אני רוצה לצטט מספר קטעים מהספר הגדול שקראתי הרגע.
א. " אפשר להתייעץ עם הכומר או הרבי. עלינו למצוא היכן אנשי הדת צודקים . ולהשתמש במה שהם מציעים."
 ב. אנו נזהרים אף פעם לא להתפלל עבור המטרות האנוכיות שלנו. רבים מאתנו בזבזו על כך זמן רב וזה לא עובד. אתם יכולים לראות בקלות מדוע זה לא עבד".
א. איפה אנשי הדת צודקים? מה עם אמונת חכמים? אני עכשיו ישפוט עם מה שהרב שלי אמר נכון או לא נכון?
ב. למה לא להתפלל עבור עצמנו,רק בראש השנה שזה המלכת המלך מדברים בלי בקשות אישיות אבל בשאר הזמן אין שום בעיה ואפילו צריך.(יש לישב בדוחק,פה זה דברים אנוכיים בעצם.ואכמ"ל.)

 

שאלות נפלאות שאלת.
האמת שהם גם הפריעו לי הרבה זמן.
אז אנסה לכתוב כאן מה שיישב לי את זה, ואולי זה ג"כ יתקבל על דעתך.
נלע"ד:
א. התוכנית זה דבר שעובד על תאוה לא נורמלית, במילים אחרות התמכרות (כפיאתי = נגד רצוני שלי, אובססיבי = שלא יוצא מהראש שלי עד שאשתמש). הראש שלי ניסה להישתמש בדת כדי להישאר נקי, אבל אני לא הצלחתי להשתמש בו. עם קצת כנות עם עצמי, שמתי לב שכשאני רואה בספרי הדת שלנו (תנ"ך, גמ', מוסר, וכו'...) דברים שמעודדים את ההיתנהגות המכשילה שלי לנפילות, אני חורט את זה בראש שלי בלי לשים לב. לדוגמה המצפון והאשמה שאספתי לעצמי עם כל הידע הדתי שמה שאני עושה הוא אסור, לא עזר לי להפסיק, אלא ההפך. המשפטים כמו "אע"פ שחטא, ישראל הוא" או סיפורי הגמ' על ההיתמודדויות שלהם עם התאוה, ושמותר לי להיתמודד, לא מחק את המצפון השלילי שהביא אותי לעוד נפילות. הדת מלא בעזרה לאנשים כמונו, אבל אני לא הצלחתי ליראות את זה בלי התוכנית של מכורים אחרים שיראו לי את זה. הרב טווערסקי אומר שהיהדות היית יכולה ליתבוע את ביל W (זה שהתחיל את התוכנית) על זכות יוצרים, הכל נימצא אצלנו כבר.
ולכן עלינו להקשיב לתוכנית לפני הרב, בגלל שאנחנו לא מצליחים להשתמש ברב להישאר נקי. הבעיה בי, ולא ברב \ דת.

ב. שוב, להיתפלל על עצמינו זה דבר מצויין לאנשים נורמלים. לי אישית, אחרי שעשיתי צעד 2, הבנתי שאני אף פעם לא התפללתי לאלוקים. אני מאשים אותו על מה שעובר עלי בתפילה (הרי הכל מאיתו). אני מתחנן ממנו שיסיר את הבעיה, לא חשבתי שאולי הוא יודע יותר טוב ממני מה טוב לי (הוא היה בעיניי כדיקטטור רע, חלילה). היום עם הידיעה וההבנה שאלוקים אוהב אותי יותר מכל דבר בעולם, ושהוא רוצה רק את הטוב בשבילי. אני כבר לא מתחנן. אני מבקש יפה לעזרה, ואני מאמין שהוא יעזור לי. אני לא מכתיב לו מה לעשות (הרי הוא יודע יותר טוב ממני), אני מבקש את הכוח לקבל את זה באהבה, ואת הכוח להיתמודד עם הבעיה הזאת.
ודרך אגב, אפשר להיתפלל על עצמי, אבל לא לדברים אנוכיים. חשיבה עצמית = בריא. חשיבה אנוכית = חולה.
אני מתחיל לילמוד איך להיתפלל על עצמי בלי להאשים, ולהתחנן (מהאלוקים הדיקטטור), ולוותר על שליטה. 

מצטער אם הארכתי סתם, ואני מקווה שיש קשר.

