עם כל המוטיבציה האמביציה כוח הרצון תחנונים תפילות צומות צדקות חסדים

הזבוב לא יצליח לצאת מחלון שקוף שהוא סגור

הדרך היחידה לזבוב לצאת משם הוא לפרוס כנפיים אל עבר חלון אחר ומשם להימלט לדרור לחופש


הסתכלתי בויקיפדיה מה זה עונג

וכך כתוב שם

עונג או הנאה הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגם.

התחושות נחלקות לכמה קטגוריות:

התענוגות נחשבים לתחושות בעלות פרשנות חיובית בהווה שהאדם נהנה מהם בזמן שהוא מבצע אותם.
התענוג הוא זמני וקיים רק בזמן הביצוע ולמשך זמן מוגבל במהלך אכילה, שתייה, שינה, רחצה, וקיום יחסי מין. רדיפה

רבה אחרי העונג ("חיי תענוגות") נחשבת לתאווה.

סיפוק נחשב להנאה מהעבר, האדם נהנה מדבר שהוא יצר והסיפוק יוצר תחושה של משמעות. הנאת הסיפוק היא הנאה זמנית הקיימת כל עוד רישומיה של הפעולה המספקת עדיין טבועים באדם


המבנים והמסלולים במוח שמעורבים ביצירת תחושה של עונג מרכיבים את מערכת החיזוק של המוח. כאשר מופיע גירוי חיובי, מופעלים תאי עצב שמפרישים דופמין לתוך מבנה שנקרא גרעין האקומבנס. הפעלתה של המערכת מסייעת

לתהליכים של למידה דרך התניה אופרנטית, ומגדילה את הסבירות לחזרה על ההתנהגות שהובילה לתחושת העונג והתגמול.
מערכת זו מופעלת על ידי מחזקים טבעיים, כמו מזון ויחסי מין, וגם על ידי גורמים עקיפים שמקדמים את המטרות של בעל החיים, למשל יחסים חברתיים. כמו כן, פעולתה של מערכת החיזוק היא גורם חשוב בתהליכים של התמכרות לסמים.

סוף ציטוט



כל זמן שהמוח שלנו יפריש עונג מהפעולות החוזרות ונשנות שלנו
אנחנו נמשיך לחפש את העונג כל ימי חיינו

עיין ערך הניסוי של פבלוב הרוסי

באחד הניסויים הידועים ביותר שלו,
חיבר צינור לבלוטת הרוק של כלבים.
כלבים אלה אולפו לבוא לאכול לשמע צלצול פעמון.
פבלוב שם לב שהכלבים מריירים (מייצרים ריר) עוד לפני שהאוכל בא אל פיהם, רק ממראה או מריח האוכל.
בשלב מאוחר יותר הופרשו ריר והפרשות עיכול אחרות כבר למשמע צליל הפעמון.
ניסוי זה משך תשומת לב רבה בשל מה שכונה התניה קלאסית, כלומר יכולת בעל החיים להפעיל רפלקס על ידי למידה.


אנחנו לא כמו הכלבים של פבלוב
ברגע שנבין שהאוכל לא מגיע
וזה סם טריק של צלצול פעמון

המוח שלנו יפסיר לרייר

וייבש את זליגת הדופמין


ויתן לו לזלוג רק כאשר נשלוט בפיתויי


.

תודה, החכמתי.
אני מתפלל לוותר על הריר לעולם. ולהבין שלעולם אני לא יוכל לעמוד בשום פיתוי שהוא

בוקר טוב חסר אונים

אני מאמין שעוד יבוא יום ותחליף שם

כי "חסר אונים" יהיה שייך להיסטוריה

איך הבנת שלעולם לא תוכל לעמוד בשום פיתוי שהוא?

