לפנות תוך רגע את כל כלי הפסח, ולהוציא תוך שני רגעים את כלי החמץ.
להביא תוך שלושה רגעים קמח מארון מכירת החמץ או מהסופרמרקט שפותח הכי סמוך למוצאי החג.
ויאללה - לעבודה! לנפות, ללוש, ליצור חתיכות בצק קטנות, לרדד, לטגן, להוסיף עוד מופלטה לערימה ההולכת וגובהת...
[ובמקביל: לערוך שולחן עמוס כל טוב, להדליק מוסיקה מרוקאית בפול ווליום, לקבל יפה את כל האורחים הרבים, ועוד ועוד...].

"חג המימונה", חג האמונה, מתאפיין ביכולת להשליך תוך רגע, בטבעיות רבה, את המערכת הישנה, ששמשה במשך תקופה (כלי הפסח), ולאמץ תוך רגע מערכת חדשה לגמרי, שאפילו סותרת לגמרי את המערכת הקודמת (כלי חמץ). היכולת הזו, היא המפתח לגאולה. בני ישראל עשו במצרים בדיוק את אותו הדבר: בן רגע הם הפכו מעבדים לבני חורין, מפחדנים לאמיצים (ששוחטים את אלוהי המשעבדים), ועוד ועוד. טוב, לא בדיוק (ע"ע כל התלונות ליד הים...), אבל הייתה להם נכונות לאחוז במערכת כלים חדשה לגמרי.

זה דבר שעזר לי מאוד כשהגעתי לתוכנית - הנכונות להשליך, בשיא הטבעיות, את כל אמצעי הלחימה שמעולם לא עבדו עבורי לאורך זמן, ולאחוז באמצעי חדש - כניעה. לשחרר את המוכר ולקפוץ למים עמוקים של מרחבים חדשים (כמו נחשון בן עמינדב?). "הרעיונות, הרגשות והעמדות שפעם הדריכו את האנשים האלו מושלכות לפתע הצידה, ומתחילה לשלוט בהם מערכת רעיונות ומניעים חדשים לחלוטין" (הספר הגדול עמ' 26).

רציתי לסיים כאן בברכה המסורתית לחג המימונה, "תרבחו ותסעדו". לפני כן, החלטתי לבדוק מה בדיוק זה אומר. והופתעתי. לטובה. וזו לשון הויקיפדיה:
"נהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו", ומקובל לפרשו כ"תרוויחו ותצליחו", אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא "תרווחו ותסעדו" ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה), ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת)".

אז "תרווחו ותסעדו". שיהיה לכולנו רווח והצלה ממלתעות התאווה, כך שנוכל גם לתת סעד ועזרה לאחרים (זה גם מה שימשיך לשמור אותנו נקיים...)!

איזה יופי. תודה. התחברתי.

מקפיץ לרגל התקדש החג עלינו

'טהרני' זה לא פרסי?

יש מצב. אני לא חזק בסיווג עדתי לפי שמות משפחה (אגב, מזכיר לי שחבר שלח לי מייל עם תמונה של מודעת אבל של מישהי עם שם המשפחה הזה שגרמה לו להיזכר בי )...

ובכל אופן, אחד מיסודות התכנית (והמימונה ) הוא הפתיחות. הלא כן?...

תרבחו ותסעדו!

ככה זה עובד: טהרני = טהרן = איראן = פרס
אבל היה גם שלב שחשבתי שאתה חסיד ("טהרייני" כמו במייל..)
קיצר, אל תקח אותי ברצינות..
 

קראתי, תודה.
לא חוגג מימונה, אני גם אשכנזי.
ולא זכור לי שגם לקחתי איי פעם חלק בה.
מי שחוגג כי טוב!
תודה על הפוסט

תודה על השיעור באטימולוגיה...

יש בי גם צד חסידי, וגם צד של מתנגד חריף, וגם עוד הרבה צדדים. אני קשור לכל המגזרים והספרים, אבל לא לגמרי שייך לאף אחד מהם. בודד גם כשמוקף אנשים...

בכל אופן, השם הוא "טַהֲרֵנִי", כלומר, טהר אותי. זה מה שהרגשתי שאני מבקש ממנו, כשהגעתי לכאן וקראתי על הבעיה במלוא חריפותה ועל הפתרון הנעוץ בחיבור אליו. אחר כך גם גיליתי שהשם שלי מופיע גם בתהילים (נא,ד): "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי". (קריאת תהלים זה משהו שכמעט אף פעם לא הצלחתי להתחבר אליו. מקווה אבל ללמוד לעומק ואז להתחבר יותר).

מה אתה אומר, כדאי לנקד את שם המשתמש (כמו אינאונימי (מלשון אין-אונים) שניקד)?

קשה להתחבר אחר כך למשתמש, אם יהיה קשה להקליד אותו.
ד"א: איך למדתם לנקד? זה נשמע כמו משהו בלתי אפשרי, אני בקושי לקרוא את הניקוד מצליח (ויש לזה חתיכת חוקים...)

טהרני זה גם טֶהֱרָאני מישהו שבא מטהרן, בירת פרס.
רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, אחרי שבת לא היה לי כוח לחגיגות בכלל...
רק לנוח!