ומה אם הוא יחליט שלא אצליח?
האם תמיד כשאפנה אליו, באמת, הוא יקח ממני את "זה"?

טוב, תמיד יש את האפשרות להילחם איתו (אם אתה מאמין שיש לך גם סיכוי אז באמת למה לא?).

וכעת ברצינות יותר. הבעיה שלנו היא חוסר ברוחניות, ולכן הפיתרון הוא בעצם כך שאנחנו מתחברים לכח גדול מאיתנו - לאלוקים. הכניעה והפניה לאלוקים הם לא רק צעדים שבהמשך יובילו אל הפיתרון אלא הם הפיתרון בעצמו.

כאשר אני מוותר על האגו ומעמיד עצמי לרשותו של אלוקים לעשות עמי ככל שיחפוץ - פתרתי את הבעיה שלי, כיון שאי אפשר להמשיך להשתמש בתאווה ביחד עם זה. שני הדברים האלו פשוט לא עובדים ביחד.

שאלה טובה, באמת. אבל כשפניתי אליו באמת היא הטרידה אותי פחות... כי ההצלחה שלי היא לעשות את רצונו. ככל שיחפוץ.