הרבה עצות שלכם להיום מאוד עזרו לי.
כמו שרבי מלובביץ נהג לומר/ לכתוב במכתביו 'אם היו מרבים יותר במכתבי התודה וההוקרה על הניסים שקראו להם היו פחות קטרוגים על עם ישראל ופחות אסונות והגאולה הייתה קרבה'
אז אני רוצה להודות לכם על הטיפים היום, עזרו לי הרבה להתעושש, ואשתדל להמשיך עם זה הלאה ולצבור עוד נסיון וכוח.
היום לא ישנתי כל הלילה וכל היום כמאט כדי למצוא את הכוחות ללכת לישון מאוחר בשעות נורמליות של הלילה.
ארגנתי את המחשב, לא יצא לי ללמוד, אבל הכנתי את עצמי נפשית לכך.
רציתי נורא לנמנם/לישון והחלטתי על שנת צהריים, היה 14:30 והגדרתי את השעון ל 16:00 אבל כשהוא צלצל סרבתי לצאת מהמיטה, כיביתי אותו ומאוד רציתי לחזור, בכוח שלא יכל למנוע ממני זאת.
ופתאום הפלאפון צלצל, וחבר שלי ביקש שאשלח לו לדואר תרגולים/שיעורי בית במקצוע מסויים, ואחרי שיחה איתו, די התעוררתי וקלטתי עם מי אני מדבר, ובאותה הזדמנות ביקשתי ממנו מטלות במקצוע אחר שהיו חסרות לי וגם אותן הוא שלח לי
מאז נשכח הרצון לישון.
לא אומר שלא היו נפילות היום, הנפילות כמאט תפסו אותי עד הסף, אבל היום אני מוכן להתחיל להתמודד איתן.
ונראה לי שאלך לחדר כושר עכשיו אם הוא פתוח ואממש את הצורך היומי/שבועי של הגוף לפעילות גופנית תקינה, חבל להיות בטטת כורסא בבית,
מרגיש שהעייפות חוזרת אלי אבל אני לא אכנא לפחות לא לזה ואקום ואעשה משהו, אני מרגיש שהופיע אצלי ממש אבל ממש מאט מאט כוח רצון (אותו הכוח שכל כך כל כך חיפשתי ואותו במצולות נפשי)
קמתי