יצא לי לאחרונה לקרוא סיפור מעניין על אחד האישים שחיו ופעלו בדור האחרון.

בילדותו, כאשר היה בן חמש וחצי, החליטו ההורים והגננת להעלותו לכיתה א', למרות גילו הצעיר, בשל כישוריו יוצאי הדופן ומשיקולים נוספים. הם הביאו את הילד לפני מנהל בית הספר, שרצה לבדוק את התאמתו לכיתה א'.

מנהל בית הספר שירטט דמות פשוטה של ילד: ראש, גוף, ידיים ורגליים. באחת הידיים צייר חמש אצבעות, וביד השנייה צייר ארבע אצבעות בלבד. "הבט היטב בציור הזה ילד", פנה אליו המנהל בחביבות, "ולאחר מכן אמור לי מה חסר לילד הזה".

התבונן הילד בציור, וללא היסוס השיב מיד: "חסרה לו כיפה...". המנהל, שציפה כי הילד ישיב שחסרה לילד אצבע, התמוגג מן התשובה, והכריז: "הילד הזה – יראתו קודמת לחכמתו. נקבל אותו לבית ספרנו".

***

פעמים רבות, חשתי ועודני חש, שחסרים דברים בחיי. שהמון דברים תקועים: בהתנהלות הכלכלית, בניהול סדר יום, בזוגיות, בחינוך ובקשר עם הילדים, בהשתלבות תקינה בקהילה, בקיום התורה והמצוות, בהוצאה לפועל של הכישרונות בהם חנן אותי האלוקים. וכל אלה רק מעט מזעיר (פשוט עברתי כרגע טיפול שיניים כואב, ואני מתקשה להתרכז מספיק כדי לכתוב רשימה שלימה יותר).

העניין הוא, שגם אם "חסרה לי אצבע", גם אם החיים שלי הם בעלי מום בתחומים רבים, למעשה, הדבר שהכי הכי חסר לי הוא "כיפה" - חיבור לאלוקים. ואם נחזור לסיפור-למשל: יותר חסרה לי "כיפה", מאשר חסרה לי "אצבע". זאת למרות שחסרונה של ה"אצבע" בולט הרבה יותר בעיניי.

החיבור לאלוקים הוא השורש שמתוכו יכולים לצמוח ולהתפתח כל ענפי החיים שלי בצורה טובה, ובסופו של דבר, גם "האצבעות החסרות" תושלמנה דרכו.אז אין לי רשימה ארוכה של בעיות. יש לי בעיה אחת מרכזית – חיבור רוחני לקוי. ככל שהבעיה הזו תיפתר יותר, כך תיפתרנה יותר ויותר הבעיות הקטנות הצומחות מאותה בעיה מרכזית.

הדבר מזכיר לי פירוש יפה של רבי שלמה קלוגר, שראיתי לפני שנים רבות בסידור "בית יעקב" ומאותו רגע הוא ממשיך ללוות אותי.

בסוף תפילת שמונה עשרה בברכת "שים שלום" אנו אומרים: "בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם".

ומבאר רבי שלמה קלוגר, שאנו מבקשים מה' שיברך אותנו באור פניו, בקרבתו אלינו, ומתוך שיברך אותנו בכך, נזכה בדרך ממילא לכל הברכות האחרות, "כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ" באמצעות הארת פניך, "נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ" את כל הברכות – "תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם".

יהי רצון שנזכה, בכל פעם שאנו חשים חסרון, לפנות אל הכתובת הנכונה כדי למלא אותו-אותנו.

תודה 'טהרני' אהבתי את הפירוש,

הראש-ישיבה שלי זצ"ל היה מברך זוגות בשבע ברכות -
"יה"ר שתשרה השכינה בביתכם - כשיש אותה כל הברכות כבר מגיעות ממילא"

רפואה שלמה,
ויום מחלים פיזית ורוחנית לכולנו.
 

אהבתי את החידוש

שתהיה לך רפואה שלמה

בדיוק אישתי סיימה מנחה ואני סיימתי לקרוא את הפוסט הזה. הקראתי לה את ה'וורט' (האמיתי והמוכח מפשטות המילים) שהבאת ונהנינו.

בזכותך ובזכות אחרים אנחנו לא שוקעים בגשמיות שלנו וזוכרים מה מחזיק אותנו באמת.

תודה רבה

תודה. אשתך כבר יודעת שאתה בפורום?...

יודעת שאני בפורום, לא יודעת איזה. מסובך...

