אחרי שבשבועות האחרונות אני לא מצליח להישאר נקי בכלל, קלטתי שאני מכור בכל מובן המילה.
והתקופות הניקיות שלי בסה"כ היה כוח רצון חזק להפסיק. אני נופל ונופל. אני אומר לעצמי לא עוד, אני מפסיק. ואז ברגעים של חולשה אני מוצא את עצמי שם. ואני אומר לעצמי אתה לא רוצה את זה, זה לא אתה, תפסיק. אז אני מפסיק לכמה שניות ומגלה שאני באמת כן רוצה את זה.
תמיד האמנתי שבתוך תוכי אני רוצה להפסיק, ואני פשוט צריך להתחבר לחלק הזה שבתוכי. אבל עכשיו זה מרגיש שאני אמנם רוצה להפסיק, אבל בתוך תוכי אני לא רוצה.
מודה, אני חסר אונים מול התאוה, אני חייב ללכת לקבוצות, נימאס !! 
אוף אני שונא את עצמי, היה לי 48 ימים נקיים, נפילה. 35 ימים נקיים, נפילה. שבוע וחצי נקי, נפילה. ועכשיו יום נקי, יום נופל. זה משהוא ריגשי אצלי שאני לא יכול להסביר, אני מכור.
כשניכנסתי לכאן אמרתי "רק שאני לא מכור". ועכשיו אין לי בכלל ספק, אני מכור.
דיברתי עם מישהו שאני מכיר וסומך עליו, שאמר לי שהוא לא מבין מה כל הדיבורים על התאוה, כאילו זה דבר נורמלי ליפגום בברית. הוא מעולם לא פגם, ולדעתו זה הנורמה. איך שאני מקנא בו, אני לא יכול לדמיין חיים בלי מין.
אני יודע הכל, ומה אני צריך לעשות, אני צריך ללכת לקבוצות 12 הצעדים, להשיג ספונסר, ולהתחיל ליקרוע את הת... לבנתיים אני אחרי נפילה, אז בלי נדר אני לא פוגם עד מחר לפחות (רק להיום).
ואלוקים גם יודע שאני שובר את עצמי כל יום ושומר על העינים, והמחשבה, וזה לוקח בדיוק רגע של חולשה ליפול. ואני יודע שאני לוחם יותר מנופל. אבל ברגעים קריטיים אני נופל. אין חוכמה להיות חזק באימונים, וחלש בקרב. אני במצב יותר טוב מאשר לפני שהגעתי, אבל עדיין לא מרוצה בכלל. אייייי זה כואב...
אני שבור 

אוהבים אותך! 

מזל טוב הרגע עשית את הצעד הראשון!

קבלה עוזרת להכיל את המצב..

איננו מדברים על ללפגום וזו באמת נורמה היום
אך העניין הוא שאני לא יכול לדמיין חיים עם תאווה וכן ללא תאווה וכאן נוצר הבילבול..

שאני נלחמתי כל פעם נפלתי ורק להיום שאני נכנע אני נקי.

אם אתה חושב שאתה מכור אז כל רגע ללא התוכנית הוא סתם בבזבוז זמן וסבל בשבילך..
אולי כדאי לך להתקשר לקו החם ולהתקדם..

המון הצלחה!

כאן למקרה שצריך..

מתחבר מאוד לכאב המוכר

שיהיה לך יום נקי

אוהב אותך חבר יקר !

באופן אישי אני חושב שהתקדמת כאן המון מאז שהגעת אלינו,
בקבלה,בהבנה,ובעבודה העצמית.
אני חושב שאתה ממש בדרך הנכונה.

תמשיך איתנו הלאה. 

