שלום חברים
אחרי תקופה שאני עוקב פה ולא כלכך כותב (אישתי יודעת את השם שלי פה די חוסם..) החלטתי בעיקבות הדיון על חברים נעלמים לכתוב מעט.

בנס גלוי אני נקי רק להיום 110 יום בזכות התכנית הנפלאה שנותנת לי יכולת לחיות את החיים ולהיות נוכח בהם,
בשבילי היום זה לב העניין וכשאני לא נקי ז"א מפוכח אין לי את המתנה הזאת ולפעמים עד כדי שאני בכלל לא מודע לחיסרון.
למדתי להבין שהמחלה שלי פיזית רגשית ורוחנית בדגש כרגע על רגשית אני אספר שני מקרים לפני ואחרי שהם בשבילי -למרות הקשיים והחוסר שלמות- הם מראה לנס הגדול.

לפני:
אני אברך כולל סטנדרטי ומעלה כך אני רואה את עצמי וזוכה אף לפידבקים בכיון מייעץ לאנשים מצליח מאד חברתית ובלימודים משפחה נפלאה אישה ילדים.. אין יותר טוב מזה.
אבל הסדר יום הייתי חוזר הביתה אחרי 10 שעות לימוד (אמיתי) כועס עוד לפני שנכנסתי הביתה כעס עצום בלתי מוסבר,
לאות מטורפת, נכנס הביתה לפני שלום למה לא מסודר\נקי\מוכן אוכל\ וכו' [b]המכאיב[/b] מביניהם]
בצורה מאיימת, קולנית, מכסחת, בלי אפשרות להציג טיעון מתגונן, כל יום כמעט זה היה הסרט.
גם במשך היום הטלפונים סבבו סביב מה היא עושה או לא בבית [היא לא הייתה עובדת באותו זמן].
ברגעים של גילוי לב אישתי הייתה אומרת לי בדמעות שהיא מפחדת לפני שאני חוזר הביתה שאני אחזור עד כדי איחול מסויים "אולי הוא לא יחזור מהר היום.." ובשעות כעס "למה התחתנתי איתך.." ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
מתיישב על המחשב 4 5 6 שעות סרטים, פורנו, שיטוטים, לא מדבר עם אישתי חברים משפחה, לא מקלח את הילדים, לא מאכיל, לא יכול להיות עם הילדים יותר מ10 דקות. כלום .זומבי.
נוצר מצב שקרובי משפחה אמרו לי קח אותה לטיפול היא בדיכאון לא שמחה משום דבר, אבל אז אני כבר ידעתי שהסיפור הוא אצלי גם אם הצלחתי להסתיר אותו יותר טוב ממנה.

אחרי: למען הכנות אני לא אחרי אני בקושי בהתחלה ולא כל הימים אני מפוכח ונוכח אך השורות הבאות נהיו הנורמלי, והשאר..
אני מצליח להגיע רוב הפעמים שפוי הביתה, אחרי מילמול של תפילת השלווה עשרות פעמים לפעמים, לפני הכניסה לבית.
"שלום מה שלומך הכל טוב" "אני רוצה לשמוע איך עבר עלייך היום רק אני לא יכול עכשיו אחרי שנשכיב את הילדים"
ניגש לילדים משחק איתם מעט שואל מה אני יכול לעזור. [לא אני מחליט במה אני עוזר]
מסדר מה שאני יכול בבית משוחח עם אישתי מה שלומה, שלושה ימים אני הולך לקבוצה בשאר משתדל להיות איתה. עוד רואה הרבה סרטים.
השבוע אישתי הפילה אחרי שלושה שבועות, לא כל כך טרגי אך לה זה היה מאד ריגשי וממש דיכא אותה פיזית נפשית,
קילחתי לבד את הילדים הכנתי אוכל לכולם האכלתי אותם ואת אישתי קריאת שמע, סיפרתי להם סיפור, בלי מרמור ועצבים.
אחרי שסיפרתי להם את הסיפור אני יוצא אני רואה אותה דומעת "מה קרה?" אני שואל היא אומרת כלום יש לי בעל אתה עושה בדיוק מה שאתה צריך אני מאד מתרגשת מזה.

הבנתם, לא היה לה בכלל בעל אין עם מי לדבר זומבי של פורנו מנותק מהרגשות שלו וודאי של הסובבים אותו לא חי בכלל, ויש לה בעל שביום כזה מספר סיפור לילדים.. וכמובן עוד נקי בנס.

תודה שאתם איתי בדרך..

שלום לך!
כל הכבוד על הכנות והאומץ, אני רוצה להגיד לך משהו שאולי ישמע תמים, טיפשי, או תלוש, אך מנסיון אני אומר לך שזו אמת לאמיתה, ברור שכל השיטות והעצות הן נכונות נפלאות ועוזרות, אך אתה הרי יכול בידיים להקל מעליך את המלחמה, למשל אתה כותב שאתה רואה המון סרטים, אם אתה רואה את זה באינטרנט למה אינך מסנן תכנים ע"י אחת מהחברות, ואם יש לך דיסק מלא סרטים אז פשוט תזרוק את זה, אני גם יודע שברגע של נסיון תלך לחפש חדשים, אבל  ברור שאם זה לא זמין תחת ידיך זה הרבה יותר קל.
עכ"פ חזק ואמץ, תמשיך הלאה בדרכך, אשמח להיות לעזר אם תרצה.