ומה אם היא תעשה חיפוש על מה שאתה משתף אותה בו?...
כשאני אישית עושה חיפוש בגוגל על "אני חסר אונים אנא עזור לי" אני מגיע לשרשורים שלי... 

בכל אופן, עדיף לבוא לאשה עם פתרון מאשר עם בעיה.
מציע לך לאמץ את הפתרון בשתי ידיים (אם אתה חושב שאתה אכן זקוק לו).

אשתי משהו מיוחד, (אני שוכח להודות לה ולה' על זה) אם היא אומרת לי שהיא לא תעקב אחרי אז היא לא עוקבת, גם כשהיומן שלי מונח לה מתחת לאף.

פעם היא נתקלה בדף פתוח של 'שמור עיניך' שהשארתי בשוגג, וקראה שם על 'דווב' שהוא 'נקי' כך וכך זמן וכוליה וכמובן לא הבינה במה מדובר. היא אפילו לא טרחה לגלגל לראש הדף או לחפש ו'לנבור' באתר כדי לגלות עוד פרטים, היא ידעה שזה משהו פרטי ואישי ונזהרה לחטט שם.

אם אתה מדבר על צעדים וקבוצות בתור פתרון אני כמובן מקווה לבדוק את זה כמה שיותר מהר אבל אני מאד מפחד על השאיפות הרוחניות שלי. מקווה שאתבדה..

אהבתי תודה

תודה לגו-פארט.
אהבת חסד- לא הבנתי מה שכתבת לגבי השאיפות הרוחניות שלך.

אתה לא באמת רוצה לפתוח את זה כאן ועכשיו... דיברתי וחפרתי על כל זה כבר. אבל האמת שעדיין לא נרגעתי לגמרי. 
אין לי בעיה מוגדרת לגמרי, רק התחושה המוזרה שלי שזה לא בדיוק "כנתינתם בסיני"...

אז אני יודע שיקומו ויאמרו לי (כמו שטען לי כבר אחד בחוצפתו...) "זה היצר הרע שלך". יכול להיות. אני לפחות לא יודע ומכיר יצר כזה אצלי שאומר לי את התירוצים האלה. לכן אני הולך לבדוק בכל זאת.

שוב, אני מקווה באמת שאתבדה. אחרי הכל, אולי שם האלוקים האמיתי שאנחנו כלכך רוצים, מי יודע...

אין היום זרם ביהדות שאצלו זה "בדיוק כנתינתם בסיני".
לא יודע לגביך, אבל אני מצאתי "שם" את האלוקים האמיתי שכל כך רציתי, ועכשיו אני מזהה אותו גם בכל ספר קודש שאני פותח ובכל דיבור יהודי שאני שומע...

שלום 'אהבת חסד' היקר
לדעתי זה לא היצר הרע שלך (אולי קצת..) זה החוש ריח הרוחני שפיתחת,
יש לתכנית ולתכנים שבה לפעמים 'ניחוח' של נצרות, ממש 'בקטנה כזה' כמו שאומרים, כזה שקשה לשים עליו את האצבע אבל הוא שם, ולא רק אני אומר את זה, גם אני לפעמים חש את זה ושמעתי את זה מחבר וותיק ומאד רציני שצועד בתכנית בצורה מאד רצינית למרות הריח הזה שלפעמים עולה באפו, הוא הסביר לי שהוא הבין שאין לו ברירה (למרות שאופי התמכרותו היה נמוך וחלש משלי..) ובשביל להחלים מהתמכרותו הוא נכנס לתכנית במודעות לזה, והוא בקשר ישיר כל הזמן עם רבש"ע ומדבר איתו ומתפלל אליו לאורך על הדרך שהתפילה והמעשה שהוא כרגע הולך לעשות בגלל התכנית תהיה כרצונו ובצורה היהודית המושלמת ביותר,

