לפני כמה חודשים הצלחתי להיות נקי שלשה שבועות, והרגשתי שאני ממש צריך פורקן, ושאני מת לאונן.. חשבתי לעצמי האם שייך להתגבר על ההתמכרות שלי, אבל עדיין למצוא פורקן מידי פעם? האם אני יכול לשלוט בתאווה, לאונן אחת לתקופה ולשלוט בזה? הרי באוננות עצמה אין בעיה כלשהיא (במידה ונניח לרגע מהצד הדתי שבעניין, מה שמכור כמוני עשה כבר ממזמן..). כנראה שהמחשבה הזאת שכנעה אותי ואוננתי באותו היום. מאז לא הצלחתי לחזור להיות נקי יותר מיומיים, ואני נופל שוב למקומות הכי קשים והכי תאוותניים שלי..
אבל השאלה הזאת מאד מטרידה אותי. פורקן מיני זה צורך שיש לנו בגוף האדם וכך נוצרנו. הצורך הזה קיים כבר בגיל מאד צעיר. האם זה שאני רווק אומר שאסור לי לחוות פורקן מיני? אני לא מצליח להבין איך יכול להיות איסור כל כך גדול, על דבר שהוא כל כך טבעי לאדם, ועוד שהפער בין הצורך לבין האפשרות למלא אותו כלכך גדול.
מחקרים היום מראים שילדים בגיל 10-12 מגיעים לבגרות מינית. איך יכול להיות שלפני חתונה, ילד/בחור לא יכול לחוות צורך פיזי של הגוף שלו?? איך דורשים מאיתנו דבר כזה?? איך נדרש ממני לעצור צורך בסיסי של הגוף שלי, דבר שהוא תאווה כלכך גדולה, ולא ליום אחד, אלא לאורך שנים??

צהריים טובים לך Kobilevigye

שאלת "האם זה שאני רווק אומר שאסור לי לחוות פורקן מיני? 
התשובה  אם אתה שומר על הדת  ומאמין בבורא   אסור לך לחוות פורקן מיני   באיסור בתור רווק 
 מי שברא את היצר המיני- אסר להשתמש בו לחוויה של פורקן מיני   ואם הוא אסר את זה  זאת אומרת שזה אפשרי    וישנם בחורים תמימים שעד לחתונתם הם לא פגמו במזיד ויש  גם כאלה שעל הקשר המיני בין בעל לאשה נודע להם רק כאשר המדריך סיפר להם  ערב חתונתם 

כתבת " אני לא מצליח להבין איך יכול להיות איסור כל כך גדול? 

התורה לא ניתנת להבנה בשכלנו  -  ואיך אפשר לשרוף  את עיר הנידחת אתה מבין ?  ולעשות לאדם על חילול שבת סקילה   אתה מבין?   וכן על זה הדרך  

מה שברור  לי - שכל התאווה והשימוש  זה הכל בדמיון שלנו  ובשליטתנו הבלעדית   וכל יהודי  יכול בכל רגע נתון  לזנק מתוך הצחנה  מתוך בור הביוב שהוא צולל בו    לצוף למעלה ולהימלט כל עוד רוחו בו  

אלוקים לא יכול לאסור - משהו שהוא על אנושי  משהו שהוא לא בשליטה   ואם הוא ברא אותנו חולים חסרי שליטה  -  מה הוא רוצה מאיתנו ?  ומה הוא דורש מאיתנו ? 

והראיה שאנשים מצליחים דרך 12 הצעדים   ודרך שיטות אחרות להיות נקיים 10 שנים ויש 20  ו25 שנה 
זאת אומרת שזה אפשרי 


 

שלום אח יקר

זוכר את עצמי לפני ארבע שנים בערך שואל את השאלות האלו בדיוק,
קורא פה הודעות ומגחך קצת לעצמי בגאווה ובחשש,
זה לא  קשור אלי,
אני לא יכול,
וגם אם אליהו הנביא יאמר לי שאני יכול לא אאמין לו.

