מכירים את הבבושקה? לא, לא הסבתא. הבובה. מין בובה רוסית עשויה עץ, שכשפותחים אותה מוצאים בתוכה בובה פנימית קטנה יותר, שפותחים גם אותה ומוצאים בתוכה בובה פנימית קטנה עוד יותר, ובתוכה עוד בובה... עד הבובה הקטנטנה, הגרעינית, שכבר לא מתחלקת לשניים.
אז, לאחרונה, אני מגלה שגם אני קצת כמו הבבושקה הזו...

הגעתי ל"שמור עיניך" כדי לפתור את בעיית התאווה, אבל אחר כך גיליתי שהיא רק הבעייה (ה"בובה") הראשונה בסדרה, ומאחוריה מסתתרות בעיות ("בובות") רבות נוספות: טינה, חוסר קבלה, בריחה מאחריות רגשית ומעשית ועוד ועוד. בכל פעם שאני "פותח" בעייה נוספת ומטפל בה, אני מגלה תחתיה בעייה נוספת, פנימית ושורשית יותר. בכל פעם, אני מבין ומרגיש שאני קטן יותר וחסר ישע, אבל גם כנה ואמיתי יותר וקרוב יותר לשלמות.

בסופו של דבר, מבעד לכל הבעיות, אני אמור לפגוש את שורש הבעיות כולן (את "הבובה הקטנטנה") – גישה שלילית לחיים, שמרחיקה אותי מאלוקים ומאחרים.

הדבר המדהים הוא, שכאשר הגעתי לכאן, הייתי עם בעייה אחת מלווה בתחושה חזקה שבשום פנים ואופן לא אמצא לה פתרון אמיתי, וכעת, לאחר למעלה משנה (נקייה, בחסד אלוקים), אני מבין שאני עם שורה ארוכה של בעיות, אך, לעומת זאת, עם "תחושה חזקה וחדשה של כוח וכיוון" (הספר הגדול עמ' 42), עם וודאות פנימית, שישנו פתרון אמיתי לכל הבעיות שבעולם (טוב, שלא נתנסה...).

***

הדברים ב"ספר הלבן" (עמ' 161) מתארים היטב את התחושה שלי לגבי "גילוי" בעייה חדשה בכל פעם (בתחילה קראתי אותם עוד לפני שפגשתי את הטינה, ואח"כ גיליתי כמה שזה נכון, וכנ"ל לגבי הפחד)ולגבי שורש הבעיות כולן:

"גיליתי לתדהמתי הרבה, שהתאווה לא הייתה הבעיה העיקרית שלי כלל. היא הייתה רק עוד סימפטום למחלה הרוחנית הבסיסית שלי - גישות חולניות. התאווה הייתה רק עוד ביטוי של
אותו כוח שלילי ענק בתוכי שהיה צריך להתפרץ בכל דרך שרק יכול היה.

מרגע שהתאווה התחילה להשתחרר, החלה הטינה לבוא במקומה. אחר כך פחד. אחר כך שיפוטיות. זה היה כמו ניסיון לעצור דליפה בסֶכֶר. אתה מנסה לסתום חור אחד, ופורצת דליפה במקום אחר, כי יש גוף מים עצום מאחורי הסכר, ובגלל הלחץ הוא יפרוץ במקום החלש ביותר. גוף המים הענק הזה שמתפרץ החוצה, הוא הצד השלילי ההרסני שבי.

המידה שבה אני יכול להתחבר אל הכוח החיובי (אלוקים) היא המידה שבה אני יכול להתנתק מהשלילי על כל צורותיו. תודה לא-ל, היום יש לי ברירה.

התועלת הנלווית לכך, שאני צריך לעבוד על הפגמים שלי כדי להיפטר מהאובססיה לתאווה היא, שסוף סוף אני יכול להתחבר לחיים. אבל אינני יכול להיות חופשי משום אובססיה כשאני שיכור מאובססיה אחרת. אינני יכול להשתחרר מתאווה בזמן שאני שיכור מטינה וכן הלאה".

תודה טהרני.

ממש מזדהה.

אצלי זה היה אפילו יותר עצמתי ועד שלא פתחתי את הבבושקה הראשונה לא הייתי מודע בכלל לכך שיש לי את הבבושקה השנייה וכך לגבי השנייה והשלישית וכן הלאה.

בתחילת הסבב הנוכחי של הניקיון שלי בכלל לא שמתי לב לבעיות האמיתיות שיש לי עם אלוקים.
ורק אחרי שהתחלתי תקופה מסוימת של ניקיון פיזי התחלתי לראות את הבעיות שלי מול האלוקים האישי שלי ולאחר שראיתי את זה, אז פתחתי עוד בבושקה וגיליתי שלא רק זה שיש לי המון פגמי אופי, אלא שבכלל לא רציתי לשחרר אותן.

לפי זה נראה לי שאצלי, לפחות, לא תהיה אף פעם בבושקה "גרעינית".
וזה היופי בכך והניצחון ההולך וגובר, של פתיחה מתמשכת של בבושקות לכל החיים.

הלוואי שנזכה לכך.

וואו תודה טהרני, בהחלט מזדהה עם הדברים.

טהרני, תודה רבה על ניסיון כוח ותקווה שאתה נותן לנו!
(מתי כבר יהיה אשר להשיג אותך בטלפון? )

תודה חברים!

שמואל - אני גם מתכוון לפתוח "בבושקות" כל החיים, ובכל זאת, מבעד לכולן נמצאת "הבבושקה הגרעינית", שורש השליליות שלי, שסביבו מתפתחות כל ה"בבושקות". האמת, שאפשר לראות אותה כבר די בהתחלת הדרך, ובכך אינו דומה המשל לנמשל...

משוחרר - טוב לראות אותך שוב בפורום. התגעגעתי.

מנסה להבריא - מקווה שתוכל להשיג אותי בהמשך היום...