אנא פרט בבקשה

נסיון של 20 וכמה שנים בתוך הגלגל הזה. וטיפול אצל מבחר מטפלים, כדורים וסוגי טיפול.
בגדול זה גם לא כל כך מעניין אותי אם אני יצא מזה או לא, אני מסתפק בזה שיש לי יום טוב ונקי.
בנוסף אני לא חולק על מה שכתבת, כתבת דברים חכמים וטובים שכלל לא סותרים את התוכנית, אצלי החלון הפתוח זה התוכנית הזאת ושאר הטיפולים שאני מקבל. אצלי טכנית מערכת זליגת הדופמין משובשת (אני מאובחן רפואית) כך שלא תעזור לי התניה כזאת או אחרת.
בגדול מה שכתבת על זה שאני צריך להתחיל להתנות בראש שלי סוגים אחרים של עונג, זה בעצם מה שהתוכנית אומרת. הצעדים בסך הכל מלמדים אותי איך אני מתחיל ליהנות ולהתענג מהחיים ע"י כך שאני חי אותם בצורה נכונה וטובה.
אבל אני לא חושב שאי פעם אני יצליח לשנות את הראש שלי ואת הלב שלי לא להתרגש מתאווה. אולי לך זה עבד. לי בנתיים לי. וככל שאני מכיר את עצמי והדיאגנוזות שקיבלתי על עצמי, זה גם לא דבר שהולך להשתנות.
זכותך לחלוק. זו החוויה שלי.
ודרך אגב, עמדתי בהמון פיתויים בחיים שלי. עשיתי תוכנית, פעלות והשתמשתי בכלים שעומדים לרשותי.
אבל, אני עדיין חושב שלעולם אני ישאר אלרגי לתאווה. תמיד מראה של תאווה ומחשבה על תאווה יגרמו לי התניה שאני צריך לצרוך עוד מהדבר הזה.
ואדרבה, אם יום אחד זה יעלם לי אני ישמח מאוד לשתף אותך. אני אפילו יזמין אותך לארוחה על חשבוני.

חסר אונים חבר יקר

זה שכתבת שאתה 20 שנה בתוך הגלגל

אני לא חושב שזה סיבה להיות חסר אונים

משום שאני הייתי 25 שנה בתוך הגלגל כמו פרופלור


זה שאתה מאובחן רפואית צר לי ואני אתך בכאב שלך

אך ישנם אנשים שקבלו חותמות כאלה ואחרים מרופאים והצליחו לצאת מהדיאגנזות


בהומור
אני סבור שכמו שלחולה מוסיפים שם כסגולה

אולי תוסיף שם יותר אופטימי להגדרה שלך אולי זה יכול להשפיע על התת מודע

אני מתחיל להתרגש משום שנראה לי שבקרוב אני מוצא את עצמי בארוחה על חשבונך

אני שולח לך הרבה אהבה הרבה כוח

'חסר אונים' היקר

מסכים עם 'נצחתי' לחלוטין (או סוף סוף הגיע הזמן באמת.. )

קח אבחנות רפואיות ברצינות אבל בערבון מוגבל, אתן לך דוגמה קטנה אישית שחוויתי -

היה לי כאב עמום בשיפולי הבטן, עשיתי בדיקת אולטרא-סאונד לרקמות,
והלכתי עם האבחנה לרופא מנתח שנראה כמו קצב שהגיע אתמול ממוסקבה לחפש בשר טרי.. (ואני מתנצל מראש בפני ילידי מולדתו אבל ככה הוא באמת היה נראה לי ), בכל אופן הוא בדק אותי לעומק, כולל מישוש לא נעים באיברי המוצנעים לצורך בדיקה מעמיקה, עשה פרצוף רציני ואמר -
"רואים בצילום שיש לך בקע ("קילה" בלע"ז..) בשני הצדדים, וכך גם הרגשתי באמצעות הבדיקה שעשיתי לך עכשיו,
צד אחד אומנם רק 2 מ"מ ( בסוף קראתי שבדר"כ בפחות מ 15 מ"מ לא מנתחים בכלל..) אבל בצד השני רואים 11 מ"מ ואם כבר מנתחים אני ממליץ לך לבצע את התיקון בשני הצדדים כי למרות שאתה גר במדינת ישראל ויש בה בתי חולים במרחק יחסית קצר של עשרים דקות בממוצע עם אמבולנס מכל מקום מגורים אבל לא הייתי לוקח את הסיכון הזה לחייך...........!!!!

הוא מוציא כבר מהתיק את פנקס הניתוחים ומוסיף שיש אמנם 2 שיטות לנתח בקע, אבל הוא עושה את זה בשיטה היותר פרימיטיבית וכואבת.. כי היא עם פחות פוטנציאל לסיבוכים.

בקיצר כולי שם משקשק בקליניקה של הקצב הזה ומצליח לאזור טיפה אומץ ולומר לו בעדינות - תודה על האבחנה אני זקוק למעט זמן להתייעץ עם אשתי לגבי הניתוח, ושאלתי האם אוכל לאשר לו בטלפון שאני מעוניין בניתוח? הוא כמובן ענה במעט רוגז שלא - א"א בטלפון כי צריך להוציא קבלה ואהיה חייב לבוא שוב (ולהמתין בתור כמעט שעה כמו עכשיו)
והחזיר את פנקס הניתוחים חזרה לתיק בהפגנתיות - לזכותו עלי לציין שהוא התאושש מזה מהר.. ועזר לי לפתור בעיה אחרת שסבלתי ממנה ע"י משחה שעלתה לי 180 ש"ח בערך אחרי הנחת הקופה... אבל לפחות זה באמת עזר.