היום אני מבין קצת אחרת,
אני מבין שזאת התאווה שגרמה לי לחוש את התלותיות הבלתי אפשרית לניתוק ממנה,
זאת הייתה היא לכל אורך הדרך,
הבעיה הייתה שאני והתאווה היינו אחד, כך שהעיניים שלי היו העיניים שלה,
ולא ראיתי את העצמי שלי נטו אף פעם,
היום כשיש בינינו בעזרתו יתברך הפרדה קטנה,
אני חש שזה אפשרי, ואפי' במידה מסוימת 'כיף',
כן זה מטורף לי להבין שאני כותב את זה - 
אבל פשוט כיף להשתחרר 'רק להיום' מציפורני האחיזה של התאווה שלא הרפו ממני למעלה מעשרים שנה,
לקום בבוקר ולדעת שאם אשמור על חיבור וקשר עם אבי האוהב,
לא אחוש נואש להשתמש, לקבל חיים מהמוות הזה, לנסות לשווא שוב ושוב להתמלא מריקנות.
היה קשה לי לדמיין את זה, להאמין שקיים בי -'המכור המדופלם' שיכול (לפחות במוח המעוות שלי) לסובב את כולם על האצבע הקטנה ולקחת מהם מה שרק ארצה.. פשוט לוותר על זה, לחיות בלי המרדף והמחשבות על מה השלב הבא שלי במרדף הבלתי אפשרי והבלתי נגמר אחרי ה..זנב של עצמי,
ולחוש שכיף לי, שזה לא חסר לי, שאני מחובר לרוחניות שבי,
לאבי המיטיב והכל יכול:
הזוקף מכורים,
ממלא חסכים,
ומתיר אסורים.

רק להיום.
מתפלל שתראה גם אצלך את הניצוץ הפנימי שמחכה לבעור.
בקרוב. אמן.

נצחתי ואנצח, אני מתקשה לקבל את התשובה שלך. צר לי לומר, אני באמת חושב שהיום לא אפשרי להתגבר על התאווה הזאת ובמיוחד בגיל הצעיר, שבו נחשפים למין ופורנו. האם אתה חושב שילד בן 12 יכול לעמוד בפיתוי שנחשף מולו? מול הילד עומדת תעשיהה שמגלגת מיליארדי דולרים בשנה ומעסיקה את מיטב הפסיכולוגים והדוגמניות כדי להפיל אותנו בפח. אם לפני מאות שנים חז''ל אמרו שאין אפוטרופוס לעריות, אתה באמת חושב שבתקופתנו ילדים וגם מבוגרים יכולים להתמודד עם הדבר הזה שעומד מולם?? עוררות מינית היא לא משהו שקורה בדמיון שלנו, היא תהליך פיזיולוגי שקורה בגוף אדם..
עיר הנידחת לא מטרידה אותי. אין שום דבר שאני צריך לחסוך מעצמי כדי לקיים את זה. זה אמנם משהו שהוא לא קל להבנה על פי השכל והמוסר האנושי, אך אני מבין שי מוסר אלוהי וזהו הציווי האלוהי ולכן אני יכול לקבל את זה.
אבל אין שום דבר פיזי שאני צריך לחסוך מעצמי. האם יש עוד איסורים על צרכים פיזיים של הגוף?? איפה עוד נצטווינו להימנע מפעולה פיזית של הגוף, שהיא כלכך חזקה, עד שגדולי ישראל אומרים שזה לא בשליטתנו..
זוכר שאמרו לי פעם בשם חז''ל, שכל דבר שהתורה אסרה, היא שמה משהו כנגד כדי שנוכל להרגיש את זה. הדוגמא זכורה לי זה שבשר חזיר אסור, אז יש בשר אחר שמותר והטעם שלו כמו של חזיר.
אני עדיין לא מצאתי את התחושה שמשתווה לתחושה שבאה אחרי אוננות..
אני באמת חושב שהיום המלחמה הזאת היא חסרת סיכוי..

