לא יודע למה אני רושם דווקא התקדמות אחרי שנפלתי...
אולי אני לא צריך. אולי אני צריך ליאוש לצוף בי לפחות כמה זמן.
להרגיש רע. (מה שבאמת נכון). אחרי הנפילה נכנסתי לפורום ולאתר כדי "לעדכן", זה החלק הכי מייאש לראות את כל הימים שצברת נעלמים בהרף עין.
אבל בכל זאת אני רושם "התקדמות". מסיבה פשוטה,
אני אחרי! צריך לסלק את היאוש!
הסתכלתי בפורום וראיתי שיש פה אנשים שהיו עשרות ימים נקיים ונפלו. וקמו. זה קשה כל כך לקום אחרי נפילה כזאת. אבל ברגע שהם קמו ואתה רואה זאת. זה נותן כוחות!

אמרו לי להסתכל על העבר לראות כמה התקדמתי ולא רק כמה נפלתי.
ואני חייב לומר זאת כדי לחזק את עצמי ואת כל האנשים הענקים פה שנופלים על בסיס קבוע.
עברו לי 44 יום מאז שנכנסתי לאתר. עד אז המקסימום שלי היה שבוע וזה היה רק בפעמים ממש נדירות.
ב44 יום האלה לא רק שבממוצע היה לי מצב של נפילה בשבוע אלא גם הגעתי ל12!

אז למרות ואולי דווקא בגלל הנפילות אני מרגיש התקדמות! כן התקדמות!
בהצלחה לי ולכולם פה שנמשיך לחזק ולהתחזק
אוהב אתכם מאוד
משה דדון

מסכים אתך בכל לבב.
היציאה מההתמכרות דומה לכביש.
יש גם ירידות בדרך וצריך להתמודד ולזכור שבהמשך יש עלייה.
פשוט צריך להמשיך ללכת.
כמו שכתבתי בחתימתי: הנפילה היא תכלית העלייה.
כל נפילה היא גם התקדמות לעבר ההצלחה.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש (ואני מתכוון לזה)