תגידו, חברים, גם אתם מרגישים שעניין התאווה, שקיים בתוכנו בין אם אנחנו נופלים ובין אם לא, גורם לריבוי שעות שינה, קושי לקום מהמיטה, וכו'?
או שרק אצלי זה ככה?


אחת הסברות שלי היא שמאחר והגוף רוצה להיות חופשי (להיות בזיקפה וכו'), הוא מעדיף להיות במצב שבו הוא באמת יכול להיות חופשי בתחום הזה - שינה.

גם אתם מרגישים ככה?

לא לגמרי הבנתי את הסברה עם החופשיות.

אבל מה שאני מרגיש זה שהתאווה אצלי מתקשרת לעצלות החומר. כשאני עייף נפשית אני יותר קרוב לנפילה בתאווה. כשאני פעיל ונמרץ ומלא חיוניות אין לי צורך בתאווה.

הנפילה בתאווה גורמת גם ליאוש, שעליו כבר כתבו הרבה, היאוש הזה מקשה עלי לקום ולהיות פעיל, ואז התאווה היא כבר ממש מעבר לפינה. וזה כבר גלגל שקשה לצאת ממנו.

(הסברה של החופשיות היא פשוטה - כשישנים המוח פחות בשליטה, ואז הגוף יכול לעשות יותר 'מה שבא לו'. במקרה קיצוני זה מגיע לידי קרי, אבל גם כשזה לא מגיע, יש זיקפה/חלומות וכאלה)

אני חושב, שכשאתה בפנים, בעיקר אחרי נפילה, זה גורם לסוג של ייאוש ודיכאון, מה שגורם לחוסר רצון לקום/לחיות.

אני לא אומר שזה לא קשור לדיכאון או יאוש,
אבל אני נקי כבר 19 ימים (בחסדי ה'), ואני עייף ברמות מטורפות.

אבל יכול להיות שזה פיזי נטו, ולא קשור לעניין התאווה.
שאלתי כדי לדעת איך זה אצל אנשים אחרים שמתמודדים.

בס"ד

הרמבם אומר לנו במפורש שריבוי "בעילות" מכלים את כוחות ואנרגיות הגוף.. אפשר למצוא את זה בהלכות אישות במשנה תורה

אני מבין מהרמבם שזה לא הקטע של מעשה הבעילה, אלא מבין מדבריו עקרון שככל שמרבים להתעסק עם העניין של התאווה ומילוי היצרים (האוננות.. ההסתכלות באתרים..) כל אלו מכלים לנו את כוחות הגוף.. (וברור גם כוחות הנשמה..)

אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר.
לפעמים זה קורה לי אבל לא בבעיות של קימה מהמיטה כי ב"ה ה' חנן אותי ביכולת לקום מוקדם.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

אני לא 'מרבה בעילות'.
אני מרגיש שהמלחמה מול המחשבות, ואפילו מול הצורך הפיזי, מעייפת אותי.

אני, כשאני נקי תקופה ארוכה, לא מרגיש מזה עייפות.

גד, כמה זה 'תקופה ארוכה'?

תראה, עכשיו אני נקי באמת תקופה ארוכה (כארבעים יום). אבל התכונתי שאני הייתי מרגיש עייפות רק בימים של האוננות ממש, אבל לאחר תקופה של כמה ימים כבר לא הייתי מרגיש. וודאי לא אחרי תקופה ארוכה של 19 יום כמו שאתה מתאר.

אצלי זה שונה. אני הייתי מרגיש עייפות דווקא בימים שבהם הייתי נופל, ולעומת זאת בימים שאני נקי (בלי שום קשר לשאלה איך אני נקי) אני מרגיש נפלא ויש לי כח לקום בבוקר ולהסתער על החיים. אני לא מרגיש שהגוף שלי נחלש בגלל המאבק (מה גם שאני משתדל בכלל לא להיאבק).

אצלי זה אותו הדבר כמו זלמן..

הנפילה הביאה ייאוש תסכול וחוסר חשק לכלום, לפעמים פשוט הייתי יושב סתם שעות מול המחשב אח"כ, ולא באתרים פורנוגרפים.

אבל כשהייתי נקי הרגשתי אדם אחר, עם מרץ..