פנימה, אני לא מדבר על ההתמכרות. את ההתמכרות אפשר לנצח. גם אני, שכרגע נמצא עמוק מאד בבוץ, איפה שהוא בפנים, אני יודע שאני עדיין לא עושה מספיק כדי לנצח את ההתמכרות שלי וכד להתגבר על התאווה. בתוך תוכי אני יודע שיש לי את הכוחות.
אני גם מבין את מה שאמרת על הכיף שבזה. כשאני מצליח לחבר יומיים נקיים אין מאושר ממני. אבל הכיף לא בא מזה שלא אוננתי. אלא בגלל שהצלחתי לנצח קרב אחד במלחמה הזאת עם עצמי, עם הראש המכור שלי.
וברור לי שאמשיך במלחמה הזאת (לפחות אני מקווה כך) עד שאנצח אותה ועד שאשלוט במחשבות שלי, ולא התאווה בי.
אבל אני אעשה את זה לא כי אני לא רוצה לאונן ולחוות את הפורקן המיני. 
אני אמשיך לעבוד, כי אני יודע שכרגע זה תוקע אותי. כי זה מפריע לי להתקדם בחיים, כי זה שולט בי, כי זה חזק ממני.
כי בגלל התאווה אני לא מצליח להיות מרוכז בעבודה ובדברים אחרים. כי בגלל ההתמכרות שלי אני לא נפגש עם בחורות ולא יוצא לדייטים ומחפש להתחתן.
לו הייתי יכול לבודד את הפורקן המיני, את האוננות, מהצד הממכר שבה, לא הייתי באתר הזה עכשיו. התחושה שיש אחרי האוננות היא תחושת עונג אדירה ולא הייתי מחליף אותה באחרת בשום מחיר. זה כלי אדיר לשחרור לחצים..
כל העניין הזה, זה ההתמכרות. לא התאווה המינית. היית נלחם באותה הצורה היה אם הייתי מכור לאלכוהול או לסמים. 
לו הייתי יכול לבודד את הפורקן המיני, את האוננות, מהצד הממכר שבה, לא הייתי באתר הזה עכשיו. התחושה שיש אחרי האוננות היא תחושת עונג אדירה ולא הייתי מחליף אותה באחרת בשום מחיר. זה כלי אדיר לשחרור לחצים, והייתי ממשיך להשתמש בו...
כתבתי את זה כבר, אני כאן נלחם בתאווה לא בגלל הדת ובגלל האיסור. אלא רק כי אני רוצה להציל את החיים שלי מההתמכרות.
אך 

מבין אותך לגמרי,
אנסה לענות מקווה שייצא מובן.

אתה אומר בעצם - קר לי. אני רוצה להתחמם. אני נכנס לאש. אי אי אי אייייייייייייייי שורף לי.
אם רק הייתי יכול להיכנס לאש בלי להישרף...

