פעם כשעבדתי על מידת הסבלנות באחת ההרצאות נאמר כי "הקב"ה הוא מלך עלוב", שפירוש הדבר שאנחנו במעשים שלנו פוגעים בו וגורמים לו להרבה עלבון, אבל הוא בתגובה לא מגיב ולא מעניש
בגלל זה אסור לנו לכעוס, לנקום ולעשות רע.
כי מלכינו לא כזה.

ציטוט מהתנ"ך שאביא מ מיכה פרק ז'



אני כרגע מחפש פח מספיק גדול לשים בו את כל הצרות שלי ולהתחיל לבנות את עצמי מחדש...

אין צוך בפח אשפה, הים די גדול.

כשאני קורא את מה שאתה כותב, או ליתר דיוק, כשאני קורא את מה שאתה כותב באתרא קדישא הדין, אני מדמיין אותך שם..
מרגיש ראוי לעונש. מנגב את הידיים עם סבון, שוטף חזק, שלא יישאר ריח, מתפלל שאלוהים ינגב במצולות הים את כל חטאיך, זועק שאתה רוצה להשליך את הכל לפח. מרגיש אולי שאתה כועס עליו, אבל הוא עלוב שכמוהו, נעלב ואינו עולב חזרה. 
מתפלל לפח הגדול, בו כל השעות והימים והדקות הקטנות, וכל הרגשות והריגושים ייזרקו, ותוכל סוף סוף לעבוד אותו בלב טהור וזך, נקי ומשוחרר. 

גם אני עברתי את החוויות האלה, וכאן, באתרא קדישא הדין, העזתי לתת להם ביטוי. מקווה שתמצא את דרכיך, ואת החופש לדבר על החטא ועל העונש שאתה חושב שאתה זכאי ושאלוהים בטובו לא נותן לך, וללמוד, דרך אנשים שכאן, שניתן למצוא גם את חסדו של אלוהים ולא רק את רחמיו שכובשים את כעסיו.

אתך
נתן במתנה 
 

תודה 'נתן במתנה' היקר
התגעגעתי לנופת צוף אמריך.
ריגשת אותי. כרגיל.

תודה שאתה איתנו.
אוהב 
'פנימה'