בתקופה האחרונה שיניתי את צורת החשיבה שלי בענין היצרים האפלים, ודבר זה עוזר לי מאד רציתי לשתף אותכם בזה.
שתי שאלות בסיסיות היוו לי אבן דרך לשנות את החשיבה,
השאלה הראשונה:למה כשאני מאד מאד עסוק\טרוד\לחוץ ברמה גבוהה כל הדברים שהייתי רואה ומדליקים בי את כל החושים לא מתפקדים,האם האובייקטים פחות מגרים?!
שאלה הזו הביאה אותי לשאלה האמיתית האם סרטים, דמויות, גופים, וכל שאר הדברים הם המגרים, או שהם בעצם חפצים, ואני הוא שמפתח את התשוקה לדבר הזה?
לאחר לימוד הנתונים במקום הנפלא שמור עיניך המסקנה הברורה שהגעתי אליה היא: שכל היצר התאוותני הזה הוא סך הכל תהליך פיזיולוגי שעובד במוחינו.
אנחנו רואים את האובייקט,המוח מקבל תשדורת על גירוי יוצא במוח חומר מסוים (פיזי) והוא שולח לנו תחושת כאב! כן תחושת כאב! שכדי לא לחוות את הכאב אנחנו צריכים להסתכל, לפנטז, ואז הכאב עובר.
תנסו לבודד את התחושה שלכם כשאתם רואים משהוא או יותר נכון מישהיא... ומתגברים על ההסתכלות תראו שהתחושה היא פשוט כאב.
מאז שהבנתי לעומק את זה ההתמודדות שלי לשמור על העינים קטנה באופן משמעותי,כי הבנתי שמה שאני חווה עכשיו זה בעצם לא משהוא מגרה, אלא חילוף חומרים במח.
כך שהתחושה העמוקה שיש בלבנו שהנה! אתה מפספס חוויה מרטיטה! איזה דבר מדהים יש כאן!
זה בעצם שום דבר חוץ מליחות שזזות במח שמנוסות להכאיב כדי שנרגיע אותן.
לי אישית זה הוריד את הקושי בהתמודדות באחוזים ניכרים.
אחים יקרים כדאי לנסות.
