שלום לכולכם! אני מכור לתאווה לצערי הרב כבר מספר שנים. במהלך השנים הבנתי והכרתי בבעיה וניסיתי להתמודד מולה אך ללא הצלחה. בשנה האחרונה ניסיתי בפעם השניה להשתמש בכלים של האתר וב״ה ללא ספק חל שיפור עצום הן במספר הנפילות והן בתוכן שבו נפלתי. כיום אני בגיל בו רבים מוצאים את בחירת ליבם ומתחתנים אולם אני קיבלתי על עצמי לא לצאת עד לפחות חודש שלם של נקיות עם מגמה של נקיות מתמדת. לצערי ולשמחתי אני מקבל הצעות רבות לשידוכים ואני קרוע - מצד אחד אני משתוקק להנשא ולהקים משפחה ומהצד השני מנדנד בי החשש שעליי לעמוד במה שהצבתי בכדי להבטיח את יציבות הקשר. מה לעשות?

שלום לך חבר יקר

מאוד התחברתי לכותרת שלך. תאווה לאהבה. גם אצלי אני מרגיש שזה הכיוון הזה. לא סתם תאווה בהמית ליחסי מין אלא משהו יותר נעלה, רומנטיקה, תשוקה לחיבור לקשר עמוק, לאהבה כנה.

כך גם נכנסתי אני לעולם השידוכין. מתוך כוונה טהורה ללאהבה טהורה.

בפועל, התחתנתי עם אשה נפלאה. אך החמצתי את כל היופי של האהבה מרוב שהייתי רודף תאווה. נהייתי חיית תאווה. כל מה שעניין אותי היה רק ... והקשר עם אשתי הלך והידרדר. בשלב מסוים היא פרצה בבכי, שכל מה שאני רוצה זה את גופה ולא אותה. הנישואין שלנו נהרסו ואני מאוד סבלתי. אתה יכול לקרוא עשרות פוסטים כאן בפורום בהם אני מתבכיין על מר גורלי.

רק כיום אחרי מעל 3 שנים בתכנית, ומוכנות לדרך חיים חדשה, והרבה כניעה, אני זוכה לחוות מחדש קשר טוב ובריא יותר עם אשתי, ורוב הדברים הסתומים בינינו נפתחו.

מסקנה,
אם אני הייתי בשלב כה קריטי של החיים שלי, לפני כניסה לקשר ברית הנישואין, הייתי עושה עם עצמי בירור מעמיק.
בירור מעמיק זה לא השאלה האם אני יכול להתאפק חודש או להתאפק חודשיים שלא לאונן, בירור מעמיק הכוונה לשאול את עצמי בכנות, האם יש לי בעיה אמיתי? אם כן, האם יש לי פיתרון אמיתי?

קשה לי להכניס הכל לתוך פוסט אחד.
אם תרצה נוכל לשוחח טלפונית או להיפגש.. כמובן באנונימיות.

אוהב
הושיעה

אחרי לידה, בדרך כלל האשה אסורה כחודש וחצי - אז מה תעשה אז?...

אני חושב שאם אתה חושב שיש לך בעייה אמיתית, כדאי שתחפש פתרון אמיתי, כדי להבטיח במידת האפשר את יציבות הקשר והבית שתבנה.

אני אישית התחתנתי אחרי איזה חודש נקיות וזה לא החזיק מעמד...

לפי איך שזה נשמע מההודעה שלך, אתה יכול להתחתן בכיף.
תחזק את עצמך בכל יום שעובר, אבל לא מחכים לימים נקיים, גם במהלך הפגישות אתה יכול לשמור על עצמך, רק תהיה חזק.

כמעט כל אחד אומר לעצמו אני לא יכול להתחתן עכשיו כשאני לא.. ואני לא.. יש כאלה לדוגמא שרוצים לעשות כושר חודש ואז לצאת.. כל אחד רוצה לבוא יותר מושלם לחתונה. לא מעכבים בשביל כאלה דברים, אחרי החתונה עולם כמנהגו נוהג.

אלא אם כן... אתה מכור כבד, שנופל כל הזמן, ואתה מרגיש חוסר שליטה כללי יותר מפה ושם, אז כן הייתי ממליץ לראות שאתה קצת מאחורי זה.

זוהי דעתי.

תודה לכולם על ההתייחסות. אני נוטה להסכים יותר עם האומרים שיש באמת על מה להתלבט בעניין ולא לשלול את האופציה לקשר בהינף יד. אני כן חושב שיש עניין להצליח להרגיל את הגוף לאיפוק מסויים ואני מתלבט מהי הכמות המספקת והאם זאת היא שאלה של זמן, תודעה או מעשים?

שלום.
אני דווקא רוצה לדבר על הצד של לחכות.
איני יודע אם אתה מכור, אבל זה הדבר שהייתי מברר כדבר ראשון, ועל פי זה מחליט לכאן או לכאן.
מדוע?
נלך על דוגמה אחרת - נניח שאתה מגיע לפורום של מכורים למריחואנה, ומסבר שאתה מעשן ככה, פה ושם, פעמיים ביום, ואתה רוצה לבנות חיים תקינים ושפויים עם אשתך.
מה כנראה הייתה התשובה? אח שלי, לא נעים לומר, אבל כל עוד אתה מעשן, לא תהיה לאשתך ולך שום שפיות...לך לרטורנו, תשעה חודשים, ואחר כך תתחיל את מסעך לבניית הבית.
מה כל כך פשוט במריחואנה שקשה אצלנו.
אצלנו, אנחנו הרבה יותר מדברים על 'נפילות' בתוך/במקביל לחיי הנישואים כחלק מהתמודדות הקיימת בעבודת ה'.
זה יכול להיות נכון. אבל אם אני מכור, הנפילות האלה לא ישארו תחומות לזמן ולהקשר מסויימים.
הם יחלל את הקשר שלי עם אשתי - או דרך זה שאני לא אאמין שהיא אוהבת אותי כי היא לא יודעת כמה אני מסתיר (ואוהו, איזו קופת שרצים את חווה שאני מסתיר, ההתמכרות אינה מחלה רחמנית), שזו הייתה החוויה שליוותה אותי, או שאני פשוט אגרור אותה לתוך האובססיה, ואנסה שתציל אותי מן החטא על ידי כך שהיא תהיה שותפתי למיטה, בזמן ובמקום ובהקשר עליו תמיד חלמתי מהפורנו, במילים חסרות רחמים אף הם קוראים לזה - הטרדה מינית במסגרת הנישואים.

אם אתה לא מכור, כמובן, תמחק את ההפחדה הזו מזכרונך, תשתמש במה שיש כאן כדי להתחזק, תחחזק באמונה, ותתחיל לבנות את ביתך.

לצערי אלו דברים מתסכלים, אבל עדיף להיות מתוסכל קצת עכשיו מאשר להתמודד עם בית שעומד על סף פירוק אחר כך.

אתך
נתן במתנה