התשובה שעבדה אצלי - אני 'נכנע' למלחמה האינסופית וממליך עלי מחדש את בורא עולם הכל יכול שיילחם במקומי, אני מפנה לו את הזירה כי אני הגעתי להכרה שאינני יכול לנצח את זה לבד. (אני עדיין בשלב הזה אבל אכתוב את המשך התהליך כפי שאני רואה אותו כרגע ממושבי בכסא הצעד הראשון ומחברים ששיתפו אותי והגיעו גם לשם) בהמשך אני מתקן את יחסי ותחושתי כלפיי בוראי, וממשיך וחופר פנימה ומגלה את כל הזבל שצברתי בפנים במהלך השנים, ואת כל פגמי האופי, את כל הסיבות שבגללם אני צובר כל הזמן עוד ועוד ועוד כעסים פנימיים וטינות ומרגיש אני חיייייייב לפרוק את כל הלחץ הזה!! ועכשיו!!, לאחר שאני מטפל במטען הענק הזה אני פתאום מרגיש שאני מצליח להיות שלוו, גם מול (סיפור אמיתי מהבוקר!) האשה המטורפת עם הפאה שבעטה והרביצה לעמוד שאחזתי בו במהלך נסיעה, כנראה כי היא לא עומדת בארבע אמות של רשעים.. אז זזתי הצידה, וזהוא. נגמר (כלומר אם הייתי אחרי צעד 9 היה נגמר, כרגע אני עדיין מנסה להתאושש מהחוויה..). ברגע שאני מטפל בעצמי ובכל הסיבות שגרמו לי לרצון המטורף והבלתי נשלט לברוח מהחיים ולחוש קצת שלווה פה בעולם ה@##$Q$!!! הזה, אני מצליח בחסד ה' כל יום רק להיום להתנהל בצורה יותר שפויה, לקבל את עצמי ואת אחרים ללא כעסים מיותרים (יחסית..) לשתף כשאני במצבים לא פשוטים למרות הכל ולשחרר את זה אז לפני שזה ייכנס פנימה ויגדל וישמין, וככה אני מסוגל להתהלך פה בעולם ולחוש שאני חי. לא יותר ולא פחות. כפי שכתבו פה כמה מחלימים וותיקים. פשוט לחיות. כמה שאני יודע על עצמי שזה לא היה אף פעם פשוט לי.

פתאום כשאני מפסיק להאכיל את המפלצת ומטפל בגורמים להיווצרותה אני מגלה שאני לא צריך אותה בכלל בחיי.

בהמשך בעזרתו יתברך כשתזכה להקים בית נאמן בישראל בעיתו ובזמנו, תקבל מאשתך לעתיד חליפת הגנה רוחנית שתאפשר לך להיכנס לאש ולהתחמם לאורה בצורה בריאה ומזינה נפשית. ואז תחוש את מאמר רבותינו 'מרעיבו שבע'.

אוהבים אותך אחינו היקר.
בהצלחה בכל.
 

Kobilevigye לעניות דעתי אפשר לחיות בלי מין, וכיום זה נהפך למושא תאווה ונהנתנות, אנחנו יוצרים את הצורך להתרבות בדימיון חזק ומתפרקים ממנו, אבל זה צורך שאנחנו יצרנו בדימיון. כמו שאלכוהוליסט יגיד לך "איך אפשר בלי הפורקן הזה?!" זו בדיוק הבעיה, כשזה נהפך לכורח בהתמכרות נראה לנו שאי אפשר בלי זה, אני מרגיש שהחיים שלי תלויים בזה.
בעולם החי אוננות היא לא פעולה נפוצה בכלל, אפשר לחיות בלעדיה.

גם אני מרגיש שאני צריך להתפרק מדי פעם, וזה הביא אותי לכל מיני מקומות שלא שיערתי בחלומות ההזויים ביותר שאני אגיע אליהם.
זו תפיסה פגומה שאומרת לי שאני חייב לברוח ולהתפרק מכל הלחץ של החיים האלה, זו תפיסה אנוכית שהעולם נברא כדי להנות אותי שאני ארגיש טוב, ואם אני מרגיש קצת לחוץ אני לוגם ממה שישכיח ממני ויבריח אותי מהמציאות.
זו לא התפרקות, זה מרדף דימיוני אחרי הפורקן שאחרי מילוי צורך שאנחנו יוצרים בדימיון.
זה פגם שמוביל אותי לברוח מהמציאות.
בכל הפעמים האחרונות שנפלתי עלתה המחשבה הזאת "אני חייב את זה, זה צורך אנושי". אני יודע שלא. עד לפני שנה היו לי כמה שנים נקיות ברוך השם, ולא הרגשתי שהקיום שלי תלוי בזה.

