אחד מהספרים הידועים ביותר בתחום הפסיכותרפיה, הוא ספרו של ויקטור פראנקל  "האדם מחפש משמעות" . ויקטור פראנקל עצמו עבר את השואה במחנה עבודה, ואיבד את משפחתו ואת אשתו.

הבסיס לרעיון שיטתו של פראנקל, היא אמרתו של ניטשה  "מי שיש לו למה, יכול לשאת כל איך" ובמילים פשוטות יותר: אין דבר מולו איננו יכולים להתמודד כל עוד יש לנו סיבה מספיק טובה בשביל לשרוד. כתובנה יוצאת מכך מסביר פראנקל כי אדם יכול למצוא בכל מצב את האתגר שבשבילו כדאי לו להתמודד.

אחד הסיפורים המרטיטים בספר הוא הסיפור אותו מספר פראנקל על עצמו. כאשר יום אחד קיבלו כל האסירים עונש שלילת מזון. המדובר היה באנשים כמעט מוזלמנים לאחר יום עבודה מפרך משעה 5 בבקר. בסיום יום העבודה האנשים היו שבורים, רעבים ומדוכאים עד עפר, ושכבו בדרגשים מיואשים ללא קצה של תקווה. "זקן הבלוק" ביקש ממנו שיאמר כמה מילים לחזק את רוחם של האסירים. הוא נעמד על רגליו ואמר להם: אחים יקרים, לקחו לנו את הכול, את בני משפחתנו, את רכושנו,  אפילו את בגדינו.  אבל דבר אחד הם לא יכולים לקחת מאתנו, את הבחירה כיצד להתמודד עם כל מה שהם עושים לנו.

הוא מצא שבמשך היום ישנם מאות הזדמנויות לניצחון ולסיפוק כאשר מתמודדים עם מצבים קשים ככל שיהיו, בצורה אנושית, ובכך לנצח את הגרמנים שרצו לשלול את צלם אנוש מן האדם.

אני רואה אתכם מרימים גבה ולא מבינים מה הביא אותי פתאום אל צריפי אושביץ. ובכן יש כאן לדעתי מסר גם בשבילנו בהתמודדות יום יום מול אתגרים.

לא תמיד אנחנו יכולים לשנות דברים בחיים, לא הכול תלוי בנו. לפעמים אנו עומדים אובדי עצות מול מצבים לא פשוטים. במצב זה ישנה ברירה להגיב באופן חסר מעצורים. בכעס ותסכול מול כל מה שלא מוצא חן בעינינו. זה לא ישנה את המצב, אבל אותנו זה כן ישנה. כל פעם שאנו נתקלים במצב שכזה, באפשרותנו לבחור את הדרך בה נגיב, ואז, גם אם לא נשנה את המצב, אבל בתוכנו יתווסף עוד משהו טוב.

וכאן מגיע חידוש מרענן,

כאשר אנו עומדים חסרי אונים מול התאווה ואיננו יכולים לכבוש אותה, אם נמשיך להילחם ולרצות לשנות את המצב, הוא רק ילך ויחמיר, תחושת הרצון לשינוי בצירוף חוסר האונים יחריפו את התאווה ותוצאותיה. דווקא אם נחליט כי איננו יכולים לשנות את המצב ואנו מקבלים על עצמנו את המצב כפי שהוא, בהכנעה בענווה ובהשלמה. אז אנו פותחים בפנינו את הדרך לצאת מהתאווה. זו דוגמא מעניינת לקבלת מצב שאיננו יכולים לשנות בצורה נכונה, וכך לגרום לשינוי עצמו.

חחח כשרוני אתה...
יפה מאוד!
(תיקון קטן, הספר הוא על לוגותרפיה ולא מתחום הפסיכואנליזה. לוגותרפיה היא אסכולה אחרת מהפסיכואנליזה, שתיהן בתחום הפסיכותרפיה. אולי נתן יתן לנו הסבר קצר, הוא סטודנט לפסיכולוגיה...)

לדעתי, כל התורות הנחמדות שהאצילו על תרבות המערב, הפסיכוטרפיה בכלל וענפיה בפרט, שאחד מענפיה אכן הועלה כאן בשיחה נשאבו ממקורות לא כל כך טהורים. חשוב מאוד לדעת מי עומד מאחרי כל שיטות ריפוי הנפש האלו, מהם מניעיו, מהם מניעי היורשים של השיטת טיפול של אותו מייסד ועוד דברים...
קל לנו לרעות בשדות זרים ולהסתכל על מה שהמציאו הגויים והיהודים המומרים כמו זיגמנוד פרויד.
אני באופן אישי, לא תופס הרבה מפסיכולוגים וכל המתיימרים "לרפא את הנפש" בדרך אשר איננה הולכת ביחד עם היהדות.
אחרת, אנחנו ככל הגויים...
חומר למחשבה...

