כבר כמה חודשים מאז שהגעתי למקום הנפלא הזה שבו הכרתי (וירטואלית) אנשים נפלאים עם כנות מעוררת הערכה ועם התמודדויות מרגשות (אולי קצת מצחיק לאפיין את ההחלמה מהתאווה בתור משהו מרגש, אבל אותי זה ממש מרגש..).

בשבועות האחרונים נכנסתי למעגל שבו כבר כמעט התרגלתי לנקיות (דבר שאני פוחד ממנו מאוד) וראיתי רשימה של פחדים שאחד החברים פה כתב, גם אני אשמח לשתף קצת. 

אני פוחד שאחזור לתאווה, הסיבה שבגללה אני פוחד היא כי גיליתי שאני ממש רוצה את התאווה בלי גבולות ועכשיו! גם אחרי תקופה של 79 יום (בחסד ה'),  עדיין כשאני רואה בטעות בחורה יפה, אני עדיין רוצה מאוד להמשיך ולהסתכל, אמנם לא תאווה שגורמת לי לבכות מרוב תאווה כמו פעם, אבל עדיין יש בעירה פנימית. 

אני פוחד מחוסר יכולת שלי להיות מושלם, אני מת שיהיו לי חיים מלאי משמעות, עשיית טוב, התעלות, כרגע דווקא ב"ה ממש התקדמתי בחודשים האחרונים ומצבי ב"ה השתפר, אבל אני פוחד שההתקדמות תפסיק, פוחד שהרצון להתקדם ידעך. 

פוחד לשכוח כמה שהתאווה חזקה ממני ואיך שרק הקב"ה יכול להשאיר אותי נקי. פוחד שלא מסרתי את התאווה באמת לאלוקים.

אשמח להעביר לכל החברים פה תודה גדולה ואהבה וההערכה גדולים מאוד! 
אני פשוט ממש מאוהב בכנות ובאיכות של האנשים פה. אנשים נדירים שמתמודדים בגבורה נוראה עם כוחות החיים החזקים ביותר אוהבים אחד את השני, זה פשוט מדהים. 

כרגע אני לא יודע אם אני צריך להצטרף לקבוצות, נדרתי שבפעם הראשונה שאפול באוננות בכוונה, ישר אתן סכום לצדקה ויותר חשוב, אעשה את הצעד שאני כרגע הכי מפחד ממנו, להתקשר לאחד החברים פה ולהזדהות. 

אשמח לדעתכם 

אהלן חבר, שמח לקרוא אותך (ולא רק לראות אותך בטבלה או בתודות..)

אם הית שואל את דעתי הענייה (והלא נקייה) הייתי מציע לך (כמה צפוי) לדבר עם מישהו עכשיו. כך תחסוך לך את הדחיה המציקה הזו בראש, את התירוץ ליפול ברגעים קשים ("אני אפול ואח"כ מבטיח שאתקשר" ככה זה היה אצלי כנראה...), וגם את האפשרות שלא תקיים את הנדר.

סיבה נוספת, והיא הסיבה הכי חשובה, זה הדבר הכי טוב שאי פעם יכול לקרות לך!
חבר טוב בהחלמה (שנמצא זמן ניכר בתוכנית, ואפילו גם אחד שפחות) הוא האדם שמבין אותנו המכורים (ושאינם) יותר מכולם - כך ע"פ הספר הלבן. אף אחד בעולם לא הצליח להכנס לליבנו חוץ מאותם אנשים שעברו מה שאנחנו עוברים.
בנוסף, אותו אדם מעבר לשפופרת יעשה הכל על מנת לא לייעץ או לתת הוראות. הוא גם לא ינסה לדעת עליך פרטים אישיים שאינם נחוצים. אם הוא מחלים אמיתי הוא יגיד לך רק מה עבד בשבילו, ומכאן אתה לוקח מה שטוב בשבילך.

מציע לך באמת לעשות את הצעד. רק טוב יצא לך מזה.

באהבה...

דעתי הקטן, השיתופים הם החלמתנו,
תמשיך לשתף ולהיות מחובר ותהיה חזק, ואם אתה מרגיש שאתה לפני נפילה קח כוח ותתקשר לחבר לפני ש....

