שלום חבר יקר! מזדהה מאוד עם מצוקתך!

בסוף ה"ספר הגדול" (ספר היסוד לתכניות 12 הצעדים) ישנו פרק העוסק בריקנות האוחזת באדם העוזב את הסם שלו, ובדרכים בונות למלא אותה. לאמיתו של דבר, אצלי בכל אופן, השעמום הוא לא ממש הבעייה. הבעייה היא הריקנות התמידית שאני חש (בעגה המקובלת בתכנית 12 הצעדים "חור שחור").

כשאין לי עומס של דברים לעשות, זה מסיר קצת את ההכחשה שלי לגבי הריקנות, ואז אני יותר פוגש אותה. מכיוון שהמפגש הזה לא נוח בשבילי, אני מחפש במה "לסתום" מהר את הריקנות, ואז אני מוצא את הסם שלי - פלסטר מהיר. הבעייה היא שהוא לא באמת מחזיק. אני נוכח בכך בעוצמה גוברת והולכת, עד שאני כבר לא יכול להתעלם. הכאב אוחז בי כבר תוך כדי שאני מוציא פלסטר נוסף מהאריזה, ואפילו לפני כן. הפלסטר מתחיל לייצר כאב נוסף.

אז מה אני עושה? בתכנית 12 הצעדים אני לומד קודם כל לחיות בלי הפלסטר ההרסני ויהי מה. יכולה להיות תקופה כואבת שבה אני קצת בוואקום, אבל אני לומד לחיות עם זה, ואחר כך, בהדרגה, אני מוצא את המילוי האמיתי שלי.