אני לא מומחה או משהו כזה
אבל אני יכול לספר לך מהחוויה שלי
כניעה בשבילי זה להפטר מהתקווה השקרית שאני יכול לשלוט בתאווה. לצרוך תאווה ולהשאר בשליטה.
הספר הגדול אומר שהדיבוק הגדול ביותר של כל אלכוהליסט הוא שאיכשהו, פעם, הוא יוכל לשתות ולהנות מהשתיה שלו (-בשליטה).
שמעתי משל לדבר, אם אתה נמצא מול זירת היאבקות שבתוכה מתאבק מקצועי מהשורה הראשונה, ואתה נכנס שוב ושוב לזירה וכל פעם אתה יוצא חבול ומוכה, ואחרי זמן קצר אתה שוב משתוקק להכנס לזירה - משהו לא שפוי בתפיסה שלך.
אני נכנע לעובדה שאין לי שליטה על התאווה. ואני מוותר רק להיום מלהכנס לזירה.
(עריכה: בסדר, רק להיום אני לא נכנס לזירה, אבל אני משוגע! יש בי חלק שבטוח שהחיים שלי תלויים בלהכנס, מי יציל אותי מעצמי?
-אלוקים, באמצעות התוכנית והפעולות :סוף עריכה)
איך אני יודע שאני חסר אונים מול התאווה? - אני מסתכל על החיים שלי, שבדרך כלל חייתי בהכחשה גדולה, ובודק היכן איבדתי שליטה. כל המעשים שלא רציתי לעשות ועשיתי. כל הקווים האדומים שעברתי, כל הנזק שגרמתי לעצמי ולסביבה בגלל מניעי התאווה שלי, נזק רגשי, דתי, חברתי, כלכלי, זוגי. שקרים, גניבות, עבירות על החוק, ועוד.
אני בטוח שהחברים היקרים יוכלו להוסיף הרבה.
בהצלחה.
* כדאי מאוד לקרוא בספר הכניעה, אפשר להשיג אצל החבר טהרני.
זה באמת המקום להודות לו על הספר שמכר לי ואני קורא בו כל יום. מאוד מועיל, תודה.
זה המאמר הראשון בספר:
gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/6598-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94