורה. בימי הישיבה חשבתי שאני הולך להיות ת"ח ומחנך בישראל, וכל הכעס וההרס העצמיים באו לידי ביטוי בנתק מוחלט מלימוד. ומאז שהגעתי בתוכנית, ולמדתי לחמול על עצמי, לסלוח לעצמי ולקבל את עצמי, ניסיתי כמה פעמים ללמוד משהו. זה לא צלח. עד שלאחר שמחת תורה האחרון, אמרתי, בא ננסה. לא הגדרתי קצב ולא הספק. למדתי. והנה אני כאן. וזה קרה כהרף עין. בשבילי זה דבר גדול. זה היה כ"כ קשה בעבר, כי כל המטען הרגשי עמד שם וחסם ועצר והשבית. והנה, בפשטות, בשלווה. אסירות תודה. תודה ה'.

שלום חבר ותודה על השיתוף.

אני מאוד מתחבר למה שאתה כותב, למרות שאצלי הפרטים שונים אבל הכיוון הכללי דומה. בתקופה האחרונה יש אצלי צעדים קטנים של עשיית פעולות דתיות, אבל מתוך חיבור וכיף, וזאת הרגשה מאוד טובה.

איזה יופי. ויחי...