מסכים בהחלט, משוש חיי.
כמו כן יש לבדוק אחר מניעיהם של ממציאי חכמות היווניות למיניהם כמו הפיזיקה הארורה וגרורותיה, שהם היוונים הארורים ואחריהם הכופרים הגויים והיהודי המומר אלברט איינשטיין שר"י. על כן אני מציע שלא לנסוע במכונית אשר מונעת מכח העלעקטרי שכל שרשיה היו מהמצאותיהם השקריות והכפרניות.
אחרת, אנחנו ככל הגויים...
חומר למחשבה...

ל"גד", אני שם לב שלא ירדת לסוף דעתי...
אין לי כל בעיה עם החכמות היווניות, ההמצאות החדשות שיש היום כמו החשמל, וגם הרפואה שהמציאו החוקרים והמדענים של ימינו.
דברים אלו ואחרים לא באים לנתח לנו את הנפש, ולא מתעסקים עם עולם הנפש בכלל, משמע הדברים האלו חיצוניים לנו.
אך, כשבאים להתעסק עם הנפש, צריך להגדיר מה היא בעצם נפשו של האדם, ולכל פילוסוף, פסיכולוג, פסיכיאטר, יש הגדרה אחרת מה היא נפשו של האדם. כל אחד מתייחס אליה מכיוון ראייתו האבסולוטית שלו.
אבל, אנחנו בתור אנשים מאמינים והוגי בתורה ובמכמניה, יודעים טוב מאוד, שהתורה הקדושה הגדירה בדיוק מה היא נפשו של האדם, מה הם מעלותיה וחסרונותיה, מהם נקודות החולשה שלה וממה היא צריך להישמר ומה לקרב אליה.

אתה תמיד מוזמן לפנות אל החכמים הדגולים של אומות העולם, אשר הם ע"י מחקרים וניסויים כאלו ואחרים הגיעו לתובנות כיצד הנפש פועלת. אך תזכור, שהעסק כאן הוא בדבר רוחני, שאי אפשר לכמת אותו במספרים, ואצל כל אדם זה משפיע ומופיע בצורה אחרת.
יש הרבה עלטה ואפילה בתחום הזה, ואף גם מבוכה משהו אצל העוסקים בעניין.

אז לפני שנכנס לכל הסבך המסובך הזה, בואו ניתן ליהדות להגיד לנו דבר או שניים על נפשנו ועל חיינו הרוחניים.

מקווה שכעת הבנת את דבריי...

השאלה מה היא הנפש היא שאלה מתחום הפילוסופיה שכלל לא קשורה לפסיכולוגיה (אולי למדעי הקוגניציה, לא יודע.) הפסיכולוגיה מתיחסת לתהליכים של סיבה ותוצאה בנפש, בדיוק כמו שהמדע מתעסק במציאות של הפיזיקה, סיבה ותוצאה, ולא בשאלה מהם כוחות ומהי מציאות, שהיא שאלה פילוסופית.
בכל מקרה, כשהנושא הוא מחלות נפש, מי שהולך לתורה ולא לפסיכולוג, הוא בדיוק כמו מי שהולך לרב בשאלות פיזיקליות, או בשאלות רפואיות.
לא מוכרת לי התיחסות של התורה למחלות נפש (חוץ מהתיחסות לסכיזופרניה כ"דיבוק", אבל מסופקני אם זה מגיע מהתורה).
לדעתי גם בשאלה האם בעיה מסוימת היא מחלת נפש יש לקבל את דעתם של הפסיכולוגים.

נו בסדר, זה מה שכתבתי לך.
הפסיכואנליזה זו האסכולה של פרויד. הלוגותרפיה של פרנקל והפסיכואנליזה של פרויד הן אסכולות בפסיכותרפיה.
אתה כתבת ש"האדם מחפש משמעות" של פרנקל זה מתחום הפסיכואנליזה, וזה לא נכון. זה הכל.
אני רואה שערכת ותיקנת את זה, אז הכל בסדר.

ביי נשמה,
אוהב אותך.

אה, סליחה. עכשיו הבנתי שרק רצית לעשות קצת סדר במושגים. תודה
אין לי ידע בתחום, סתם ידע כללי (אני לא יודע כלום בתחום חוץ מהספר של פרנקל שקראתי, ושיש שלש אסכולות בפסיכותרפיה. לא זוכר אפי' מאיפה אני יודע את זה.)

