אנסה לכתוב רעיון, קצת קשה לי כי אני מהטלפון (המחשב מכור לגוי...).
נראה לי שחלק מהעניין כאן, זה הריגוש. זה לא צורך מיני גרידא. (אחרת למה אני רואה פורנו 4 שעות או גומר 4 פעמים ביום?)
לפעמים, אם אני רואה איזה סרט או סדרה, מטבעם של סרטים לפעמים רואים מישהו מאונן. ופתאום אני מסתכל על הסיטואציה מבחוץ, ותכלס? זה די עלוב.
אבל אני נזעק! אני לא מוכן לזה! אני לא רוצה שהבועה שלי תתפוצץ, שהפנטזיה שבניתי תסתכם לסתם איזו פעולה רוטינית פשוטה.
וגם אם פתאום שימוש לא נראה הכי נפלא בעולם, אני מתאווה להתאוות, אני רוצה לרצות!
אחזור לריגוש,
בספר הלבן (ספר תוכנית 12 הצעדים של סקסוהליסטים אנונימיים) מסופר על ילד שסיפר לאימו בתמימות על האוננות. היא אמרה לו לא לעשות את זה, וכך זה נהפך למעשה אסור. אז הוא יכול למרוד שם! להרגיש שווה "אפחד לא יגיד לי מלשות. פה אני שולט אני שווה". אבל אם זו סתם פעולה, קצת דוחה, אז איפה המרדנות, הריגוש, הניסיון הזה לעקוף את הפילטר ההרגשה של ההשגה של החיפוש וכו'
לא יודע אם כתבתי מובן מספיק או נכון... מקווה שתהיה תועלת (בעיקר לאגו שלי...)