legopart כתב on 25 מרץ 2016 18:29:
אישית, כשאני מיעץ לאחרים, אני מרגיש שאני מאבד הרבה שפע וברכה שהיו מגיעות לי ונותן את זה לזולת.
אבל אז לי לא נשאר כוח ואני נופל באיזה שלב, כי את השפע שלי נתתי.
אבל כשאני רואה יהודי במצוקה קשה לי שלא לתת, אפילו אם זה ברכה שאני קיבלתי ועוד אם באותו היום ובאותו הרגע.
אל תפחד.
"לגו" - אותי לימדו בתוכנית שמה שיש לי זה רק מה שאני מעביר הלאה. אבל, בהדגשה, רק מה שיש לי ולא רק תובנות טובות או דברים שראיתי בספרים הקדושים, כי דבר כזה יכול באמת לפעמים לתת הרגשת ריקנות אחרי שמוציאים אותה.
לדבריך כנוע - אני ממש מזדהה עם הדברים, פ. האופי המרכזי שלי הוא הפחד האיום ההוא שמשתק ולא נותן לי כלל מרווח תנועה.אני מפחד-אני בורח-אני מתאווה. מלמדים אותי כאן לאט לאט איך להתמודד איתו-מולו, זה לא פשוט, ממש לא קל, ממש כמו שכתבת. אני עדיין בורח ה-מ-ו-ן. אבל אני גם רואה התקדמות איטית בזה. ייתכן שאפנה בקרוב לעזרה מקצועית שתטפל נקודתית אבל ברור לי שהנקודה שעליה אני אמור לעבוד בתקופה זו, זה מה שהספונסר שלי כל הזמן מחדיר ומשמיע לי, צעד שלש, צעד שלש, צעד שלש, וכו' וכו' וכו'
"קיבלנו החלטה למסור את חיינו ואת רצונותינו להשגחת אלוקים "
שנזכה.
אוהב,,,