ערב טוב חברים יקרים!
כבר ממש מאוחר ורצון אלוקים בשבילי הוא שאלך לישון. יש הרבה להגיב על הנאמר כאן (וגם פגמי האופי שלי תורמים לכך את חלקם), ועוד חזון למועד.
בינתיים רק משהו אחד "בקטנה"(?):
לחוץ פתרוסים כתב:
אני מבין שיש אנשים עם יצר דרגה 10 שזה נקרא מכור, ויש יצרהדרגה 4 שזה נקרא לא מכור
ההבדל בין מכור ל"לא מכור" הוא לא בדרגת היצר. ההבדל הוא לא כמותי אלא איכותי. מכור זה משהו אחר לגמרי. ובלשוננו, זה כמו לומר שמלפפון חמוץ ורגיל הם היינו הך...
אצל מכור, התאווה ממלאה תפקיד אחר לגמרי מאשר אצל מי שאינו מכור. זהו הפלסטר שהמכור מניח על כל הפצעים, הגופניים הרגשיים והרוחניים. בסוף הוא מגלה שהפלסטר הזה בעצם גורם רק לזיהום-מוגלתי-כבד ולהגברת שטף הדם-הוא-הנפש בדרך החוצה מזה העולם...
הקטע האבסורדי הוא, שזה כל כך כואב לו, למכור, שהוא מוכרח לחבוש את הכאב ב... איך לא? פלסטר תאווה!

הוא לא מכיר פלסטר אחר...

כשהוא מגיע לתכנית הצעדים, הוא קודם כל מבין: הפלסטר הזה דפק לי את החיים. אני לא יכול לשים אותו יותר. לשים אותו בשבילי פירושו מוות (צעד 1). אחר כך, הוא מוצא את מי שיעזור לו להפסיק את הדחף הכפייתי לשים את הפלסטר הארור (צעדים 2-3,11). אחר כך הוא גם מגלה את הדרך הנכונה לטפל בפצעים (4-10). אה, ואחר כך (או ליתר דיוק: כבר מההתחלה) הוא גם מחפש איך לעזור לאחרים שסובלים להפסיק לסבול (צעד 12).