אני יכול רק לומר לך מה אני הרגשתי כשעשיתי את הצעד הראשון ונחשפתי בכנס
שמחה עצומה ותחושת שחרור שבזכותם העברתי את החודש הראשון נקי בלי מאמץ בכלל
זה היה המשהו הכי מהנה בעולם ששייך אין עוד דבר שמשתווה לזה.

שלום אבא,
אם ההתמכרות שלנו הייתה נוצרת ביום אחד או יומיים, אז היינו יכולים גם לעקור את זה מהשורש תוך יום או יומיים.
אבל לדאבונינו, השקענו יותר מידי זמן כדי להתמכר לתאווה. אז אין ברירה, אלא להשקיע לפחות זמן זהה לצאת מזה.
תתמיד ותשתף עוד ועוד. ובעז"ה ביחד נצליח לצאת מזה.

חיבוק.

תודה חברים יקרים, אתם נותנים לי כוחות ממש גדולים ורצון גדול להישאר במקום הנפלא הזה.

תודה רבה אהבת חסד, מרגש לראות ששמת לב שאני פה, הידיעה ששמת לב שאני נמצא פה משמחת אותי מאוד! תודה. 
תודה אבי גולן, גם בשם חברים אחרים שמגיעים לפה, אני שם לב איך אתה במיוחד נמצא פה תמיד כדי לעזור, תודה רבה! 
תודה אחיד בשמיא, מהתגובות של שאני קורא אני מרגיש שאתה לא מספיק מעריך את עצמך. עקבתי אחרי ההודעות שלך ואתה מדהים. הרגש החזק שלך ממש בולט אי אפשר לפספס אותו, אתה נשמע באמת אדם מדהים.
ותודה רבה מושי! אני מרגיש את החיבוק שלך דרך המסך, נותן לי כוחות תודה רבה! 

מאחל לכולכם יום נקי, רק להיום.

מושי כתב on 17 מאי 2016 13:56:

בספר הגדול, ספר הבסיס לתוכנית 12 הצעדים של אלכהליסטים אנונימיים, ד"ר בוב כותב משהו בסגנון שאם תיישם את זה בחצי מאותה התלהבות שבה הלכת לכוסית זה אף פעם לא יכשל (הציטוט לא מדויק. עיין שם ותרווה נחת בעז"ה)

בעצתך תנחני כתב on 17 מאי 2016 15:55:

אני לא יודע כמה זה "מעשי" לדרוש ממכורים לעשות את הצעדים בדיוק באותה התלהבות.
אבל כדאי להבין, שזה תהליך, תהליך עם עליות ומורדות, תהליך שאנחנו גרמנו לעצמנו.
אין מי שיציל אותנו מעצמנו, אם לא אנו בעצמנו...

אמרת:
אני פשוט ממש מאוהב בכנות ובאיכות של האנשים פה. אנשים נדירים שמתמודדים בגבורה נוראה עם כוחות החיים החזקים ביותר אוהבים אחד את השני, זה פשוט מדהים.
צר לי לתקן אותך...אבל זה אותם אנשים.
אותו חסיד שהגעת לשיטבלך שלו ופתאום עפת הצידה וראית אותו רץ קדימה ומלמל משהו שמזכיר את המילה סליחה...
זה אותו חסיד שאוהב אותך על כל נפילה
ואותו ליטאי שנכנסת לישיבה שלו וסקר אותך מכף רגל ועד ראש....
זה אותו אחד שעונה לך ב12 בלילה לטלפון בזמן שאתה עוד מעט נופל...
ואותו דתי לאומי שלא עמדת בבית כנסת שלו בתפילה לשלום המדינה ונעץ בך מבט זועם...
זה אותך שמדריך אותך בסבלנות אין קץ איך נכנעים לתאווה....
ההסבר פשוט,כיון שכל הזמן האהבה של אלוקים הייתה רק למגזר שלנו,וגם אצלנו לא כל אחד עמד בקריטריון
?ובקושי את עצמנו אהבנו אז בטח שאת השני לא נאהב
ועכשיו שלמדנו שאלוקים אוהב אותנו,אז פתאום יש מקום בלב לאהוב את כולם.
אוהב.