שלום חברים
שבוע טוב
חזרתי לפורום אחרי נתק של שבועיים , בהם היה לי קריז מטורף, כפי שאתם יודעים, כתוצאה מהניתוק שלי מהאובססיה שלי לפורום.
עשיתי פסק זמן לבחון את עצמי האם הפורום בשבילי הוא החלמה או בריחה,
אין לי תשובה ברורה,
בשבועיים אלו נלחמתי בשינים לא להכנס לכאן, אבל למה נזקקתי להלחם?
אין לי תשובה.
אני מתוסכל, חשבתי שכשאחזור אסתער מיד על כל הפוסטים ואתחיל לשחרר את כל המחשבות שהתצטברו במשך שבועיים,
והנה אני כאן  מרגיש מובס, ולא, אין לי שום חשק להגיב לכלום, אין מה לומר לאף אחד , אפי' לאשכול הברכות שלי אני לא מגיב!
רגשותי סוערים, האגו זועק לשמים, הרחמים העצמיים מתחרים על הבכורה, כולי פקעת רגשות סבוכים,
ולא נותר לי אלא לברוח, אבל לאן? לתאווה? אחרי מאה "רק להיום", היום זה לא בא בחשבון!
אז אני צריך להעסיק את עצמי, בשביל לא לחשוב, כאילו שזה יעזור,

זהו הגיע הזמן להפסיק להתבכיין, אני עף מפה, ומי יודע אם על מנת לשוב?
סליחה חברים על הבוטות , זה נשפך לבד,
ואם זלמן רוצה אז שימחוק
יום נקי לכולם
מוטי

חסרים לנו ריגושים אמיתיים בחיים שיחליפו את הבריחה שלנו וההתרגשות והסיפוק שלנו מהדחף הבלתי נשלט להרגיש את ההרגשה של הוצאת זרע לבטלה.
כל העולם הזה כולו מנוכר ומעורבב בייחוד כאשר היד השלטת היא רוח המערב הנושבת כאן שלא בכיוון הנכון..

תהיה חזק אחי! ותמיד תזכור שגם כאשר אתה נופל אתה תמיד חייב לקום!

חבר'ה,

עצוב מאוד.
אם לא הייתי בעבודה מלא אנשים, יכול מאוד להיות שהייתי יכול להתפרץ בבכי.

אני גם לא כ"כ מחובר לפוסטים האחרונים שלא ממש מועילים כאן, לדעתי.
אני מקווה שנצליח להחזיר עטרה ליושנה.

בהצלחה רבה לכולנו

שמואל.

מוטי יקירי,

ראשית כל, אני שמח שחזרת. היית חסר לנו כאן, ואני מאוד מקווה שתחזור ותתחבר ותגיב. יש לך חלק חשוב מאוד בהקמה של הפורום הזה לתחיה.

שנית, לא הבנתי מה בדיוק גורם לתחושה של חוסר החיבור. האם זה חברים חדשים? האם זה נושאים לא מעניינים? אודה לך אם תפרט וננסה ביחד לעבוד על זה.

באהבה,

זלמן

שלום מוטי!

עד שתענה לזלמן, אני רק רוצה להצטרף לתקוותו שתתחבר בחזרה ותשוב להחכים ולרגש אותנו.

היית חסר!!

באהבה,
גד.

ר' זלמן גם אני מרגיש לפעמים כך, שפשוט לא בא לי להגיב, ולפעמים אין לי כח ליכנס אפילו, כי אין לי כח לעבודה, אני נשמר לעצמי וזהו, אך ב"ה בחמלת ה' עלי חזרתי וכפי שאתה רואה אני מגיב.
לא נראה לי שאצלי הבעיה בחוסר הענין, אלא פשוט אין לי מוטביציה.

  מוטי חברי היקר,

הצטערתי מאוד לקרוא את מה שכתבת..
אבל לצערי אני מאוד מתחבר..
גם אני לא הייתי כאן הרבה זמן, ומתחיל להתלבט האם הפורום מקדם אותי או רק תוקע אותי בעבר..

אם יורשה לי לכתוב את ההרגשה שלי כאן,
ובבקשה ר' זלמן אל תפגע..
אך לי אישית קשה עם כל יום פוסט חדש, על כמה אני מכור, איך אנחנו מסתכלים על נשים..
שאנחנו עובדי עבודה זרה??

אני יותר מתחבר לפשטות.
נכון אני מכור..
אבל מה אני עושה עם זה הלאה?
להתבחבש כל היום בכל הדברים שהורידו אותי, שמאפיינים אותי?

אותי אישית זה רק מביא לעצבות ותסכול..
מה שאני בטוח שה' לא רוצה..

שמחתי להיות חלק, לא מרגיש שיש לי מה לתרום כאן, או לקבל חיזוקים..

החלמה מהירה לכולכם,
אוהב אתכם,
מאמין.

מוטי היקר אני לא מבין מה אתה רואה פסול מהאובססיה שלך לפורום

אני חושב ממש שזה חלק מההחלמה שלך וזה דבר טוב

אני לא חושב שלא הייתה צריך להפסיק , מקווה מאוד שתחזור שזה יתן לך כח להמשיך

השם איתך בכל מקום ואוהב אותך אין לאן לברוח חבר יקר