Kobilevigye ערב טוב 

אני לא דברתי על ילד בגיל 12     ויש מבוגרים שבתעודת זהות שלהם כתוב 40 והם ילדים פחות מגיל 10 
אני מדבר על אדם בוגר שיודע להבחין בין אור לחושך בין אסור למותר 

האתר הקדוש "שמור עיניך"  מארח אנשים שעשרות שנים איבדו שליטה   ובסיעתא דשמיא על ידי שליחם נאמנים שהקב"ה שלח להם  הצליחו לברוח מהתופת    וכן אלכוהוליסטים  ושאר מכורים 
עם מציאות לא ניתן להתווכח 

וגם אני לאחר 25 שנים של תאווה   נמלטתי 
לעניות דעתי   אפשר ואפשר להתגבר על התאווה גם היום כאשר הכל מול העיניים 

קובי לוי יקר אתה שואל שאלה טובה. מאוד. בגיל 15.5. שאלתי את עצמי אותה השאלה. היא לא נתנה לי מנוח. עברתי מסלול חיים לא פשוט ולמרות שניסיתי כל מה שביכולתי להפסיק לפעול על הדחפים שלי (כולל הליכה לרבנים וגדולי דור), נכשלתי. הייתי על סף ייאוש. עמדתי להשתגע. רגע לפני שהשלכתי את הדת מאחרי, הגעתי לצומת שבה הייתי צריך לבחור מסקנה אחת מהשתיים: או שהכל שקר. בלוף, אחיזת עיניים והמצאה. או שהכל אבל הכל, אמת. בלי אמצע. ובחרתי באמת. לא יכולתי להאמין שהכל בלוף. ידעתי שאין סיכוי שזה מקרה, ראיתי שיש יד מכוונת. 

באותה תקופה שמעתי משפט ששינה את חיי - "מקושיות לא מתים". נכון, זו באמת דרישה קשה. בטח בדור כזה. לבחורים ולמכורים כאחד. זה לא אומר שזה לא אפשרי. גם לבחורים וגם למכורים. תמשיך לשאול. זה בסדר. אבל גם תבקש. תבקש מאבא שלך שבשמיים שיאיר לך את הדרך. שיכון אותך אל מה שנכון לך. שייתן לך את הכוח לא עשות את מה שהוא רוצה שלא תעשה. תספר לו כמה קשה לך. תפרט ותגיד לו מה עשית כדי שלא לפעול. אין לי ספק שהוא אוהב אותך ויקשיב לך. בזמן שלו. 

אכתוב על עצמי כמכור: השתמשתי אלפי פעמים. הרבה מעבר למה שהמקלדת הזו מסוגלת להכיל. זה לא אומר שהדרישה אינה בלית אפשרית. לקח לי עשרות שנים להגיע אל מתכונת הפעולה הנכונה לי. אבל זה עובד. כבר עשר שנים שבעה חודשים ועשרים שתיים ימים. אני מאחל לך שייקח לך פחות זמן ממני. ושתצליח למשך זמן רב ממני.

חיבוק.    

Kobilevigye היקר
לעניות דעתי ניראה שזה אפשרי בל פורקן כלל.
הרי "משביעו רעב, מרעיבו שבע". כמה שיותר נכנסים לזה ומשתמשים בזה, זה יותר קשה. וכמה שיותר נקיים, זה יותר קל. פורקן הוא דבר חשוב, אבל לא מיני. בתור פורקן תיראה סרט נקי, תתאמן, תנגן, או משהו שאתה אוהב, לא מין. תאוה בשבילנו הוא לא צורך נורמלי, הוא מוכפל בגלל אלף סיבות (פגיעות נפשיות מהעבר, כעס, עצבות, בדידות, וכו'...). צריך לתת לנפש תחליף בריא, לא להפסיק. אי אפשר להפסיק בלי למלאות את החסרון שהתאוה ממלאת עם משהו אחר. אתה לא נימשך לנשים כי היא מושכת בלבד, יש עוד. תגלה מאיפה נובע התאוה כאן, יש גם את 12 הצעדים שהוא עושה ניסים. והוא סוג של פורקן.
מאחל לנו נקיות.