אוהב,,

תודה רבה לכם
"קדימה הלאה" אני מכור !!! אבל אין לי זמן לתוכנית, או עצבים. איבדתי את האש של ההתחלה.
אני מנסה לקבל אותו שוב. אבל תודה על התמיכה שלך.
"אלי" תודה.
"הוי אריאל" תודה לך המון, כמה שאתה צודק, התקדמתי המון. אבל אין לי סבלנות.
אני רוצה להיות מפוקח​ בלילה אחד. נימאס לי להיות מכור. אני צריך לפרגן לעצמי יותר.
תודה שאתה עוזר לי לעשות את זה.

לוחם אמיץ כתב on 23 מרץ 2016 13:57:

תתפלל על זה. זה עובד.

שלום אמיץ!

לגבי זמן אני פחות חושש לגבי עצבים גם לי לפעמים אין אבל אצלי הם מגיעים בעזרת סבל או ע"י חברים בתוכנית.. אני חושב שדרך 2 יותר נעימה..

רק להגיע אאח"כ נדבר..

לוחם אמיץ ויקר! כמה שאני מתחבר למה שאתה מתאר! כמה שאני מתחבר אליך וירטואלית (עוד מתחילת דרכינו בפורום... זוכר?)

אני לא אוהב לתת עצות, אני עוד יותר לא סובל לקרוא את עצמי אחר כך ולראות כמה גאווה הייתה בי.
אבל כמו מכור אמיתי השב על קיאו, אני כן אתן עצה קטנה, איזו תובנה נתגבשה אצלי לאחרונה - יתכן ותעזור לך ויתכן ועוזרת רק לי.

מהרגע שהתחלתי "אשכרה" לעשות דברים, מעבר לקריאה וכתיבה בפורום, חל שינוי אצלי לטובה. כשמבטאים את עיקרי הדברים הנפלאים שאנו קוראים כאן השכם והערב - יש להם קיום, יש להם חוזק והשפעה עלינו.

לא יודע כמובן מה אתה עושה ומה לא, אבל אצלי לפחות כמה שעשיתי יותר - התקדמתי יותר. פשוט להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל.

אני זוכר את עצמי ביום אחד גרוע כזה (אחד מיני רבים...) שישבתי במיטה בשתים בצהריים, בלי לעשות כלום באותו היום. ממש כלום.
התחלתי להתעודד כשיצאתי לקניות, להביא את הילד מהמעון, ללמוד קצת. זה עודד אותי מאד. אגב, גם friends מעודד אותי מאד, אם זה לא מזיק לך - מומלץ בחום...

מקווה ומתפלל שתצא מהקשיים האלה, מה חור השחור הזה, ותתשמח ותתעודד ותעלה מעלה מעלה, אתה וזוגתך.

אוהב ומוקיר, 'אהבת חסד'.


 

אהבת חסד ידידי הטוב שמעולם לא פגשתי, וחבל 
אני ואתה התחלנו ביחד פחות או יותר, ואנחנו די דומים ניראה לי.
אבל יש הבדל קטן ענק בינינו. אני אדם קיצוני מאוד, וכשהתחלתי נילחמתי עד זוב דם.
והשתמשתי בכל הכלים שיש חוץ מקבוצות חיות. וזה עזר לי המון אז, והיום. אבל אני עדיין מכור !!
אני אישית הוצאתי הכל לפועל בזמנו, ואין לי כוח להתחיל שוב.
אני צריך להיות פחות קיצוני ולעשות מה שאנשים נורמלים עושים, צעד אחד בפעם.
אני צריך להוציא פחות לפועל, אבל להוציא. זאת אומרת שאצלי זה או שאני עד הסוף נילחם, או ניכנע לגמרי.
אני מנסה להתחיל דברים קטנים, אבל זה משעמם אותי, ומרגיש לא מספיק.
אז לפני שבוע המשכתי ליפול כל יומיים, עד שחזרתי לפורום כמה ימים, ואז חזרתי למיילים.
אין לי כוח להילחם עד הסוף, וזה לא ניראה לי יעיל, לכן אני מחפש את הזמן ללכת לקבוצה.
זה הצעד היחיד שאני יעשה לבנתיים, חוץ ממה שאני כבר עושה בלי מאמץ במיוחד
(לשתף, להתחזק ממכם, לישמור על העינים כמיטב יכולתי).
וחביבי אישית friends לא מקל על ההיתמודדות בשבילי. אבל אתה מוזמן לעשות את הצעד הזה של קבוצות חיות איתי,
אתה לא התחלת את זה עדיין, כמוני בדיוק. וניראה לי שזה יעזור לך לא פחות משזה יעזור לי.
אני גם לא אוהב ליעץ כי אני יודע שכולנו שונים אבל דומים, אז קח את מה שאמרתי כעיצה בלבד.
ותודה לך על התפילות שלך  . אני מקוה שנצליח ביחד בדרכים השונות, דומות שלנו.
אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד.
 