למחרת קבעתי תור לרופא מנתח מומחה שקראתי עליו הרבה באינטרנט שהוא מקצועי ואמין, עם הרבה התמחויות ושנות ניסיון, בבית חולים שקרוב למגורי על מנת לקבל ממנו חוו"ד שנייה.

נכנסתי אליו והוא שואל אותי למה באתי כ"כ בדחיפות להתייעץ, הוא מעיין בצילום, ובחוו"ד שהקצב רשם לי,
אומר לי לעמוד ולהשתעל בכח כמה פעמים, הוא שואל אותי אם אני מרגיש כאב בעקבות השיעול ואמרתי שלא.

הוא מורה לי להתיישב ומתחיל לצחוק...

אני מביט עליו בתדהמה ולא מבין מה כ"כ היה עכשיו מצחיק, הוא מסתכל עלי ואומר לי בפשטות - תראה, אני יכול לומר לך שצריך לנתח לקבוע תאריך ולקבל כסף על זה (!!!) אבל -
(והוא מדגים לי עם 2 אצבעות מה זה גודל של 2 מ"מ) בשביל 2 מ"מ אני לא אנתח אותך, וגם בשביל ה 11 מ"מ יתכן שנולדת עם זה, וזה יישאר כך כל חייך, וייתכן שזה יתרחב בעתיד, אני לא יודע, תצטרך לעקוב אחרי התחושות שלך מידי פעם - מה שבטוח שכרגע תנסה לשכוח מזה שיש לך בקע קטן בשני צדדי הבטן, ולהמשיך בחייך כסדרם ללא שינוי, זה שלא כאב לך כשהשתעלת מוכיח שהכאב העמום שאתה חש בבטן הוא לא תוצאה של הבקע אלא של אחד מאלף ואחד סיבות אחרות שיכולות לגרום לכאב עמום בבטן... - כאב מבקע כזה חווים כשמתאמצים או משתעלים.

וזה היה עם בעיה שאפשר לראות בצילום, לא איזה חומר שהמח שלנו מפריש באמצעות מנגנון מתוחכם להפליא שהמדע עוד לא הבין חצי ממנו - קרא קצת כאן את תגובתי לטענה דומה שהעלה חברנו free היקר - קישור .
התגובה בתחתית העמוד יחסית ומתחילה במילים - "מזל-טוב איזה כיף לקרוא!"

לא באתי חלילה לזלזל ברפואה מכל סוג שהוא אלא רק לחזק אותך שלא תיקח כל מה שאומרים לך כתורה מסיני וכמדע מדוייק, יש ברפואה ה-מ-ו-ן ניסוי ותעייה בעיקר בתחום בריאות הנפש.

כבודם של המחקרים והרופאים במקומם מונח ואנו אין לנו אלא לסמוך על אבינו שבשמיים שהכניס אותנו למצב הגופני והנפשי הזה ובכוחו הגדול גם להוציא אותנו משם.

חזק ואמץ בדרכך העולה מעלה מעלה

ימים יגידו....

חסר אונים, סחטיין על השלווה שלך בדיון הזה... אני מתאפק לא להתעצבן בשבילך...

"נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב"

אשמח לשמוע מחכמתך ד"ר יקר.

ו'חסר אונים' אני מתנצל מעומק הלב שהשתמע זלזול בחוויותיך האישיות ובטח המתסכלות,
גם אני חשתי בעבר שאנשים עם הרבה רצון טוב באים ומנסים לחזק אותי אבל לא באמת מבינים אותי ואת המקום שבו אני נמצא כרגע - אז מכיוון שככה תגובתי נראית ע"פ דברי הד"ר היקר, אני מבקש את מחילתך וסליחתך.

שיהיה לך יום נקי ושמח באהבה ובחיבוק מכל הלב

פנימה,
איך היית מרגיש אם היית קרוב לארבע שנים בתהליך של החלמה כואב וקשה, ואז היה בא מישהו שמכיר אותך תקופה קצרה מהפורום, ומתחיל לייעץ לך עצות, כי אולי המטפלים שלך פספסו?
אני לא מדבר דווקא עליך פנימה יקר. זה סימפטום לבעיה כללית שלפעמים נוצרת בפורום: הנטייה לדבר על הזולת במקום על עצמי.
כל עוד הייתי עסוק בלדבר על אחרים ולייעץ להם בבעיות שלהם, המשכתי להתעלם מהבעיות שלי או להדחיק את טבען האמיתי.
כשהסכמתי להודות שאני חסר אונים, ושלעצמי אני לא יכול לעזור כל שכן לאחרים, התחלתי לדבר על מה שקורה אתי. אם למישהו היה מה לקחת משם - לבריאות.
פעם כתבתי על כיצד משתפים וכיצד מקשיבים לשיתוף. אולי זה יעזור.
גם אסירותודה כתב כמה פוסטים על איך נכון לנהל בפורום דיונים בצורה מחלימה. אולי הוא ירצה להזכיר אותם כאן.

