התוצאה אליה אנחנו שואפים היא אותה תוצאה, אבל הדרך להגיע אליה הפוכה לגמרי. כולנו רוצים בסופו של דבר שחרור מהתאווה, אבל שתי הדרכים הן מלחמה מצד אחד או כניעה מהצד השני. מלחמה היא גיוס כח הרצון כדי להילחם במשיכה לתאווה, ואילו כניעה היא הורדת הראש כדי לתת לגל לעבור מעליי. יש כאלו שמלחמה עובדת עבורם ויש כאלו שכניעה עובדת עבורם. עבורי עבדה הכניעה. המלחמה התישה אותי - הכניעה שחררה אותי.

הבעיה שלי עם מלחמה היא שכח הרצון הוא משאב מוגבל. אולי קל יותר לחשוב על רצון כמשהו שפשוט יש לנו אותו (כמו דברים אחרים שקיבלנו בצורה לא מוגבלת), אבל מסתבר שכח הרצון הוא יותר דומה לשריר רגיל בגוף שלנו או אפילו לטנק הדלק במכונית שלנו. אם ניקח כדוגמא את השרירים ברגליים, ברור לנו שלא נוכל ללכת בלי סוף, ובשלב מסויים הכח נגמר ואנחנו צריכים לנוח. נכון שעל ידי תרגול אפשר להגדיל את העומס על השרירים, אבל גם כאן יש גבול ובמוקדם או במאוחר נגיע לקצה גבול היכולת שלנו ופשוט ניאלץ לעצור. גם ברכב אפשר למלא את מיכל הדלק עד הסוף, אבל ככל שנוסעים יותר - הדלק נגמר ובסוף המכונית נעצרת.

כח הרצון עובד באותו אופן. במחקר מעניין נתנו לסטודנטים משימה להתגבר ולא לאכול עוגיות שוקולד צ'יפס חמות וריחניות ובמקום זה לאכול צנוניות שהיו על אותו שולחן, ולעומתם קבוצה אחרת יכלה לאכול כאוות נפשה מהעוגיות המגרות. מיד לאחר מכן נתנו למשתתפים בשתי הקבוצות לפתור חידות בלתי פתירות, וכאן התברר שאלו שכבר ניצלו חלק ממשאב כח הרצון שלהם בהתגברות על הפיתוי, התייאשו הרבה יותר מהר מהחידות והפסיקו, בעוד אלו שמיכל הרצון שלהם היה מלא עדיין ניסו לפתור את החידות המסובכות.

זה מה שקרה לי כל פעם שנלחמתי בתאווה. בתחילה המאגרים שלי היו מלאים והרגשתי טוב במאבק, אבל ככל שעבר הזמן, המאגרים שלי החלו להתרוקן ואני התחלתי להרגיש פחות ופחות טוב עד שלבסוף לא היה לי יותר כח ונפלתי. לפעמים התייאשתי כבר בהתחלה כשהבנתי כשהרגשתי לאן הדברים מתגלגלים, ולפעמים באמת השתמשתי בכל כח הרצון שלי עד הטיפה האחרונה, אבל בסופו של דבר התוצאה תמיד היתה אותה תוצאה. כח הרצון שלי הוא משאב מוגבל, ולעומת זאת התאווה לעולם לא נחלשת, אז מדובר במשוואה פשוטה.

אבל היתה לי בעיה נוספת בדרך של מלחמה מול התאווה. לא רק שנפלתי בסוף, אלא שגם הדרך לשם היתה מעייפת כיון שכל הזמן בזבזתי עוד ועוד את כח הרצון שלי, ולא נשאר לי מספיק כדי להשתמש בו לדברים אחרים. הייתי כמו אותם סטודנטים שמכריחים את עצמם לאכול צנוניות, בזמן שהם רק רוצים לאכול את העוגיות שוקולד צ'יפס, אבל אצלי זה היה ככה יום אחרי יום, שעה אחרי שעה.

אז בסוף נכנעתי. הסבירו לי שאפשר לוותר מראש על התאווה, להודות שזה גדול עליי, ובמקום זה לבקש עזרה מאחרים ומאלוקים. נכון, הריח של העוגיות עדיין מגיע מפעם לפעם, אבל אני לא נלחם בזה, אלא מודה שאני מאוד רוצה אבל פשוט לא יכול. ואז מוותר.

תיארת אותי במדוייק. תודה. חיבוק.

הבעיה היא שגם בשביל לוותר צריך רצון. ומה עושים כשהרצון לוותר נגמר?

תודה רבה סוד, מאוד נהנתי מהדוגמא הברורה.

במיוחד שהתגעגעתי לפוסטים שכבר לא היו די הרבה זמן,,,[והיום אני מתחיל יותר להעריך אותם,,]

ולכנוע- אני מהרהר שמדובר על מישהוא שכואב לו בתאווה והוא נלחם והתוכנית אומרת לו אל תילחם, פשוט תרפה, אבל אם הוא לא רוצה, אני לא חושב שמשהוא בעולם יוכל לעזור לו ואולי על זה אמר הפוסט הקודם של סוד שאמר תעשה פעולות [כגון כאן- ויתור] אח"כ תתחיל להאמין בזה ולרצות בזה.

הוי אריאל, אתה בטוח שהבנת את מה ששאלתי? או שאולי לא קראת את מה שסוד כתב?

