אחד הדברים ש(כמעט) כל מכור חיפש ללא הפסקה הוא את העצה/טריק/קסם שישחררו אותו מהרצון המטורף זה לצרוך תאווה. במשך כל השנים חיפשתי את המתג הזה שבלחיצה אחת ישאיר אותי לא רק נקי אלא בעיקר ללא הרצון להתאוות, או במילים אחרות - בלי הצורך להיאבק (ולהיכשל).
ואז באתי לתכנית ואמרו לי שהמתג הזה פשוט לא קיים, ולמעשה אני עומד להמשיך להתמודד עם הרצון לצרוך תאווה למשך כל ימי חיי. רק כדי שהדברים יהיו ברורים, אחזור על זה (עבור עצמי) פעם נוספת: אני עומד להמשיך להתמודד עם הרצון לתאווה עד הקבר. כן, גם כאשר אהיה זקן בן שמונים בבית אבות, הראש שלי ימשיך לרצות להסתובב באופן אוטומטי לכיוון כל בחורה שתעבור לידי, ולמרות שאני לא בטוח שמבחינה מעשית זה יהיה שייך, אבל מבחינתי, גם בשלב הזה הרצון שלי יהיה לנסות להשתמש בתאווה.
נכון שלא בדיוק כך תיארתי לעצמי את החיים, אבל לאלוקים יש את התכניות שלו. בתור ילד הייתי בטוח שהבחורים הגדולים (אלה שכבר בשיעור א' ישיבה קטנה) בטוח לא מאוננים, ואין מצב שאחרי הבר-מצוה אמשיך לעשות את זה. אחרי האכזבה הזאת, הייתי משוכנע שהגדולים בישיבה גדולה, הם בטוח בטוח לא עושים את מה שאני עושה, וגם שם נכונה לי אכזבה. אבל בכל מקרה, אפילו שהתאכזבתי כל פעם, דבר אחד הייתי בטוח: שאחרי החתונה אין מצב בעולם שאחזור לאונן. למה לעזאזל שמישהו יאונן ויצפה בפורנו אם הוא יכול לקיים יחסים עם אשתו? טוב, בסרט הזה כבר הייתי.
אז עכשיו אני חושב לעצמי שבגילי זה טבעי להימשך לתאווה, אבל כשאהיה זקן בן שמונים בבית אבות, נו באמת... למזלי פגשתי כבר מספיק אנשים עם זקן לבן שיכולים להיות ההורים שלי בקלות, והם עדיין מתמודדים בדיוק עם מה שאני מתמודד, והם רוצים תאווה בדיוק כפי שאני רוצה.
אבל התכנית הזאת של ההחלמה הסבירה לי משהו מאוד פשוט: הרצון להתאוות ימשיך להתקיים, אבל אני לא חייב לפעול לפיו ולהשתמש בתאווה. הרצון אמנם ילווה אותי עד הקבר, אבל זה לא אומר שאני יגיע לשם משומש מתאווה ושיכור מין. יש לי תכנית שאם אני מבצע אותה - אלוקים שומר עליי נקי. זאת תכנית לזמן הווה, לא לזמן עתיד, וכאשר אני מבצע אותה היום - אני נשאר נקי היום. אף אחד לא יכול להבטיח לי שאמשיך להתמיד בה כשאהיה בן שמונים, אבל מצד שני אם אמשיך להתמיד בה - התוצאה תהיה בדיוק כפי שהיא היום: נקיון ומפוכחות מינית.
וחשוב שאפנים את שני הצדדים של המטבע הזאת. מצד אחד עליי להפנים את העובדה שהרצון ימשיך ללוות אותי כל החיים, ולכן אין לי מה להיבהל מכך שכל בחורה ברחוב גורמת לי לרפלקס שבו הראש שלי רוצה להסתובב ולהרגשה של פרפרים בבטן, אבל עליי גם להפנים שלמרות הרצון הזה, אני לא חייב לפעול עליו ואני יכול להישאר נקי.
בתור חבר חדש, חשבתי שהחברים הוותיקים בתכנית עברו איזה ניתוח שבמהלכו אלוקים הסיר מהם את הרצון להתאוות. היום אני מבין שאולי ישנם בודדים כאלו, אבל רוב החברים, גם הוותיקים ביותר, נשארו בני אדם עם אותו רצון לתאווה כפי שהיה ביום שהגיעו לתכנית, והנס הוא שלמרות זאת הם נשארו נקיים. אם אני נקי בחסד אלוקים במשך 1,337 ימים, זה לא בגלל שאלוקים הסיר ממני את הרצון אלא בגלל שהוא החזיר לי את הבחירה. זה לא שהוא לקח ממני את האפשרות להתאוות, אלא שהוא מאפשר לי לבחור שלא להשתמש בתאווה.