הבהרות נצרכות לדבריי:
1. שמעתי מהרב/ד"ר טוורסקי (שהוא כנראה האוטוריטה ב'ה' הידיעה לכל הנושא של התמכרויות בעולם היהודי היום) שאמר בפאנל בשנה שעברה שאם ביל (שפיתח את 12 הצעדים) היה חי היום, הוא היה תובע אותו בבית משפט באשמת גניבת 'זכויות יוצרים' מספרי המוסר שלנו.. והוא מבין את התכנית הכי טוב מכולנו. 
2. אומרים שכל אחד צועד בצעדים טיפה אחרת, אז כנראה שאפשר לצעוד אותם עם ניחוח יהודי טהור - ואני מכיר מקרוב כמה יהודים טהורים וצדיקים שעושים זאת. כמו גם עם ניחוח אפיקורסי/מוסלמי/נוצרי/וכו'.. טהור.
3. קראתי 'שאסירותודה' המנהל היקר כתב שהרב שפירא אמר לו בכנס שעבר, לאחר שהוא הודה לו על כך שהרב שפירא 'נשכב על הגדר' למענינו המכורים למרות שיש התנגדות מחלק מהרבנים לה, הרב שפירא אמר לו - מי יודע איפה הייתה היום החסידות אם 'המתנגדים' לא היו מתנגדים לה? שמעתי את זה גם מאחד מרבותי בעבר, שההתנגדות האוטומטית לפעמים לדברים חדשים מעבר למנגנון ההגנה שיש בה כלפי המסורת והקיים, עוזרת לדבר החדש להתעצב בצורת הדבר הקיים ולהיכלל בו בסופו של התהליך הארוך של 'העיצוב' או להיעלם מהמפה ברבות השנים.
4. אפשר בכלל לעקוף את כל זה ולומר לעצמי אני חולה אני צריך רופא. נקודה. ואם התרופה שלי מכילה בשר 'דבר אחר' אני מחוייב הלכתית לקחת אותה. אין לי ברירה בינתיים אני חסר אונים מול התאווה שלי, ואף דרך מסורתית לא הוציאה אותי משם (האמת שאצלי אישית זה יותר מסובך קצת.. אבל גם הנקיות שהייתי בה לפני התכנית לא הייתה יציבה, ובטח ובטח לא ברמה שבה אני בחסד ה' כיום, 'רק להיום', שזה לא רק להימנע מעצם המעשה הפיזי אלא לנסות ולהימנע מתאווה בכל הצורות שלה כולל מחשבות ומבטים, 'רק להיום').

אני חושב שאם נכנסים לתכנית עם המודעות לכל מה שכתבתי אפשר לצלוח אותה בשלווה ובהתחזקות באמונתי הקיימת ובעבודת ה' בצורתה המקורית והטבעית ביותר.

עד שיבוא אליהו זכור לטוב, או אדם בעל שיעור קומה וייבנה לנו את תכנית " י"ב המדרגות ".. על טהיירת הקוידש.
בקרוב בימינו. אמן.
 

טהרני כתב on 30 מרץ 2016 07:08:


טהרני האהוב,
מי חיפש "זרם"? אני מזמן מ-ז-מ-ן לא משייך את עצמי לזרם מסויים ביהדות, עד כמה שזה נשמע קיטצ'י.. כולם מבחינתי יכולים להיות כופרים או מאמינים כאחד, לא משנה לבושם או צורת (ואופן ) הגייתם את ה'קרישמע' בבית כנסת...

אני באמת מפחד על האמונה שלי, (ופה אתייחס לדבריך, 'פנימה'). אני לא תופס את אלוקים אחרת ובאמת אולי המילה "מחפש" לא מתאימה, אני יותר רוצה קשר חזק ואמיתי איתו ויותר טוב ממה שיש לי היום. אני רוצה להתקרב, להתחבר.

פנימה,
מאד אהבתי מה שהבאת וזה מאד עוזר לי. הדבר היחיד שלא אהבתי זה ה"אולי קצת.." המוסגר... הריני להודיע בזאת חגיגית - לאחר בדיקה מעמיקה שביצעתי לא נמצא שום קשר בין ה"יצר הרע דעריות" שלי לבין הפחד שלי ללכת לקבוצות, וכאן אני מקווה מאד שלא אתבדה...

ולמי שבאמת מתעניין, אפשר להיות רגועים - מחר אני הולך לקבוצה... (את הכיפה אני מביא בכיס... )

אהבת חסד כתב on 30 מרץ 2016 16:54:

מאד אהבתי מה שהבאת. הדבר היחיד שלא אהבתי זה ה"את הכיפה וכו'.." המוסגר... 

כל הכבוד לך על התעוזה והרצון לבצע את הקפיצה למים, באמת מגיעות לך הרבה 
מאחל לך ה--מ--ו--ן החלמה בעזרתו יתברך ויתעלה.
ושתראה בחוש איך הים נקרע בעבורך בכל תחומי חייך.
בעזרת בוראנו האהוב והכל יכול.

ליל מנוחה אח יקר, לך ולכולנו.