שלום לכולם,

כאחד שקיבל כאן את חייו במתנה אמיתית, הזדמנות נוספת,
רציתי להודות לך אסירותודה על הדמעות שהעלת בעיני כשנזכרתי בכמיהה האדירה בחודשים הראשונים שלי כאן :שחברים יעזרו לי, שישלחו עוד פוסטים, שהעסק כאן יפעל, כי בלי זה לא אשאר נקי, אני מודה לאלוקים אוהב שהצלחתי קצת להתנתק מהאינטרנט בכלל ומהפורום בפרט בכמה חודשים האחרונים ולמדתי שאם אני מחובר לאבא אוהב אני לא מוכרח עוד שום תוספת בשביל להשאר נקי,
יחד עם זאת אני בהחלט שמח על ההנחייה שקיבלתי ולפיה אני יכול לחזור לכאן לזמן מועט מדי יום ביומו ע"מ לתת ממה שקיבלתי ולקבל ממה שנותנים כאן ובתקווה שאעשה את זה בצורה שפויה ובריאה !!

אוהב אותכם חברים יקרים

הוי ,,,,,,

שלום.
כיף לקרוא אותך שוב כאן, בזמנים שמתאימים לך.
מקווה שנמשיך לצעוד יחד.

נתן במתנה

ברשותכם, אנוכי הטרי אנסה להביא נקודת מבט שונה קצת

אני רוצה יותר להסביר את אלה שהחלימו כביכול ולא חזרו -
אצלי, בתקופה של לפני חודשיים בערך, הייתי נכנס לעדכן את עצמי מידי פעם בטבלה ותמיד אח"כ הייתי נופל. זה נראה מוזר בהתחלה, אבל הבנתי שאני אמנם מעדכן את עצמי בטבלה מתוך סוג של שיעמום, אבל בעצם הכניסה לאתר על כל שיטות הפעולה (המבורכות!) שבו אני גם מכניס את עצמי חזרה לסוג של מאבק שלא היה קורה אילולא הייתי מזכיר לעצמי שהוא קיים.
מאז אני נכנס רק כשאני מרגיש שאני יורד במאבק שלי או כשאני מרגיש שנפילה מתקרבת (כמו עכשיו...), וברוך ה', אני מרגיש יותר טוב.

אני חושב שכל אחד שמגיע לסוג של החלמה כזו עד כדי כך שרוב הזמן הוא פשוט שוכח מזה - חבל לו להכניס את עצמו לזה, חבל לו להיזכר שקיים אצלו צד כזה, וודאי שכשההתמודדות חוזרת - עליו לחזור להילחם בה באותה צורה אבל בלי זה זה סוג של "חייך קודמין"
שוב, כל זה מניסיון של חודשיים,נא לקחת בעירבון מוגבל...

תודה אנשים. אתכם ביקשתי, וקיבלתי.... "ולדווב", מעניין. אתה באמת מאמין שיש מי שהתמודד עם הטירוף הזה יום יום שעה שעה, חיפש פיתרון, נכשל בלי סוף, ולבסוף דווקא אחרי שנרשם לפורום הזוי של מתערטלים נפשית, התערטל בעצמו, קיבל חיים ו... שכח?!

התכוונתי יותר שהוא שכח מהתאוות שלו, שהוא מתמודד איתם בתדירות יותר נמוכה מפעם (בגלל ההחלמה), זה בעצם מביא לזה שהוא שוכח שקיים אצלו כזה צד כמו שקורה להרבה ביום עמוס למשל ששוכחים ובעיקר עסוקים בדברים אחרים ולכן גם שוכחים מהאתר ולפעמים טוב שכך. ודאי שאחד שיכול לעזור מבלי להפגע עליו לעשות זאת, אבל אני מאמין שיש כאלה שזה מחזיר אותם למשהו או גורם להם לחשוב ולהתמודד עם זה שוב.
אני מאמין שגם אחרי התמודדות כזו אינטנסיבית, אחרי שאדם הולך ומחלים ונכנס לדפוס חיים נכון ונורמלי, אחרי שנה או אפילו חודש, שלא "בא לו" ואין לו התמודדות כלשהי - הוא פשוט שוכח מזה, לא? הרי מדובר פה על תקופות של שנים..

דווב.
נראה לי שאני מבין מה אתה אומר.
אצלי זה מתבטא למשל, בירידה אפשרית 'בפעולות' של התוכנית. כשאני מרגיש כבר יציב, אני מרגיש שאני לא 'חייב' את כל הדברים שעזרו לי להגיע לאן שהגעתי. משוגע? כן..אבל זה אני.
יכול להיתו שבאמת יש אנשים שיכולים לחיות עם התאווה 'בצד' של החיים שלהם, ואז אכן התהליך שתארת הוא תהליך מבורך.
לצערי, נתקלתי באנשים שמה שקורה להם זה שהם עוצמים את העיניים בדרך אל התהום. הקושי להתמודד וההדחקה לא מונעים מהנתיב להמשיך להתדרדר...

מקווה שאינך נמנה על אלו.
נתן במתנה

כן... עכשיו אני מבין את זה...
ראיתי את זה כמ פעמים בפורום ויכול להיות שחויתי את זה
אבל בעז"ה לא אמנה על אותם אנשים, אני פה כדי לעלות ולצאת מזה, לא? בשביל זה אני כאן

"דווב", שכחה? לא נראה לי. הכחשה? ועוד איך. אנחנו אלופי מספרי הסיפורים העצמיים. באותה המידה חשוב לי לציין שאני בהחלט מקבל את זה שייתכן מאו שיש כאלו שהגיעו לכאן בגלל קשיים בענייני תאווה לתקופה, צברו ניסיון "ויצאו לחיים". אני בעצמי מכיר כמה שגילו שהם יכולים לחיות בלי תאווה. לקחו כמה מהכלים פה, וזה מספיק להם ובאמת עובד להם.

אבל לא סביר בעיני שאנשים מכורים, אובססיביים פתאום הפסיקו להיות כאלה. זה לא משהו שאני מכיר.

תודה חברים על התגובות. וגם לך חסרוינים.

טוב לקרוא בפרשת שבוע שזה שהכריז "את אחי אנוכי מבקש" והסתבך...
הסוף שלו היה ממש טוב. אחדות עם אלוקים ואחים. (וגם הצלה מפוטיפרע)

אני יוסף!
שהאור יוסיף ויגדל

אוהב
הושיעה

ל'אסירותודה'

מסכים אתך לגמרי

קצת אי הבנה וגם דברים שהבנתי מאוחר יותר, אבל בכללי ודאי שאתה צודק

נאמנים פצעי אוהב
צדקת ממני
אכן האגואיזם בצירוף האגו והפחד מה יגידו, הצטרפו ל... אין לי כוח המשתק
וגרמו לי להתעצל להראות את פרצופי שוב בחממה המדהימה הזו שנתנה לי את כל מה שיש לי.
אומרים שאיננו יכולים לשמור על חיינו וכבודינו
אז הנני כאן רק להיום כדי לצאת מהבועה ולחזור לחיים.
תודה לכם שאתם כאן
מתגעגע
מוטי

תישאר.
תישאר.
תישאר, תישאר.
תישאר, תישאר, תישאר
תישאר, תישאר, תישאר
תי-ש-אר.

מתגעגע אליך מוטי

כתמיד, ראוי. שכמוך..

תודה
האמת שגם אני מתגעגע אלי, מתקופת הבראשית,
אז תודה חברים ויהי רצון שנזכה לדעת רצונו ונקבל כח לבצע זאת.
מוטי