עוד נפילה ועוד נפילה, כמה עוד אפשר, מתי אני אלמד?
למרות הכול קשה לי מאוד להזיז את עצמי לעשות את הפעולות שאני צריך לעשות, ובכלל אין לי כוח בתחומים שונים לעשות הרבה דברים שאני צריך לעשות.
נמצא לאחר נפילה נוספת שהשאירה אחריה תחושות רבות, בין היתר שנאה עצמית, אשמה, חוסר קבלה עצמית, ייאוש ומעל הכול חוסר אונים. תחושה שבאמת אין לי כוח במלחמה הזו מלחמת התאווה. ולרגע פתאום הרגשתי משהו שהיה לי קשה מאוד להרגיש בעבר, תחושה שאני חייב לפנות אליו, לכוח העליון. אוטומטית, אם לי אין אף יכולת להתמודד מול הגועל הזה, אני חייב לפנות אליו, אין לי ברירה בין אם אני רוצה או לא. כנראה שזו דרכו להשיג את קרבתי. מתפלל אליו כוח עליון שיתן לי קצת כוח, רק להיום שאוכל לחיות, לעשות את מה שמוטל עליי ולהתמודד מול הקשיים. "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבני".