אף פעם לא הבנתי איך זה עובד כל הקטע הזה של הכניעה... אם אתה נכנע אתה נופל לא? נתאר סיטואציה: יוסף נלחם בתאווה, יוסף חלש ממנה, יוסף נופל.
סיטואציה ב'-יוסף מבין שיש לו תאווה, אך הוא מבין שהוא לא יכול לה כלל, ולכן הוא נכנע לה ומוותר, יוסף נופל! שוב!
כאילו, זה מרגיש, שהכניעה באה לתת הרגשה לתאווה, שמרוב חוסר המלחמה מצד המתאווה, אין לה כבר מה לחפש אצלו והיא עוזבת אותו. אבל משום מה זה לא עובד לי : - / נמשיך לנסות.. או בעצם לא לנסות

כח רצון זה לא מספיק.
אנחנו רוצים המון דברים בחיים אבל מעט מאוד מהם אנחנו עושים משהו כדי להשיג.

נדרשת החלטה.
שיש החלטה, ורק נקודה אחרי ההחלטה הזאת, ואין שום ספק, אז זה קל.
ככה לי זה היה. בכל דבר שרציתי והשגתי, ברגע שהייתה החלטה סופית ללא שום ספק, הכל היה קל.

ברגע שאתה מבין שכל "רווח" במעשה שלך בחיים לא יתעלה על "ההפסד", אז זה קל.
כל עוד הרווח גדול יותר מההפסד, אתה תמשיך לעשות את מה שאתה עושה.

אני 85 ימים היה לי קל, כי הייתה לי החלטה.
ברגע שהספק כרסם, ברגע שההחלטה לא הייתה שם, אז זה קל ליפול.

לדעתי זאת דרך מצויינת לכבוש את הגבריות שלך. גבר מלשון אתגבר. זה ההבדל בינך לבין אישה.

אחד מהמניין כתב on 31 ינו' 2016 17:54:


סיטואציה א': יוסף נלחם בתאווה, יוסף חלש ממנה, יוסף נופל.

סיטואציה ב': יוסף מבין שאין לו שמץ סיכוי מול התאווה, ולכן הוא עושה שני דברים:
א. יוסף נכנע ומוותר על השאיפות להיאבק בתאווה ולנצחה (צעד 1).
ב. יוסף מבקש עזרה ממישהו חזק מהתאווה שיושיע אותו ממנה (צעד 2).
זה לא יעבוד בלי שני המרכיבים הללו - כניעה ובקשת עזרה (וראה להלן).

אני לא נכנע לתאווה, אני מוותר על הגאווה, על הדמיון שאוכל מתי שהוא "להסתדר לבד".

אחד מהמניין כתב on 31 ינו' 2016 17:54:


לא מפעילים פה "טריק" על התאווה. זה אמיתי. אני באמת לא יכול מולה.
בגלל שאני לא יכול מולה, אני מוותר מראש על המאבק חסר הטעם והסיכוי.
יחד עם זאת, אני צריך מישהו שכן יכול עליה, אחרת אני אבוד.
המישהו הזה הוא אלוקים. מי ייתן ונמצא אותו עכשיו.

כנוע כתב on 30 ינו' 2016 19:17:


נראה לי שמבקשים כוח לוותר. מודים בפניו בכנות שמאוד רוצים את זה ושלא רוצים לוותר על זה, ומבקשים כוח לעשות למרות זאת את הדבר הנכון.

יש גם בחינה שבה פועלים בכוח, למרות חוסר הרצון.

"בכל פעם שהתחלתי בכל אחת מהטכניקות שלעיל (טכניקות המוזכרות קודם לכן להתגברות על תאווה ופיתוי. טהרני),
הייתה לי הרגשה שזה מלאכותי ומאולץ. לא רציתי לעשות את זה; זה לא הרגיש לי נכון. אני מנסה לא לבטוח יותר ברגשות החולניים האלה (של חוסר הרצון לעשות מה שלא מרגיש לי נכון. טהרני); הם אלו שהביאו אותי לכאן.

כשנקטתי כמה מהאמצעים האלה הרגשתי כאילו אני הורג חלק מעצמי. עד כדי כך הם היו מנוגדים לנטייתי הטבעית. אבל גיליתי שמה שהייתי צריך בכדי להשתחרר לחופשי זה להתנגד בחזקה לדרך בה חשבתי ופעלתי בעבר" (הספר הלבן עמ' 167).

עוד אחד מהפרדוקס הרבים של התכנית הזו: להילחם כדי להיכנע...

תודה טהרני על התשובה.
אבל אם בכל מקרה צריך כח רצון, גם בשביל להלחם וגם בשביל לוותר, אז מה ההבדל ביניהם?
שזה דורש יותר כח וזה פחות?
נראה לי שצריך להיות הבדל יותר מהותי...

זה דורש גאווה וזה דורש ענווה.
זה דורש ריכוז עצמי, וזה דורש פנייה לאלוקים.

מאה אחוז! אבל שאלתי על מה שסוד הכניעה כתב. הוא הבליט את ההבדל בנוגע לכח הרצון.

את חטאיי אתה מזכיר...
ראיתי ברשימת הפוסטים האחרונים את דבריך, והגבתי עליהם.
את דבריו של סוד טרם הספקתי לקרוא...

מה קורה פה ? חברה, תהיו רציניים !

שלום כנוע!

לי יש פגם אופי שאני חייב לברר כל דבר במאה אחוז ולהבין את כל ההבטים ושהכל יהיה מושלם ואז אני אבין וקדימה אוכל לפעול.
שבאתי לתוכנית אמרו לי אתה שואל שאלות שאין לי מושג פשוט תעשה ותראה שזה עובד..

סוד שלום!

תודה רבה על הפוסט מאוד אהבתי הייתי שמח שתמשיך את המשל בהמשך על הכניעה.

שיהיה יוום נקי