הייתי בבית.
משועמם, לבד. נכנסה בי התאווה.
פתחתי את הפלאפון והתחלתי להיכנס לאתרים לא ראויים. נמשכתי לזה והיה לי קשה להפסיק.
ברוך ה' לא שפכתי זרע לבטלה, אבל המשכתי להסתכל בכל מיני תמונות מזוהמות.
ואז נזכרתי באיזה חוק בטבלת ה-90 יום, שאומר, שגם מי שמסתכל באתרים לא ראויים צריך לאפס את הטבלה. (אפילו אם הוא לא שפך זרע לבטלה!!) ואז ממש התבאסתי שצריך לאפס את הטבלה.

ואז התעוררתי.
ברוך ה' שזה היה רק חלום. 

חח :laughing:קרה לי בדיוק אותו דבר! 
איזה פחד זה היה!

נראה לי צריך לשאוף שאפילו בחלומות זה לא יגיע.. 

חחח...
היה לי סקס אתמול בלילה בחלום, והתעוררתי בבוקר עם תחתונים רטובות.
מעצבן ומתסכל. לפחות על זה אני לא מאפס טבלה.
אני מתמודד קשה לאחרונה, זה לא פשוט.
אבל האופטימיות שלי, זה שהתאוה לא יכולה עלי כשאני ער, אני מחובר לכוח עליון שהרבה יותר חזק ממנו.
אז הוא מנצל את הזמן שאני ישן, ולא במיטבי.
מי יתן, ואני יהיה חופשי מהתאוה, אבל כמו שכתוב בספר הלבן, לאט לאט (עיין עמוד לא זוכר).
אוהב.

וואו - קרה לי אתמול בלילה שוב את המקרה הזה. כמובן שהתוכן של החלום היה שונה וכו' אבל ממש הייתי בטוח שאני צריך לאפס את הטבלה ונכנסתי לדיכאון שאחרי איזה 11 יום צריך להתחיל מהתחלה ואז פתאום.. התעוררתי..!
הרגשתי הקלה מצד אחד אבל מצד שני התחתונים היו רטובים.
טוב
מי יתן וה' יתברך יצילנו מכל מיני הרהורים אסורים, שלא נהרהר ביום ונבוא לידי טומאה בלילה.

אגב, משהו שממש מחזק אותי ועוזר לי להישאר נקי זה הידיעה שהגוף הוא רק לבוש של הנשמה, ושהאני האמיתי שלי זה הנשמה ולא הגוף. והגוף הוא רק הלבוש שעל ידו ניתן לקיים כל מיני מצוות בעולם הזה אבל הוא כאן למטרה אחת - כדי שנתקרב אליו יתברך ונידבק בו. תכל'ס בשביל זה ירדנו לעולם. ואם מתעוררת בגוף התאווה, ממילא מובן שזה שטות גמורה ללכת לאונן או לצפות בתכנים אסורים, לא רק מצד האיסור ההלכתי, אלא מצד זה שזה פשוט טיפשי להשתמש במשהו (בגוף) למטרה מסוימת שהוא בכלל לא נברא בשבילה! הגוף לא נמצא כאן איתנו כדי שנאונן ונעשה מעשים של תאווה ח"ו. הגוף כאן למטרה אחרת לגמרי. אז למה להשתמש בו למטרה שהיא לא המטרה האמיתית שלו בכלל?

והדבר הזה ממש עוזר לי.
למשל היום בבוקר הגיעה אליי התאווה וקצת התחלתי להרגיש באזור הלב ובכלל בגוף את ההרגשה של התאווה אבל אז נזכרתי בעניין הזה שרשמתי כאן ומיד כל התאווה שבי הפסיקה. פשוט לא עניינה אותי.