חברים יקרים,
אתמול, במהלך נסיעה ברכב שמעתי חלק משיעור של הרב שמואל אליהו שליט"א. הרב התייחס להתקדמות תהליך הגאולה בימינו והביא לכך סמוכים רבים מדברי הזוהר הקדוש וגדולי הדורות ובהם מקובלים רבים. מרתק היה לשמוע איך כל התהליכים שמתרחשים במאות השנים האחרונות נצפו על ידי הזוהר ובהם כל התהליכים הגשמיים והרוחניים גם יחד. השיעור בד"כ מפורסם באתר הרב ובאתר "קול צופייך" ומי שמעוניין יקרא שם. אני רוצה לספר סיפור אחד וכמה מחשבות שעולות בי בעקבותיו.
הרב סיפר כי פעם בא לאביו (הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שנפטר לפני שנתיים בכ"ה סיון) יהודי תושב טבריה וקבל באוזניו על כך שהיום כבר קשה להסתובב ברחובות טבריה בשל הצורך בשמירת העיניים. הרב, לא קיבל את דבריו ואמר לו כי אצלו בקרית משה המצב יותר קשה. היהודי היקר ניסה להסביר לרב כי הוא לא יודע על מה הוא מדבר שהרי בקרית משה התושבים דתיים ושומרים על צניעותם ואילו בטבריה המצב קשה ביותר! הרב עמד על שלו ואמר כי אצלו המצב קשה יותר. לאחר ניסיון נוסף לשכנע את הרב אמר הרב ליהודי כי הוא פשוט לא יודע להסתכל.
היהודי שלנו ביקש מהרב כי ילמדו לראות נכון את הדברים. שאל הרב את היהודי האם הוא זוכר כמה שיעורי תורה היו בטבריה בילדותו. לאחר מחשה ענה היהודי כי היו לא יותר משלושה. וכמה יש היום? הרי אתה עצמך מעביר כל שבוע לפחות חמישה! וכמה יהודים שלומדים תורה כל היום היו? – גם שלושה! – והיום? – מאות אם לא יותר! וכמה תלמודי תורה היו וכמה יש היום? פעם לא היו והיום יש רבים רבים.
תבין, התורה גדלה, אמר הרב. קידוש ה' הולך וגודל. האם הסיטרא אחרא לא ידרוש את שלו??? הרי אלו פרפורי הגסיסה שלו! הוא לקראת היעלמותו המוחלטת לכן הוא מתאמץ לעלות ולהתעלות אבל הכול כיסוי הכול קליפה. דומה הדבר לפרדס מלא תפוזים טובים ועסיסיים. יבוא אחד ויגיד למה השקעת? לא חבל על כספך? כל הדשן, הזיבול, ההשקיה, הריסוס והעבודה – בסוף הכול מלא קליפות!!! הרי הוא כסיל בן כסיל, אין הוא יכול לראות את הטוב הגדול שיש בפנים! אין הוא רואה את השפע ואת הברכה!
המאבק שלנו הוא מאבק קשה ביותר ואנו נושאים על עצמינו חלק חשוב בתהליך הגאולה והטהרה של עם ישראל. חוד החנית של המאבק שבו הסיטרא אחרא מנסה לעשות לעצמו נפשות בקרב שלומי אמוני ישראל ואנו, כן אנו, עושים אגודה אחת לעשות רצונו בלבב שלם!
אני מביא זאת כדי לחזק את כולנו כי אנו נושאים על גבנו אחריות לקריאה בשם ה' בדור הזה. הכניעה, החיבור לה' יתברך שהוא הכוח הגדול והיחיד שיכול להושיע אותנו, האמונה המוחלטת בו שרק הוא זה ששולט על חיינו ולנו אין שום שליטה על המתרחש היא שתוביל אותנו אל הגאולה האמיתית הפרטית שלנו וכללית לעולם כולו.
אחיי, חיזקו ואימצו!
נעם

חזק וברוך
ואם יורשה לי לחזק
ולהביא ציטוט של בעל הסולם
מתוך
מאמר לסיום הזהר:

