-          אה... שלום, הגעתי לשמור עיניך?

-          כן. שלום לך.

-          רציתי להירשם לכנס. נתנו לי את הטלפון שלך.

-          כן. הגעת לאיש הנכון. אני יהודה ואני מכור. לא איזה מטפל או משהו כזה. מה השם או הכינוי שאתה רוצה שאפנה אליך?

-          הממ... קוראים לי יהושע. זה השם האמיתי שלי.

-          תודה יהושע. זה בטח לא קל לך לעשות את הטלפון הזה.

-          נכון... ממש לא קל. אבל אני מרגיש שכבר אין לי ברירה.

-          ויי, אני לגמרי מזדהה. גם אני הגעתי לפה בכנס הראשון, כשנפל לי האסימון שאין לי שום ברירה אחרת. תגיד יהושע, מה מביא אותך אלינו?

-          מה זאת אומרת? כמו כולם... אתה יודע, נו...

-          פשוט יש פה כל מיני אנשים שמתמודדים עם כל מיני רמות וסוגים של בעיות. אתה יכול אולי קצת לספר עם מה אתה מתמודד?

-          אתה יודע, מחשב וזה. זרע לבטלה. קשה ללכת ברחוב.

-          כן... אני לגמרי מכיר את זה. תגיד, וניסית להפסיק?

-          מיליון פעם. אני כבר לא יודע כמה פעמים ניסיתי.

-          אז עכשיו אני אשאל שאלה מוזרה: למה אתה רוצה להפסיק?

-          מה השאלה? זה הורס לי את החיים. זה משעבד אותי. זה הפך אותי לעבד. אני כבר לא ילד ומרגיש תקוע. הראש שלי כל הזמן מסתובב מסביב לזה. אני לא מצליח להתקדם בלימודים, בעבודה. נמאס לי. נשבר לי. אני לא יכול להמשיך ככה. די.

-          תודה יהושע. אני שומע את הכאב בקול שלך ומרגיש את הכאב הזה בתוכי. תגיד, ולו יצויר שהיה מותר לעשות את כל הדברים האלה. שלא היה איסור להסתכל בפורנו או לאונן. או שהיית חילוני ולא היה אכפת לך. גם אז היית רוצה להפסיק?

-          [שתיקה]

-          יהושע, אתה שם?

-          כן. לגמרי. תשמע, הרצון שלי להפסיק בכלל לא קשור לדת. האיסור חשוב לי אבל אני כבר מעבר לסיפור הזה. אני יודע שאלקים מחכה לי בסבלנות שאני אפסיק להרוס לעצמי את החיים, אבל אני לא מתקשר אליכם בגללו. אני מתקשר בגללי. בגלל שאני רוצה להתחיל לחיות. אני קורא את המיילים שלכם ורואה שוב ושוב שיש לכם משהו להציע. משהו שהוא חיים אמיתיים. משהו שיחבר אותי חזרה לעצמי.

-          יהושע, אני רושם אותך לכנס. בגלל שאתה חבר חדש יצמידו לך חבר שילווה אותך, שתרגיש בנוח.

-          תגיד אה... יהיו שם אנשים מהמגזר שלי? מצד אחד אני מפחד להיות שונה מכולם. מצד שני אני מפחד לפגוש מישהו שאני מכיר.

-          תראה, יש אצלנו אנשים מכל הסוגים והמגזרים. אבל אנחנו מקפידים מאוד שרק מי שמתמודד בעצמו עם הבעיה יהיה בכנס. כך שכל מי שתפגוש – אתה תדע עליו בדיוק מה שהוא ידע עליך... הדיסקרטיות חשובה לנו מאוד.

-          טוב. זה עדיין מפחיד, אבל כמו שאמרתי כבר אין לי ברירה.

-          לא, אין ברירה... תשמע, אני ממש רוצה להודות לך על השיחה הזו.

-          להודות לי? אני צריך להודות לך!

-          לא לא יהושע. תראה, הגעתי לפה בכנס הראשון, לפני שלוש שנים ומשהו, ומאז ה' שומר אותי נקי. אבל חשוב לי מאוד להיזכר איך הייתי ביום שבאתי לכאן. מה המחלה הזו עשתה לי. תודה רבה. בבקשה תבוא ותגיד לי שלום בכנס.

[מבוסס על עשרות שיחות עם חברים שמבקשים להגיע לכנס. תודה לכולכם]