קובי-לוי היקר,

כל התשובות המחוכמות לא מחזיקות מעמד מול כאב נורא ואמיתי העולה מדבריך. רק מי שהיה במקום הזה כל כך הרבה שנים יכול ומסוגל להבין את טירוף המחשבות והחושים מול הסתירה הנואשת כל כך בין התיאוריה ובין המציאות. הייתי שם יותר מדי שנים. הזכרת לי את המנהרה החשוכה והעצובה בה נסעתי מגיל 13 ועד.... שלא תדע. באמת ובתמים שלא הצלחתי להאמין ולהבין איך באמת יכול בחור צעיר מלא אדרנלין והורמונים לא לפנטז ולאונן יותר משבוע ימים.

כל זה היה אקטואלי עד לפני 4 שנים. פתאום אחרי עשרות!!! שנים קרה הנס המוזר כל כך והצלחתי להחזיק מעמד יותר משבוע ללא אוננות. כשזה נמשך יותר מחודש הייתי בהלם. כשזה עבר את השנה של נקיות פתאום הבנתי שכנראה זה אפשרי וכנראה אצל רוב האנשים בעולם זה נתון לשליטה. היום אני יודע שזה בהחלט אפשרי ולא בגדר חלום.

מאחל גם לך לעלות על דרך.
בהצלחה.

תודה לכל המגיבים. מחמם את הלב לקרוא את התגובות שלכם ומחזק את התקווה המאד קטנה שנשארה לי, שיום אחד אצליח לצאת מזה..
אבל התשובות שלכם לא מניחות לשאלתי.
השאלה שלי לא באה ממקום של מכור. ברור לי שכדי שאני אצליח להתגבר על ההתמכרות שלי, אני אצטרך להתנזר מכל מין ושימוש בצורה קיצונית. ורק כך אני אוכל לצאת מזה.
השאלה שלי בא עוד לפני ההתמכרות. מחקרים באינטרנט אומרים שכמעט כל אוכלוסית העולם מאוננים. הבדיחה אומרת שמכל עשרה אנשים תשעה מאוננים ואחד משקר.
כשילד/נער נחשף לפורנו פעם ראשונה הוא עדיין לא מכור, אך עדיין כולם נופלים. בכתבה שהיתה השבוע במקור ראשון נכתב, ש80 אחוז מתלמידי הישיבות התיכוניות נחשפים לתוכן מיני ופורנו. אחוז המאוננים לדעתי מתקרב למאה. אם כל כך הרבה מאוננים, משהו פה לא הגיוני.. איך יתכן שנדרש מאיתנו לעשות משהו שכמעט אף אחד לא מצליח לעמוד בו?? בחז''ל יש גדר של גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. האם זה לא המצב??
כל השוואה לאלכוהול או כל פיתוי אחר היא השוואה לא נכונה. כשילד נחשף פעם ראשונה לפורנו, קורים תהליכים טבעיים בגוף שגורמים לו לעוררות מינית, ולתחושה מרתקת ומסקרנת שהוא לא חווה מעולם. איך אנחנו מצפים ממנו בשלב הזה לסגור הכל ולא לאונן?? ואחרי הפעם הראשונה, איך אנו מצפים ממנו שלא ירצה לחזור לזה? הרי ההרגשה אחרי אוננות היא באמת הרגשה אדירה ועילאית. לא סתם אנחנו מתמכרים אליה..
 

פנימה אני מודה לך מאוד...העלת לי דמעות בעיניים...דמעות של תקווה,כן זה אפשרי יום אחד גם אני שפוי... 

שלום קובי היקר

אני ממש ממש איתך.
גם לי זה הציק ואפי' מאד.
איך אפשר לדרוש מבחור צעיר להתגבר על זה?
בטח כשהבחור הצעיר היה אני.. מה לא אכפת להוא למעלה מכל הכאב הנפשי שאני עובר שהוא רוצה גם את התרופה היחידה האפקטיבית שמצאתי לקחת ממני?
לא יודע. אבל זה לא התפקיד שלי כנראה לדעת את זה.

