בספר הגדול, בשעה שמתארים קווים לדמותו של האלכוהוליסט, נכתב:

"אבל בנוגע אליו הוא אנוכי וחסר יושר בצורה שאין להעלות על הדעת"

שמעתי היום מחבר שהספר הלבן הוא הדובדבן שבקצפת בנוגע להבנת נפש המכור לתאווה, אבל הספר הגדול הוא הבסיס להבנת ההתמכרות, ולכן כל אחד מאיתנו יוכל לקרוא אותו ולהזדהות, על אף שהדברים נכתבו כלפי אלכוהוליסטים. (*אשמח לתת לאותו חבר קרדיט, אבל איני זוכר מי הוא בדיוק...)

אם הייתם שואלים אותי, לפני שהגעתי לתוכנית, האם אני אדם ישר וכנה, התשובה שלי הייתה ברורה. אולם אם הייתי נשאל זאת אחרי תקופת היכרות עם התוכנית, כבר לא הייתי כ"כ נחרץ בענין. היום, התשובה שלי שוב ברורה, אבל בכיוון ההפוך.

ההתמודדות מול המין שליוותה אותי לאורך רוב חיי לימדה אותי להסתיר את הזהות שלי. להיות תמיד מוכן עם הסבר ותירוץ לעת הצורך. שאם מישהו ישאל מה אני עושה על המחשב תמיד תהיה לי תשובה מספקת. לא הייתי מתיישב לעשות את ענייני לפני שהייתי מכין תגובות לתרחישים אפשריים. לאט לאט, זה התחיל לזלוג גם לתחומי החיים האחרים שלי. הייתי מעגל פינות, מציג את הדבר כמו שאני רוצה ולא נצמד למה שבאמת היה. "עיגול לטובה". ואם הייתי צריך לומר דבר לא נעים הייתי מעדיף לרכך את מה שקרה באמת. זה נהיה כ"כ טבוע בי עד שנכנסתי למעין מצב "טייס אוטומטי". השקרים הקטנים האלו היו מגיעים בטבעיות ובקלות, כמעט לא חשבתי לפני שהוצאתי אותם מהפה. הם הפכו לחלק משגרת חיי. שקרן אוטומטי.

גם מול אשתי במקום בו חשבתי שאני הכי פתוח ואמיתי בעולם, השקרן האוטומטי שלי המשיך לעבוד. הייתי מייפה את המציאות כדי להתאים אותי למי שרציתי שאשתי תראה. הייתי מעגל פינות כדי שדברים ייראו יותר יפה או ישמעו פחות גרועים ממה שהם באמת. אבל לא קלטתי את זה, עד שהגעתי להחלמה.

בהתחלה לא שמתי לב לשקרים הקטנים האלו, אבל הדבר המפתיע הוא שגם אחרי שחשפתי את השקרן האוטומטי שלי, לא הצלחתי לבטל אותו כ"כ בקלות (וגם עכשיו הוא פעיל מדי פעם). לדוגמא - שיתפתי חבר באובססיה שיש לי למשחקי מחשב. אני מאוד מתבייש בה, ובד"כ אני אוהב לברוח לשם כשיש לי קושי. רציתי לפתוח מעגל איתו לפני שיעור שהיה לי. אני קולט את עצמי אומר לו את המשפט "בזמן האחרון, מדי פעם, קורה לי שאני משחק במחשב," ותוך כדי אני אומר לעצמי, וואלה, על מי אתה עובד? אתה משחק כבר שנתיים, מהרגע הראשון שקנית את המחשב הנייד שלך, וכמעט שאין שיעור שאתה לא משחק בו. ישר הייתי צריך לעצור, לומר לחבר שלי סליחה ולתקן את אשר אמרתי למציאות האמיתית. וזו רק דוגמא אחת שאפילו בשיתופים אני לא מצליח לומר את מה שהיה כמו שהיה, ולהיות כנה.