תודה על הביקורת הבונה ד"ר יקר!

כתבתי פוסט תגובה ארוך על כל מילה שכתבת אבל אני מרגיש שהוא נבע לפחות בחלקו מפגמי האופי שלי אז מחקתי.

אני מרכין ראשי בפניך

מודה ועוזב ירוחם.

יום טוב ונקי

נצחתי ואנצח כתב:


'ניצחתי' יקר!
אולי זה ישמע קצת קטנוני, אבל נשמע לי שהמעטת בכוחה של תפילה, וזה הפריע לי. הקב"ה יכול להוציא זבוב גם מחלון שקוף שהוא סגור עם מנעול רב בריח וסוגרי פלדה משוודיה (או מנירוסטה ).

אני לא מתכוון בזה שאני צריך לשבת שאנן ולחכות שהקב"ה יעשה את העבודה עבורי בזמן שאני אלך לראות עוד סרט פורנו...
יש דברים שחובתי עליי, לפחות, בתור אדם קטן, לעשות כדי לפתוח את ה'צינורות' שלו. (למשל בתוכנית: למסור לו את התאווה במקום לחכות שהוא יקח אותה ממני)
אחרי שעשיתי את המוטל עליי, וזה בעצם מה שאני צריך למצוא ולעשות בעולם הזה, (תוכנית? טיפול?) - יכול מאוד להיות שהוא יציג בפניי את החלון הפתוח. אבל וודאי שאין לו מניעה להוציא אותי גם מחלון סגור עם סורגים וכו' וכו'

(בהערת שוליים אוסיף; יש צדיקי עליון, שבכוח האמונה והביטחון אפילו לא היו צריכים לעשות פעולות כמו עבודה בשביל אוכל. למשל, הסיפור הידוע על ר' זושא שהיה אומר "טאטע, זושא רעב!" והיה מקבל אוכל)

בכל אופן, אשריך וטוב לך על הנקיות.
ולוואי וזה יוכל לעבוד גם לי...

מעניין פה. איך כתב פעם איש מקסים: ולוואי ואהיה זבוב על הקיר... חייכתי כשקראתי את הפוסט הזה והתגובות. היה לי דה זוו מהעבר. "אנצח" יקר, אתה צריך להבין שיש פה חבר'ה וותיקים שנמצאים פה שנים וראו הכול. גם כאלה שבדומה לך באו הפליאו עיצות והתאיידו. זה בדיוק מה שנותן לפעמים את התחושה וזו עיקר הבעיה שלי שיש מי שחושב שהחלון שקוף, ויש מי שחושב שהחלון פתוח... ויש מי שהמוח שלו מספר לו שהחלון השקוף נפתח אבל הוא אטום כהוגן...

חיבור "לזבובים" נוספים, כאלה שראו כמה חלונות שקופים ופתוחים יכול לסייע בבוחן המציאות... קח אותך, אתה פה כמה ימים, אינך מרגיש בשינוי אצלך רק באינטראקציה עם האנשים פה?

ולגבי מה שנכתב בעבר, אפשר לקרוא פה וגם - כאן. ויכולה להיות תועלת גם - בזה.

חסרונים אתה מתוק.

ערב טוב "בעצתך תנחני"

וסליחה על האיחור בתגובה

אתה צודק מליון אחוז
חלילה לי מלהמעיט בכוחה של תפילה

בוודאי כל בוקר כשאני טובל במקווה אני מתחנן ומבקש מאבא שבשמיים
תן לי את הכח לשלוט ולא להישלט
בלעדי אבא שבשמיים אני סמרטוט אפס



הייתי באמת צריך יותר לשים על זה דגש

אסיר תודה מנהל הפורום היקר
אתה כותב מאוד שנון ובתחכום רב

"גם כאלה שבדומה לך באו הפליאו עיצות והתאיידו".

לא הבנתי מה שכתבת "אינך מרגיש בשינוי אצלך רק באיטנרקציה עם האנשים פה"?

אני יגיד לך מה כן הבנתי

שחלק מהאנשים הותיקים בפורום הזה למדו ויודעים הרבה יותר ממני

אבל אני ימשיך לספר על הדרך שהוציאה אותי לחופשי
וכבר קבלתי מספר פניות בפרטי
גם מכאלה שמבקשים לשוחח וכותבים לי שיש לזה נפקא מינה להחלמה שלהם

אי לכך אני ימשיך לכתוב גם אם יש החולקים עלי וזה בסדר גמור

אם אסייע לאדם אחד מהפורום להיגמל מהתמכרות
כמו שסייעתי לאחרים שלא מחברי הפורום להיגמל

זה שווה את הירידות