לוחם אמיץ, אני מודה לך מאוד,יישבת את דעתי בטוב טעם ודעת...
אם אפשר לחזור על דברייך,בעצם התוכנית מהווה גשר ביני לבין הרב \היהדות, גשר שהמחלה חתכה...
לגבי התשובה השניה גם דברייך מקובלים אבל כנראה צריכים אצלי עוד ליבון וחידוד.
תודה רבה.
 

א. הספר מיועד גם לאנשים לא דתיים, שמוכנים להכיר בבורא העולם ומנהיגו, ולהם ממליצים גם לקבל מאנשי הדת דברים שמתחברים לרוחניות הבסיסית שלהם, דברים שהם יכולים להכיר באמת שבהם.
ב. גם הזוהר מותח ביקורת על אנשים שמתפללים עבור עצמם (וצועקים ככלבים "הב! הב!"). כמו כן, לאדם שאחד משורשי המחלה הרוחנית שלו הוא ריכוז עצמי, וזה דבר שמרחיק אותו מעוד מה' - תפילה אנוכית היא בעייתית. מצווה הבאה באבי אבות העבירה.

לגבי ב. לעניות דעתי הכוונה שתפילה אנוכית בנושא התאווה או האלכוהול לא טובה ולא עזרה.
שנים התפללתי בבכיות שאלוקים יקח ממני את התאווה והוא לא לקח. זה חלק מהגישה המסוכנת שלי שאחרים צריכים לעבוד בשבילי. איך שאני מבין את זה, הוא רוצה שתהיה לי תאווה מסיבותיו שלו, ושאעשה פעולות על מנת להכנע ולהתחבר אליו והוא ישחרר אותי.

שלום באורך נראה אור היקר
אני שמח שהתשובות שעזרו לי, גם התקבלו אצלך.
לגבי התשובה השניה שלי.
האמת שאולי גם שמת לב שאני בעצמי עדיין מחפש את הדרך להתחבר לאלוקים בצורה טובה.
אישית, לי אסור להאשים אותו במה שעובר עלי (למרות שהכל ממנו), זה היה הרגל שלי מאז ילדות.
ואישית, אסור לי להתחנן על דבר אחד יותר מידי פעמים, זה גורם לי להרגיש שהוא לא שומע, ולא איכפת לו.
מה ש"החסוי" כותב שאסור לבקש שיסיר את התאוה, זה דבר שכמעט שכחתי, כי זה אל"ף בי"ת בהתמודדות. זה נורא חשוב.
"טהרני" ג"כ נגע חזק בנקודה, שאסור ליבנות את האגו עם התפילה. זה נימצא הרבה בספרים.
תשים לב שיש לי מידע מה זה לא תפילה בשבילי, מה זה תפילה בדיוק, ואיך לעשות את זה? אני עדיין עובד על זה.
צעד 2,3 בעבודה תמידית עוזרת לי.
מקווה שתימצא את האלוקים שלך, והדרך שלך להיתחבר איליו (ג"כ לא סותר את היהדות לדעתי).

מאוד התחברתי למה שכתבת בסוגריים שזה לא סותר את היהדות,כי זה כ"כ נכון שהאלוקים של גן שושנה זה לא אותו אלוקים של החיים הבוגרים,כמובן שה' אחד ושמו אחד,אבל זה יותר משהו בתפיסה שלנו,אני עדיין לא שם יותר נכון אני מרגיש שחציתי את הגשר,והשלבים של תחילת הגשר נשברו ואין דרך חזרה חייבים לחפש את אלוקים,או פשוט למות...
(כמובן שעדיף לחיות )

באורך נראה אור כתב on 04 יוני 2016 21:46:

שמעתי פעם מהחבר 'אסירותודה' (במוצאי המנגל) שאלוקים הוא כמו יהלום ענק עם המון זויות, כולם מאירים אור יקרות ומכולם אפשר לקבל.

לא החלפנו אלוקים. כל אחד מאיתנו מתחבר לזוית הארה שונה - יש שהתחברו דווקא לפחד ויראת העונש מאלוקים, אבל אני בוחר להיות מושפע מהאהבה השופעת של אלוקים, מהצד הזה ביהלום הענק כל כך.

זה נתן לי מנוחה מהמון שאלות שהיו לי קודם בקשר לתכנית,
תודה רבה. (ומקווה שלא הוצאתי דברים מהקשרם).
 