אני מבחינתי חייב את הכנות הזאת. לא אוכל להשאר נקי בלעדיה. חלק מהצעדים אף דורשים אותה במפורש. על מנת שאוכל לעמוד מול חבריי, מול אלוהים ומול עצמי, עלי להיות כנה עד הסוף. בלי פשרות, בלי עיגול פינות.

הלואי שאלוהים ייתן לי את הכח והנכונות, לכנות. 

תודה. יש בדיחה כזו: איך יודעים שמכור משקר? מסתכלים על הפה שלו; אם הוא מזיז את השפתיים, אז הוא משקר...
תודה על השיתוף. מצטרף לתפילה שלך לכנות.

תודה על השיתוף.

אכן 'השקרן האוטומטי'

לאחרונה שיתפתי שלפני שהגעתי לתוכנית הייתי משקר סתם בלי סיבה, פשוט באוטומט שלי לא היה מושג להיות ישר, אפילו על שאלות פשוטות ועניניות, לא יכולתי להיות כנה ומדוייק.

דברים טובים קורים.

אני שקרן דגול.

אפילו משקר לעצמי כדי ליפות לעצמי את המציאות.. כדי שלא יהיה לי קשה מול עצמי.

אני תמיד בשכנוע עצמי עמוק שהכל לטובה. גם המשחקים והבריחות והמעידות.. הכל בסדר..

הטובים לטייח!

תודה, התחברתי.

בהחלמה אני לומד לזהות את המניע שמאחורי כל רצון ופעולה. שקר אינו חייב להיות משהו שאני עושה במודע, הוא יכול להיות גם משהו שאני בעצמי משוכנע שהוא בסדר אבל למעשה הוא נובע ממניעים אחרים שאני מעדיף להדחיק או להכחיש.

זהו למעשה צעד 4 שחושף ומגלה מה עומד באמת מאחורי מה שאני מרגיש.
דרך אגב, כשמפסיקים לחיות עם כמה פרצופים פתאום חשים הקלה גדולה. לשקר זה אומר לזכור כל הזמן מה אמרתי למי ולמה. כשזה בא בצורה טבעית הכל זורם.

תודה. על הדברים. למי שאמרם ולמי שכתבם. כתבתי בעבר על האופן שבו הפסקתי לשקר (כמעט) לגמרי. שיהא לתועלת.

שלום שלומקה,

אומנם לא פוסט כ"כ ישן [יחסית לאלו שאני מעלה ומשגע כאן את כולם,;) ] אבל כל כך התחברתי עד כדי כך שהעלתי.אני מודה לך על פוסט שאני מרגיש שכתבתי על עצמי.מילה במילה.

"לדוגמא - שיתפתי חבר באובססיה שיש לי למשחקי מחשב. אני מאוד מתבייש בה, ובד"כ אני אוהב לברוח לשם כשיש לי קושי. רציתי לפתוח מעגל איתו לפני שיעור שהיה לי. אני קולט את עצמי אומר לו את המשפט "בזמן האחרון, מדי פעם, קורה לי שאני משחק במחשב," ותוך כדי אני אומר לעצמי, וואלה, על מי אתה עובד? אתה משחק כבר שנתיים, מהרגע הראשון שקנית את המחשב הנייד שלך, וכמעט שאין שיעור שאתה לא משחק בו. ישר הייתי צריך לעצור, לומר לחבר שלי סליחה ולתקן את אשר אמרתי למציאות האמיתית. וזו רק דוגמא אחת שאפילו בשיתופים אני לא מצליח לומר את מה שהיה כמו שהיה, ולהיות כנה."

אני חושב גם לציין שלאחרונה אני משתגע מהתוכנית המוזרה הזאת שכל יום שאני עובר בהה אני מגלה שאני בן אדם,,לא רק שקרן, לא רק פחדן,[אני פ-ח-ד-ן??! לעולם לא!!],רק עוד המוני פגמים עמוקים בשורשי האופי שלי,, אני מתבייש ממכם לפעמים חברים,,,

אוהב,

הוי אריאל,,,,