אגב, רואים שאתה שייך לכת הצעדים לא מתלהם, מיד מבקש סליחה...

הלוואי עלי...

אהבתי מאוד.

אהבתי את הדברים שלך אדם יסודו, אהבתי את הדברים של גד (מזמן לא התכתבנו, מה קורה?) ואהבתי את הדברים של משוש חיי.

קצת מוזר לי שגד המעשי מתפלסף כאן על הדברים האלו, אבל ניחא. העיקר שזכינו לעוד טעימה מהפעולות של כת הצעדים על נפש האדם.

איך כתב גד? הלוואי עלי.

חחח זלמן, הכנסת לי מתחת לחגורה...

מה הלוואי עלי? אתה המנחה שלנו ואתה הכי מנוסה!
הלוואי עלי להיות בשלב שלך

בוקר טוב.
סתם בשביל 'ידע כללי': ויקטור פרנקל חידש שיטה שקוראים לה לוגותרפיה, המתייחסת לנפש האדם בכבוד גדול מאוד, הוא יהודי שעבר את השואה, אשר לא התכחש לתפיסות האדם היהודיות עליהם צמח. דווקא הרבה מהפסיכולוגיה היהודית נשענת ברמה זו או אחרת, גם על השיטות שלו.
הערה 'טכנית' - הפסיכולוגיה היא שיטת טיפול ולא רק 'תיאוריה'. תמיד צריך להבחין האם הכלים שהפסיכולוגים משתמשים בהם נובעים בגלל שהם נוצרים וממילא יש בהם בעיה, או שניתן להשתמש בהם למרות שאנחנו יהודים, ואנחנו תופסים אחרת את האדם. ההבדל בין פסיכולוגיה לספרות 'בעלי המוסר' למשל, אינו דווקא בהנחות על נפש האדם (אין כמעט הבדל בין תפיסת ר' ישראל סלנטר את האדם לבין תפיסת פרויד), אלא בשאלת בדרכים הטיפוליות שהתחדשו והתעדכנו, לכן לעתים דווקא הפסיכולוגיה עוזרת יותר מ'מסילת ישרים'. אמנם, ראוי לו לפסיכולוג שיבדוק האם אין במסילת ישרים איזו אופציה שהוא לא הכיר בלימודיו החיצוניים.

נ.ב. : לכל מי שלא יודע, 12 צעדים היא שיטה שפותחה על ידי נוצרים דתיים מתוך אמונה דתית, וגם לאחר 'ההסבה' לרוחניות ולא לנצרות, יש שתוקפים אותה על כך שהיא לא מאמינה באדם וכל כולה מבוססת על אובדן כושר הבחירה (השקפה נוצרית בבסיסה). ולמרות שאני יודע את כל זה, לא אכפת לי, כי זה עוזר...
למחשבה
נתן

שלום חברים
אני נהנה מאוד מעומק הדיון כאן,
ואני רוצה להתייחס לדברים האחרונים של נתן,
נכון תוכנית 12 הצעדים נכתבה על בסיס עקרונות קבוצה נוצרית פרוטסטנטית "קבוצת אוקספורד"
החבר שהגיע לבקר את ביל, אמר לו "יש לי דת", אבל ביל התקשה לקבל את העקרונות הדתיים,
וכשהחבר הציע לו לבחור לו אלוקים כפי שהוא מבין אותו, ביל הבין שהוא יכול לקבל את העקרונות הרוחניים בלי הדתיים.
ומזה נולדה תוכנית הצעדים,
כך סובב אלוקים שהישועה תצמח, באופן שכל אחד בכל מקום יוכל להתחבר איליו,
והאמת שעקרונות הצעדים הינם תואמים לחלוטין לצמיחה הרוחנית שמתוארת בספרות הראשונים והאחרונים,
ואין בתכנית זו בעיה עם בחירה חופשית , משום שאנו נדרשים לבחור בין להמשיך לבוסס או למסור באמת  לה' את הרצון לצאת,
"ואילמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו"
כך בצעד הראשון השלישי והשביעי,
שמעתי מניקולס (נוצרי קתולי) בצעד השביעי, שאני צריך להיות "נכון לחלוטין שאלוקים ישחרר אותי ממגרעותי"
כי אם איני נכון לחלוטין, אז אלוקים יכבד את בחירתי החופשית ולא ישחרר אותי.
בברכה
מוטי

תודה נתן.

אתם תותחים אתם.

אני ממש מרגיש איש מערות בחברתכם..

אני לא מתלוצץ , הלוואי שהייתי לוקח את ההחלמה ברצינות שאתם לוקחים אותה...