אהלן חבר,
יש לי כמה דברים להדגיש אחרי שקראתי מה שכתבת.

למה אתה מתכוון שנלחמת עד זוב דם? כי גם אני נילחמתי. כל חיי. אבל האם הסדר יום שלי השתנה? לא בדיוק. הוא נשאר אותו דבר רק עם הרבה "תובנות נפלאות" שאף פעם לא ידעתי לתרגם למעשים בשטח.

נו נו... הגיע גם הקטע שאמרתי לעצמי שזהו, אני מכור!!! מה קרה בעקבות זה? גם שום דבר. אני המשכתי ליפול עם ההכרה שאני מכור. אמרתי לעצמי שאתקשר לקוו החם ואלך לקבוצות וגם עם זה לא קרה שום דבר.

למה אני מתכוון מעשים? אני מתכוון לרגע שבו התחלתי להתעקש על סדר יום נורמלי. סדר יום שקובע (לי אישית) שאני מתפלל לפני הכל. שאני מתפלל שלש תפילות במנין ולא זז מזה. סדר יום שקובע שאין מצב שאני נשאר בבית יותר מאוחר מתשע בבוקר.

אח"כ גם התנתקתי מהאינטרנט כמעט לגמרי אבל זה כבר סיפור אחר.

בלי זה כל המלחמות הם אחיזת עיניים, זה פול גז בניוטרל. 

ללכת לקבוצות? ובכן, גם מבחינתי זהו צעד חשוב וכמובן שזו היציאה הכי גדולה של אדם מתוך עצמו (אם אתה עושה את זה בסופו של דבר... זכור לי אם אני לא טועה שכתבת כבר פעם שתלך לקבוצות, לא?) אבל האם זה שאני לא הולך לקבוצות סותר את זה שאני מכור? לא ולא. אני מודה שאני מכור וחסר אונים בכל רמח איברי! אבל במצב שלי היום אני מסתפק בקשר המועט עם חברים ובקשר עם בורא עולם, שמחזיק אותי קרוב אליו שבועיים (וכל חיי בעצם...). בעז"ה אני מקווה וסומך שינחה לי את הדרך הטובה ביותר בשבילי.

ובכלל, אם אתה מכור לא אומר שהצעד הבא בהכרח הוא קבוצות, זה בסה"כ אומר שאתה כבר לא יכול להתמודד לבד מול מה ש"קנה" אותך. אחד הדברים להתמודד מול הדבר הזה זה קבוצות. דרך אחרת היא חברים או כל דבר אחר חיצוני שיעזור לך מול זה (כדורים למשל, סתם בשביל הדוגמה).

בקיצור, באתי בסה"כ לומר שאל תילחם עד הסוף בכלים שיש לך, תלחם עד הסוף עם הכלים שעומדים לרשותך. 
זאת אומרת, לא אלה שנולדת איתם, אלא אלה שאחרים נולדו איתם... רק ככה תנצח את מה שהכוחות שלך לא עומדים מולו.