כל הכבוד!! אני יודע כמה קשה לך ואתה מתמודד עם הכל באמת כל הכבוד !!!!
התמודדות עם כל דבר הוא קשה בזמן שמנסים להשאר נקיים ולעבוד על התכנית והדבר שאנחנו רוצים לעשות יותר מכל הוא לברוח חזרה למערה שלנו, לחושך ,לתאווה,לפנטזיות ולכל הריגושים הללו,ואנחנו לא בנויים לעבוד על כמה דברים בו זמנית ולכן היה לי מאוד קשה בהתחלה .מאז שיש לי את הספונסר החדש שלי אני רואה מבט שונה שזה להכניס את התכנית לחיינו ואז אני לא עובד על כמה דברים בו זמנית ואולי לכן זה מאוד חשוב בספר הגדול להמשיך את שגרת חיינו ולא להתמסר לחלוטין לתכנית לגמרי לתקופה שהרי כל מטרת התכנית היא לחיות את הדברים בחיי היום יום .
לך בכחך זה והושעת את ישראל !!!

תודה חבר יקר. ריגשת אותי. רק מי שהיה בגהינום הזה מבין על מה אתה מדבר. לפעמים צריך לשמוע מאחרים את הדברים כדי להפנים את השינוי. אין ספק שהשימוש הופך אותנו לגוף ללא נשמה וגרוע מזה, לוקח לנו זמן כדי להבין כמה נזק וכאב גרמנו לסובבים אותנו בשנות השימוש. מאחל לך שפיות הולכת וגוברת עם הנצחון ההולך וגובר על התאוה, אוהבים.

אפשר כל כך להבין את הזומבי הזה,
גם אני באיזשהו שלב שמתי לב שאני מתנהג כמו זומבי וגם התחלתי לכנות
את הסוג מצב המטורף הזה כזומבי,
אתה פשוט בעולם משלך,ואין לך יכולת לשלוט בזה,אתה כאילו מרוכז
מאה אחוז במשהו שבלב אתה לא מעוניין לעשות אותו כלל וכלל
ובכל זאת לא ידענו אחרת עד שהגענו לתכנית..

מבין אותך לעומק היה חזק!

וואו, איזה מרגש!

גם לי היו את הזמנים בהם נהפכתי לזומבי, אבל אצלי זה קרה בד"כ כהאשה לא בבית, ואני רק עם הילדה שלי, אז אשתי לא כל כך שמה לב לשיפור בתחום הזה, אבל אין ספק שהשיפור הוא עצום - מאז שנכנסתי להחלמה, אני מצליח להיות נוכח, עם הבת שלי, עם חברים שלי, עם מי שסביבי. באחד הסדרי בוקר האחרונים אפילו פצחתי בשיחת חולין עם חבר ושאלתי אותו איך הוא מסתדר עם תפקיד מסוים שיש לו. הוא היה כנראה צריך לפרוק קצת תסכול על התפקיד והשאלה שלי עזרה לו לעשות את זה. אבל פתאום שמתי לב שלני ההחלמה מעום לא חשבתי לעשות משהו כזה, לשאול חבר שאני רואה במקרה בבוקר מה שלומו ובאמת להתכוון לזה...

אני מאמין שככל שנלך ונתקדם בדרך שלנו שהנוף שנראה ממנה יהיה יותר מרהיב. אכן יש למה לצפות!!!

שלום "מתנות יקרות"
שמחתי לראות אותך,
ואני שמח על ההתקדמות של החיים,
ובאופן אישי, זה רק הספתח של החיים,
אני בטוח שבהמשך הדרך עוד ישתנו דברים המון המון לכיון חיובי,
העיקר לזכור "יום נקי" בעז"ה.

תודה על השיתוף הכנה, גם על ה"לפני" וגם על ה"אחרי".

אחד הדברים המדהימים הוא שכאשר אנחנו מתחילים לחיות חיים שפויים ונורמליים, נראה לנו שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה, עד כדי כך שקשה לנו להאמין שיתכן מצב טוב יותר מכך. ואז עוברת תקופה ואנחנו מסתכלים אחורה ורואים שהתקדמנו שוב פעם לחיים עוד יותר טובים, ואז בטוחים שהגענו לפסגה, אך למרבה השמחה גם זאת לא הפסגה ותמיד יש לאן להתקדם.

אחרי שלוש שנים של החלמה, אני מסתכל אחורה ורואה כל כך הרבה שלבים של התקדמות, ואז אני מסתכל קדימה ויודע שהשמים הם הגבול, ואין שום סיבה בעולם שזה לא ימשיך להשתפר.

זה אולי נשמע טוב מידי מכדי להיות אמיתי, אבל זאת המציאות. היכן כאן הטריק? פשוט מאוד, בחלק של ההשקעה. ההתקדמות לא מגיעה בלי קשיים ובלי מאמץ אלא בדיוק ההיפך, ככל שהמאמץ והקשיים רבים יותר ואינטנסיביים יותר - כך ההתקדמות גדולה יותר. מי שמבטיח לנו הצלחות בלי מאמץ - זה שקר. כאן חויתי דוקא את ההיפך, כשהבטיחו לי קשיים וירידות, אבל גם הבטיחו שאם אתמיד בהשקעה ובעבודה על עצמי ואשאיר את הנותר לאלוקים - אקבל מתנות רבות.

תודה רבה מתנות. איזה יופי. זה נשמע כמו כמה מתנות ענקיות! תודה לאלוקים

תודה על השיתוף. תענוג. זכיתי לשמוע מהזומבי. טוב לקרוא את החי.