אני דיברתי על זה עם כמה רבנים, אמרו לי שאני כבר בגדר אנוס, ועליי להפסיק לחשוב על זה, כמה דקות ביום להתחרט לבקש סליחה, וזהו.. עד הפעם הבאה, שהגיע אחרי כמה דקות לפעמים.. חלק לא ממש ידעו מה לענות לי, רק לומר לי שאני באמת נולדתי בדור לא פשוט בכלל (ותודה להם על העידוד כמובן..) ושאתחזק בתורה ובתפילה.
אין לי תשובה לתת לך ונראה לי שרק ריבונו של עולם יכול לענות על זה,
מה שכן עזר לי זה להסתכל על עצמי פנימה, ולראות שממש ממש כואב לי, כואב לי ברמות מטורפות, ואין לי שליטה על עצמי בזה. זה הכי כאב לאגו המנופח (עדיין) שלי.
ואז הגיע השאלה והכמיהה אז מה עושים לעזאזל עם הכאב הזה? הבלתי נסבל הזה? שאכל לי את הנשמה ואת כל הרצון לחיות?
בעזרתו יתברך עשיתי מסלול ארוך והיום אני פה מנסה לצעוד את צעדיי הראשונים בצעדים 
ונקי רק להיום כבר יותר משנה בחסדו יתברך וייתעלה.

בקרוב אצלך בעזרתו יתברך.
יום טוב ומבורך אח יקר אוהבים אותך איפה שתהיה. 

אם נשים רגע את הנושא הדתי בצד אז אף אחד לא דורש ממני להפסיק לאונן, נכון שכולם מאוננים ומפורננים אז מה?
ניסיתי כמו רבים וטובים להפסיק במשך שנים ולא הצלחתי, זאת אכן התמכרות בדיוק כמו התמכרות לסמים ואלכוהול אין לי אפשרות לשלוט בזה.
קובי היקר, אני באמת לא מבין לאן אתה חותר? 
מה לא הבנת?
אני רק אגיד שמאז שהסכמתי לוותר קצת על השאלות והאגו והצטרפתי לקבוצות בחסד עליון אני נקי יום אחד בכל פעם במשך 778 ימים. 
וכן, גם אני רווק צעיר בגיל 24, ההורמונים שלי לא נעלמו לשום מקום פשוט יש יותר חיבור רוחני בחיים שלי. 

בקצרה, אצטרף לאדם 1 ואומר שעם כל השאלות, זה אפשרי.
כל האנשים שנקיים כאן אחרי ההיתמודדות שלהם, זה ראיה לכך.
גם אם זה מקובל היום, זה לא סותר את הנזק שלו (גיהנום אם אתה דתי, עצבים, עייפות והרגשה של סמרטות,
וכל אחד והנזק שלו). ואת הנזק שהוא גורר. ניראה לך שלעולם יספיק פורנו, זה מתקדם הרבה פעמים לצערנו לדבריים מיניים שפוגעים באחרים (נפגעים מיניים, משפחה, וכו'...). למרות הנורמה שבדבר, יש את הנזק הענק שאני אישית לא מוכן לחיות איתו (חסר לי שהילד שלי ידע מה העינים שלי ראו ?). אין לי שליטה על חיי, ואת זה אני רוצה. לא מענין אותי שאר העולם,
אם זה לא עבודה זרה שהתבטלה, אז זה גילוי עריות. גם לפני 2000 שנה אנחנו רואים סיפורים מיניים קשים. ואיך שיוסף הצדיק משתבח בהיתגברות שלו על התאוה. יהודה ותמר (כמובן לא כפשוטו). אבל למרות ההיתמודדות זה אפשרי, ומשתלם בעולם הזה והבא. תמיד יש צד פנימי (יצר הרע), שמצדיק את הזבל הזה. אבל תקשיב לצד השני שצועק, יש ילדים שלא ישנים בלילה מנזקי התאוה. סבל של נשים. ובעיקר של עצמך. סטיסטיקה זה לא אינדקציה. אפשר לנצח אותו.