לא הוצאת,רק ליטשת...

מקפיץ
אשמח לשמוע עוד תירוצים / ישובים
וכן עוד בעיות הקיימות בספר הגדול
ת'אמת שיש דברים שגם גרמו לי לרתיעה
באמת, החלום שלי ושל עוד כמה חברי תוכנית זה לעשות את הספר הגדול - מותאם ליהודיים דתיים.

לגבי התפילה מצאתי בספר קודש מסוים ממש ממש את מה שכתוב בספר הגדול על תפילה בצעד 11, 
מעתיק כאן מספר בית יעקב על חומש שמות זה קצת ארוך...  

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כתיב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד (הושע י) ואיתא ע"ז בש"ס (סוכה מט:) אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה. הענין בזה, כי בעת שהאדם עומד בתפלה שנקרא זריעה, צריך להתפלל בכל לבו ובכל נפשו להשי"ת ולא יהא בו כוונה לטובת עצמו כלל, רק צריך לסלק כל נגיעותיו, ולא יתפלל אפילו תיבה אחת בנגיעה שיחשוב שמחמת התפלה יוושע. רק ידע שהשי"ת אינו צריך לתפלתו ופעולותיו, כי אתה הוא עד שלא נברא העולם וגו'. ואף שבאמת שומע תפלת כל פה ומושיע, אבל בעת התפלה לא יחשוב כלל הנאת עצמו בלתי לשם שמים. וזהו דאיתא בש"ס (ברכות לב:) המעיין בתפלתו סוף בא לידי כאב לב. והיינו, מי שמחשב בעת התפלה שבעבורה יוושע, רק האדם צריך לבטל נגיעותיו, כדאיתא (אבות פ"ב, מ"ד) בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, והיינו שאף שעל ידי בטול רצונו יבוטל רצון אחרים, אבל מ"מ האדם מצד עצמו איתא שם (פ"א, מ"ג) שתהיו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס. והיינו שהאדם ישים נפשו בכפו וימסור עצמו להשי"ת ויעשה תפלתו תחנונים. וזהו זרעו לכם לצדקה, היינו שתפלתכם תהיה כצדקה. קצרו לפי חסד, היינו בעת הישועה יראה לו השי"ת שהישועה באה מחמת צמצומו ותפלתו, כי יגיע כפים חביב מאד על האדם כדכתיב (קהלת ג) באשר הוא עמל. היינו, שיבין האדם עד היכן הגיעה תפלתו שנצמחה מזה ישועה כזו, 

י שם עוד אריכות המעיין יכול לראות בפרשת תולדות אות ח' 

המשתוקק כתב on 23 דצמ' 2021 23:35:

אני לא ראיתי בדיון על השובבי"ם מילה אחת נגד מה שכתוב בספרים משום משתתף בדיון, 
דובר שם על נקודה ספציפית בקשר לתפיסת ה'חטא והתיקון' שחלקנו מרגישים שלא טוב לנו להסתובב עם המודעות שלה, 
אני מדגיש אף אחד לא דיבר על השאלה אם זה נכון או לא נכון, אם זה קדוש או לא קדוש, רק ספציפית המקום של חטא הוא דבר שאם אני אלך לשם זה מסוכן לי, 

אם היית קורא בספרות ולא "מעיין בקטעים נבחרים" היית נוכח שאחד שהנושא המרכזי שם הוא "מחלה ולא חטא" 

אבל אולי גם בדיון על השובבי"ם "קראת רק קטעים נבחרים" .... 

מוסיף משהו קטן, שגם לי היו תפילות שאליהם לא התחברתי (דווקא לא מהספר הגדול) אבל בסוף מציינים בכל מקום שאפשר לעשות את זה בשפה שלך ולשנות את הנוסח וזה מה שתמיד עשיתי עבור כל תפילה.

בנוגע לעניין (אולי אני לא מחדש לאף אחד) שמתי לב שכל התפילות בעיקר אלו בתפילת עמידה מנוסחות תמיד בלשון רבים (רפאנו, סלח לנו,ברכנו, שמע קולנו...) מה שדיי תואם לאמירה שהתפילות שלנו לא צריכות להיות אנכויות וגם אני משתדל איפה שאפשר להכלילל אחרים בתפילות שלי.

את מה שכתבת בסוף דבריך, כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, ובאמת חשבתי להביא את דבריו כאן.