לסיום, אני תמיד נזכר במשפט שקראתי ב"אבא עשיר אבא עני" פעם. הוא אומר שם שאדם מוכשר באמת יודע לשכור אנשים מוכשרים שיעבדו בשבילו... אני מניח שבגדול ההקשר אלינו מובן, אם כי הדמיון לא כזה חופף.

בהצלחה בכל אשר תלך!

אהבת חסד

 

ישר כוח על כל מאמץ שלך!
מתי שתוכל להתחיל שוב, מתפלל שבהקדם, תצליח ותחזיק מעמד, מכאן אתה רק תצליח!
פתחתי אשכול דומה בפורום הזה גם על בסיס הרעיון שלך כי הייתי נואש (ולא מצאתי נושא מקורי אחר) וקיבלתי הרבה מאוד תמיכה, אז אני מודה מאוד לך (:
"פלס מעגל רגליך " (הבטחתי לא ליעץ יותר לאנשים, כי עצה של מישהו אחד זה שונה באלף מונים מהתמודדות של אדם אחר)

תודה רבה אהבת חסד
ואני מודה שלא הבנתי אותך נכון לפני כן. אני מתכוון להשתמש בעצתך ולהוציא פעולות לפועל.
אבל רק אחד בפעם הפעם.
ותודה לך legopart
אני לא צריך עצות, רק חיזוק ותמיכה. אז תודה שאתה נותן לי את זה.
וכן אהבת חסד אני רוצה ללכת לקבוצות כבר הרבה זמן. אז אני אתחיל בעז"ה.
ואז אני יספר לך מה אתה מפסיד .
כל אחד מה שעובד לו, אבל אני צריך הכול ביחד, אישית. אבל מה לעשות, אני אתחיל אחד אחד.

שלום
אני כרגע מתאמץ לישמור על העינים, כי אני יודע שזה ההתחלה.
אבל זה כ"כ קשה, אני רואה שיער גולש, אני פשוט לא יכול לסובב את הראש.
ואם יש אישה פרוצה לידי, אני ממש משתגע.
לשבחי יאמר שעל הנשים הכי פרוצות היום לא הסתכלתי. היה לי נפילות של שני שניות על נשים צנועות.
פשוט המצפון שלי לא מיסר אותי באותו מידה.
בא לי לאונן, אבל יותר בא לי לעקוף את ה - 48 ימים נקיים הקודמיים שלי לפני שנפלתי.
בא לי ליפתוח אתר פרוץ, אבל המצפון שלי הורג אותי.
אני חייב לישמור על המצפון הזה, כי כשהוא נעלם, הגיהנום משתחרר. 
אני חייב לישמור על עצמי עם משהו יותר ממצפון.
התקשרתי לקבוצת 12 צעדים, אבל לא ענו לי. אני יודע שאני אשנא את זה, אני שונא את הדברים בסגנון הזה.
אבל אני יודע שזה יעזור לי, אז אני יעשה הכול.
לא נעים לי להיות דוגרי, אבל אני זקוק להמון תמיכה, אני ממש מרגיש את הקושי של ההתחלה.
עד שהוא יחולף, ואז בא קושי חדש, וחולף, ככה כמה פעמים.
אף פעם לא נישארתי נקי מספיק זמן ליראות מה קורה בהמשך.
אבל הזמן הכי קשה זה ההתחלה, אז אני ממש מתפוצץ 

תודה על הכנות/דוגריות. אני לא יודע מה בדיוק המקור של זה (אולי הספר הלבן?) אבל יש משפט שאומר שהמפתחות להחלמה הם כנות נכונות ופתיחות.
אני לא יכול להבטיח לך שלא תשנא את זה. אבל אם תנסה, מה כבר תוכל להפסיד?

שלום אמיץ!

אם עדיין לא ניסית את הקבוצות החיות ואתה כל פעם נופל אז אולי הקבוצות החיות יהיו הפיתרון בשבילך..