"רק לעתים נדירות ראינו אדם נכשל לחר שהחליט ללכת בדרכנו בדבקות. אלו שאינם מחלימים הם אנשים שאינם יכולים או אינם רוצים להתמסר לתכנית פשוטה זו. בדרך כלל גברים ונשים שמטבעם אינם מסוגלים להיות כנים עם עצמם. יש אומללים כאלה, אין זו אשמתם. נראה שכך נולדו. הם אינם יכולים לפתח דרך חיים הדורשת כנות מוחלטת. סיכוייהם קטנים מהממוצע. ישנם גם כאלו שסובלים מהפרעות נפשיות ורגשיות חמורות, אבל רבים מהם מחלימים אם ביכולתם להיות כנים" (הספר הגדול, עמ' 51).
הפיסקה הזאת פותח את הפרק החמישי של הספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות), הפרק שקיבל את הכותרת "כיצד הדבר פועל". אחרי ההקדמה הארוכה שמתארת את הבעיה של התמכרות ואחרי הסיפור האישי, רגע לפני שמפשילים שרוולים ומתחילים לעבוד על הצעדים, מופיע הקטע הזה שבו מוצב התנאי המוקדם היחיד לצורך הצלחה: כנות מוחלטת. בלי כנות מוחלטת - אין החלמה, ולא משנה כמה נעבוד את הצעדים, אנחנו פשוט לא נגיע לשום מקום. זה כמו רכב בלי גלגלים. יכול להיות לו מנוע טוב וגם כל השכלולים האחרונים, אבל בלי גלגלים - אי אפשר לנסוע.
הכנות לא מופיעה כחלק מאף צעד ספציפי, אבל הרוח שלה נמצאת בכל הצעדים. זה מתחיל במילה הראשונה של הצעד הראשון "הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה". אם אני לא כנה עם עצמי - אין שום משמעות להודאה הזאת. לפני שמדברים איתנו על כנות עם אנשים אחרים, אנחנו קודם כל צריכים להיות כנים עם עצמנו. והאמת שכנות עם אנשים אחרים זה לא דבר שבא בקלות אפילו לאנשים רגילים, אז בודאי שאנחנו כמכורים שהתרגלנו לחיות עם שקר ופיצול אישיות לא יהיה לנו קל להגיע לכנות הזאת, ולכן היא גם לא נדרשת בשלב הזה. כעת, מה שאנחנו צריכים זה כנות מוחלטת עם עצמנו. במילים אחרות: להסתכל במראה, להישיר מבט אל הדמות שנשקפת ממנה, ולדעת שזה אנחנו לטוב ולרע, בלי ניסיון ליפות וגם בלי ענווה מזוייפת.
ופעמים רבות ההיפך של כנות זה לא שקר אלא הכחשה. בדרך כלל אנחנו לא משקרים את עצמנו בכוונה תחילה אלא פשוט נמצאים בהכחשה לגבי המצב האמיתי שלנו. זה כולל את ההכחשה המפורסמת ביותר של "אני יכול להפסיק", ואחר כך ממשיך בכל מיני הכחשות כמו "מבט אחד לא יעלה ולא יוריד", וכמובן "אם כבר מעדתי לפחות אסיים בנפילה", וכן הלאה וכן הלאה. כל הסיפורי סבתא האלו שאנו מספרים לעצמנו הם תוצאה של חוסר כנות עצמית. לכן אנחנו נדרשים לא סתם לכנות רגילה אלא "כנות מוחלטת". כמובן אנחנו לא הופכים להיות מושלמים, אבל המטרה הזאת מסומנת לפנינו בצורה הכי בולטת שיש ולשם עלינו לשאוף.
כל מכור מגיע להחלמה כשיש לו מטען ענק של שקרים עצמיים איתם הוא משתמש כדי להצדיק את המשך הנפילות. זה יכול להיות האישה, המצב הכספי, הפריצות ברחוב, האינטרנט הפתוח בעבודה ועוד אלף ואחד תירוצים. בצעד הראשון מבקשים מאיתנו להודות בפני האני הפנימי שלנו מה באמת המצב שלנו, וזה אומר לזרוק את כל התירוצים האלו לפח ולהתחיל לחיות עם כנות מוחלטת.
האם אתה מוכן לוותר על השקרים ולחיות בכנות מוחלטת עם עצמך?