כפי שכבר סיפרתי לכם, אני לא מכור לפורנו ממש. הוא חסום אצלי (חסימה בדרגא שמסננת רק פורנו ועוד אתרי כפירה שהוספתי בעצמי) ולפחות עד עכשיו לא פתחתי את החסימה לצרכי ראיית פורנו. אבל אני מכור לאינטרנט. בלי תאוה. יש לי תאוה לבידור שמספק לי האינטרנט כמו טלויזיה וסרטים, כמו כן אני סקרן לגבי חדשות, אבל אין לי תאוה לגלוש כל היום באובססיביות. זה תאוה של כוח אחר, שחזק ממני, שהגוף שלי מציית לו ללא עוררין למרות שאני זועק בתוכי שנמאס לי ממנו.
אני לא רוצה בשלב זה לשנות את דרגת החסימה, גם כי אני רוצה להתקדם צעד צעד ולא שיתקיים בי תפסת מרובה לא תפסת, וגם כי אין בזה תועלת. גם בעבר כשהייתי חסום בחסימה שאושרה על ידי כל הרבנים לבתים הכי חרדים הייתי מכור לגלישה בפורומים חרדים מקצועיים, ולא היה הבדל בשעות שהאינטרנט גזל ממני. הבעיה שכואבת לי היא לא התכנים, אלא חוסר העבודה והכבילות למחשב.
אני מרגיש שהמחשב הוא הבוס ואני העבד שלו. אני לא יכול לגמרי בלעדיו כי אני עובד בו, ולצורך העבודה אני זקוק גם לאינטרנט, וגם אני לא במצב לוותר על הבידור. אבל שיהיה איזה שעתיים שלוש בסוף היום! ורק סרטים ולא גלישה חסרת תכלית! אין לי תאוה לבלות את ימי בגלישה חסרת תכלית ובלי הנאה 18 שעות ביממה!
אתם מאמינים לי שהוא פשוט מכריח אותי? אומר לי: רק איזה ידיעה קטנה בעניין הפיקנטי ההוא וכבר תחזור לעניניך, ומושיב אותי שעות וגם לא נותן לי להנות, ממש כמו פרעה מלך מצרים! גם דורש את כל כולי וגם לא משלם משכורת!
חשבתי אולי להשתמש בזה נגדו, לומר לו: רק אני עושה איזה משהו קטן בעבודה של הלקוח ואני כבר חוזר ואז לשקוע בעבודה.
ניסיתי את הטריק הזה ואין ספק שהוא טוב, הבעיה היא שאני לא מצליח להתמיד. זה משהו חד פעמי שאם אני נזכר בו הוא יפה לשעתו.
אבל מה הלאה? שבועות ונדרים? אני בטוח שאני אמצא איזה פרצה בחומת השבועה, מה גם שאני חושש להישבע על דבר שחזק ממני.
הבו עצה.
