שלום לך חבר יקר מעמקי מעמקים...
אתה יודע מתי התחלתי להרגע ולהשתחרר? כשקיבלתי את עצמי. כזה אני. נקודה.
אני בחור טוב מבית טוב עם נשמה טובה. שאוהב תאווה נשים גברים וזה וזה וזה... כזה אני. למה? לא יודע. מחלה. אנערף
כשקיבלתי את עצמי שזה המצב, ולא יעזור לי להתעלם או להתכחש, והתחושה שאני בעמקי מעמקים לא טובה לי, היות וזה אומר לי שאני אמור להיות צדיק קדוש וטהור ללא רצון לתאווה והנה הופ אני רוצה תאווה אז מה נסגר איתי? והבלבול הזה הכניס אותי לסחרור נפילות.
אבל כשהבנתי שאני בדיוק במקום הנכון, לא למעלה הימנו ולא למטה הימנו, ואני גם לא אמור להיות לא למעלה ולא למטה אלא בדיוק שם, אז נתעטפתי בשלווה.
בשבת האחרונה תחושה של חוסר שקט פנימי מילאה אותי. והרגשתי דפוק. אבל אז נזכרתי שהתחושות שלי הם לא מצפן אמין. הם לפעמים מנותקות מהמציאות.
אז פשוט קיבלתי את עצמי שכזה אני, חסר שקט פנימי, והנה הפלא! זה נתן לי את השקט. - קבלה היא המפתח לכל בעיותי כיום.
מאחל לך קבלה ושלווה
אוהב,
הושיענה