אחחחח מה אני עושה? 
לא יכול יותר עם המאבקים האלה! 
מסתובב כל היום עם עיניים ברצפה, אבל נמצא כל הזמן בחברת בנות, דבר שאני לא יכול למנוע כרגע, אפילו לא מדבר איתן אבל זה בלתי אפשרי שלא יהיו  מבטים חטופים שמציתים את הדמיון והתקפי התאווה מתחזקים לאט לאט.. 

איך להוציא מישהי שנכנסה לי לראש?
אני יודע שזה דמיונות אבל זה כל כך קשה!
אוכל אותי מבפנים ודוחף אותי לרוץ לחדר ולשקוע בדמיונות ו.. 

אבא יקר! תעזור לי לעבור את היום הזה בשלום! 

בעיקר פריקה. 
ואולי כדאי לרענן קצת את הכלים. 
כרגע אני כותב בעיקר, מתפלל, כל הזמן עם יד על הדופק וסותם מראש פירצות אפשריות. 

אם מישהו יוכל להמליץ על כלים נוספים או סתם לעודד אני אשמח מאוד. 

אוהבים אותך אחינו הגיבור
מזדהה מאד עם התחושה הזאת, התחושה שנמאס כבר מהמלחמות והמאבקים נגד עצמי, התחושה שבא לי שייקחו ממני את זה כבר, שלא אצטרך להתמודד עם המחשבות והרצונות הכמעט בלתי נשלטים הללו, כ"כ הרבה.

בחוויה של ההחלמה שלי ככל שהפנמתי שאני לא יכול באמת מול זה, ואני חייב את אבא שיעזור לי, כי לבד אני לא מצליח, וזה הורג אותי מבפנים, לאט לאט אבל בטוח.. בשלב מסויים הגעתי לכניעה מוחלטת, ואז אבא אוהב נכנס לתמונה.

והמלחמה לאט לאט הולכת ונהיית פחות מתישה ומעייפת.
אני מצאתי את עזרתו של אבי בעיקר בקבוצות ובצעדים.

מתפלל בשבילך שתמצא גם את הדרך שלך להחלמה ושלווה בחיים.
אמן. 

אני כרגע יוצא מההרגשה הזאת של חוסר כוח להיתמודד.
סבלתי מזה כמה שבועות. הקבוצות עוזרות.
בהצלחה

מה שעוזר לי זה פשוט להתקשר לחבר ולמסור חוסר אונים כי כשאני לבד מנסה להשתחרר וגם אם אני מתפלל לאלוהים זה פשוט לא עוזר כי אני לא באמת מתחבר אליו עד שאני יוצא מעצמי ומתקשר אני עדיין חי בתוך הראש שלי.

שלום אבא!

העצה הכי טובה שלי היא לחפש כל הזמן עצות.. לעבור על המדריך כמה פעמים ולמצוא איך אפשר להשתפר..