הרי שאעפ"י שהקב"ה הוציא הארץ מרשות האומות ונתנה לנו, עם כל זה אנו עוד לא קבלנוה.
ואין אנו נהנים מזה.
אלא שבנתינה זו נתן לנו הקב"ה את ההזדמנות לגאולה,
דהיינו להטהר ולהתקדש ולקבל עלינו עבודת ה', בתורה ובמצוות לשמה,
ואז יבנה בית המקדש ונקבל הארץ לרשותנו.
ואז נחוש ונרגיש בשמחת הגאולה.
אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה,
ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים,
הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'.
ואין לנו אלא הזדמנות לגאולה.
היוצא מדברינו,
שדורנו זה הוא הדור של ימות המשיח.
ולפיכך זכינו לגאולת ארצנו הקדושה מידי הנכרים.
גם זכינו להתגלות ספר הזהר, שהוא תחילת קיום הכתוב
"ומלאה הארץ דעה את ה'. ולא ילמדו עוד. כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".
אבל בשתי אלה זכינו רק בבחינת נתינה מהקב"ה.
אבל אנו לידינו עוד לא קבלנו כלום.
אלא שניתנה לנו הזדמנות בזה להתחיל בעבודת השי"ת, לעסוק בתורה ובמצוות לשמה,
שאז נזכה להצלחה גדולה ככל המובטח לדורו של המשיח, מה שלא ידעו כל הדורות שלפנינו.
ואז נזכה לזמן הקבלה של שתי אלה: "שלמות ההשגה" ו"הגאולה השלמה".

סלח לי על הדברים שאני עומד לכתוב, ואשתדל באמת לעשות את זה בזהירות אבל אין לי ברירה.

תראה, כולנו מגיעים מישיבות או מה שזה לא יהיה וכולנו מכירים את כל המדרשים והאיסורים וכן הלאה, אבל למרבה הצער כל זה לא עזר לנו, ולכן הגענו לכאן. לא הגענו לכאן כדי לקרוא ספר קודש, כי כבר קראנו מספיק שנים ונותרנו עמוק בבוץ.

אני לא מתייחס כעת לשאלה למה זה המצב, ובודאי שלא מגיע לומר ח"ו דבר שלילי על אף אחד, אבל זאת העובדה הפשוטה ואי אפשר להתעלם ממנה.

אז כעת אני לא מבין מה בדיוק הקטע להעתיק כאן קטעים שלמים מתוך ספרים. אין לי שום בעיה אם מישהו רוצה לחזק אותנו על ידי קטע מספר קודש שהוא משליך ממנו למצב שלנו ולומד מזה משהו במאבק, בדיוק כפי שנועם עשה בפוסט הזה בדיוק, אבל סתם לספר לי על החשיבות של הנתינה - נראה לי שפספסנו משהו וזה בכלל לא המקום לכך. כאן יש לנו מטרה אחת בלבד: החלמה.

מקווה שכתבתי מספיק מובן ושלא יצאה שגגה מתחת ידי.

פנימיות מדהים

אני רוצה להעיר הערה על דברי הרב שמואל אליהו.
תראו, מי שמחזק אותו לשמוע שסטרא אחרא הכללי גובר בעולם בתהליך הגאולה - מעולה. ברור שזה נכון, ברור שהאינטרנט והפריצות הכללית בתרבות שמסביבנו עושה את שלה, אבל כמו שאמרנו כמה פעמים בפורום, אי אפשר לומר ש'העולם מכור', העולם יותר פרוץ, זה ברור, אבל אני מכור.
ואחד הצעדים הראשונים שאני צריך לעשות על מנת להפנים את זה הוא להבין שזה לא 'הסטרא אחרא' האכזרי שמונע את בניין בית המקדש שמפריע לי, זה אני שמפריע לי. אותו אני שאוהב שאומרים לו מילה טובה, אותו אני שמחפש הערכה מהחברים שסובבים אותו, אותו 'אני' שרוצה לעמוד במטרות ובדימוי העצמי שהוא מדמיין לעצמו, הוא אותו האני שמתאווה לפורנו.
זה אני, אתם מבינים, זה לא איזו מפלצת חשוכה וסודית שעומדת מאחורי ורק 'מפריעה'. זה פשוט אני, שמאיזה שהיא סיבה הזויה אני מקשר בין הרצון שלי למשמעות, לקשר או סתם להערכה עצמית להיסחפות בגלי התאווה של הפורנו.
רק כשאני מבין את זה, אני מבין שבלי הקב"ה אני לא אצליח - כיצד אני יכול להתמודד עם רצון מאוד עמוד שלו עצמו? רק אלוקים, שברא אותי יכול להצמיח בתוכי כוחות חדשים.

למחשבה.
נתן

נתן, לייק.

נתן, גם אני מסכים עם כל מילה שלך.
הבאתי את דברי הרב רק לצורך הפרספקטיבה. אני מתחזק מהדברים בפן של הכניעה לכוח הגדול ממני.