שוב נפילה.
לא נעים כל כך.
אני כבר מרגיש את הנפילה הבאה בדרך, ממש עוד מעט כנראה. לצערי הרב.
הרהורים, בערה פנימית, חוסר רגיעה כשאני לא מקבל את הסם שלי, הרגשת תלות באוננות.
ריגושים, חמדות ותאוות, זה הורג אותי.
בימים האחרונים היה לי מאוד קשה והיום בעיקר. הגירויים לא עברו!
איי!
למה את קיימת תאווה למה?
די! לכי, בבקשה.
לא רגע, אני עוד מעט צריך אותך.
לא!
לכי!

היטבת להגדיר בסוף את התחושה מול התאווה..
עצוב!
תתחזק אח יקר..
לכל התגברות יש ערך אין סופי... 
בלי קשר להמשך ובלי קשר לעבר.
חזק ואמץ.

שלום נתן.!

וואו מזדהה מקרוב עם התחושה שאתה חולק כל כך כואב מהתאווה אבל כל כך רוצה אותה פשוט מתכון לחורבן.

רק להיום אני מבין שהרצון שלי להשתמש נובע ממגישה שגויה לחיים בהתנהלות היומיומית שלי ולכן לאורך טווח אין לי יכולת להישאר נקי וחייב לתקן זאת.

לי מאוד עזר בהתחלה ללמוד מכל נפילה ולחפש באיזה כלי אני עדיין לא משתמש.

ההמון הצלחה כאן למקרה שצריך. .

הרצון שלי להשתמש זה פשוט מאוד תופעה של המחלה.
אני חולה.
ואני רוצה להמשיך להיות חולה, כביכול.
זה כמו שתקח למי שמכור לקוקאין את הסם שלו והוא יתחיל לבכות.. הוא באמת רוצה את הסם? בוודאי שלא. זה התעתוע של ההתמכרות.
שה' יצילנו מרצונות רעים