אני נקי, שפירושו שלא אוננתי ולא צפיתי בפורנו לתקופה מסוימת, שמטעמים אישיים אני לא מפרסם כמה זמן.
אבל כל אישה שאני רואה ברחוב מפוצץ אותי, אני לא מצליח להישמר מהסתכלות ופנטזיה.
בעצם אני מצליח לעצור פנטזיה ולהכיר שזה תאוה רוב הפעמים. אבל הסתכלות זה בלתי אפשרי בשבילי.
זה כמו לעצור צפיה בפורנו באמצע, בלתי אפשרי. אייי... אני חסר אונים.
אני גם חסר אונים מול דמויות שעולות במסך של המחשב. 
אם עולה איזה דמות, אז אני מרגיש שמותר לי לצפות, כי אלוקים שלח לי אותה.
סתם משתף את התיסכול של התאוה בחיי.
משעמם לי מאוד, אז אני מבטיח להעסיק את עצמי בשעה הקרובה בלסדר את הבית.
לא כתבתי כ"כ ברור, כי אני בעצמי לא בטוח מה מתחולל בתוכי.
תודה על ההקשבה

אוהבים אחי!
זה טבעי לנו המכורים להרגיש את מה שאתה מתאר
עם המשך השתדלות בדרך תראה שהדברים מתחילים להשתפר
בהחלמה

שלום חבר יקר!

מזדהה עם נושא ההסתכלות גם אצלי זה בכלל לא פשוט ואני חסר כח מול התאווה..

אסירות תודה לאלוהים על שיחה עם הספונסר שהדריך אותי להסתכל בצורה שפויה ולא לחוצה על כל מבט בסופו של דבר יום נקי זה יום טוב..

שיהיה המון בהצלחה!

תודה חברים יקרים
עזרתם לי המון עם החיזוק שלכם.
אני תמיד מרגיש כ"כ רע. אני מרגיש שאני לא מספיק, לא מספיק חכם, מתאמץ, מצליח, עובד, ועוד.
אני כועס על עצמי שאני לא עושה מספיק. אני מתמודד עם נסיון קשה, נסיון להשמיד את עצמי רגשית.
אני קראתי חצי מהספר הגדול בעבר, והרגשתי שאני עדיין לא מסוגל לצטט אותו בעל פה כמו הוותיקים, אז חזרתי להתחלה.
אני מרגיש מחויב למישהו, ושמצפים ממני.
במוצ"ש הייתי בשיחה של הרב ד"ר טווערסקי שליט"א, והוא אמר משהו שנגע בי חזק.
"אני לא אחראי על איך שאני מרגיש, או על מה שאני חושב. רק על מה שאני עושה".
אני מלקה את עצמי על איך שאני מרגיש כל הזמן. אני מרגיש מושחת שאני חולה במחלה איומה.
בכיתי בבית אח"כ, זה נגע בכ"כ הרבה נקודות אצלי.
אבל אני לא הולך להלקות את עצמי עוד. "נשמה שנתת בי טהורה היא" אין בי שום רע.
אם הנשמה שלי מרגישה עצובה, בסדר. היא טהורה.
אין לי את המילים הנכונות להסביר את כל מה שמתחולל בי. אבל אולי מתאים ליקרוא לזה "התעוררות".
תודה

שלום לך לוחם אמיץ.
ראשית מאוד מזדהה.
מה שעוזר לי נכון להיום זה כלי מאוד נפלא שהספונסר שלי לימד אותי ,כל מבט שמגיע ,אני לפחות שלושים שניות חושב על אלוקים.(תוכל לבחור מה שאתה רוצה ,סוג של משחק) עם עבר מה טוב, אם לא עוד שלושים שניות.
לי זה עוזר א. תודה
יש כמובן עוד שלל עצות ,כמו לברך את המושא תאווה,שהרבה חברים משתפים שזה עובד להם. והכי חשוב לשתף בכנות על כל דבר.

ודבר אחרון הכי חזק ,זה לקבל עצם העובדה שאנו סקסוהוליסטים ולכן זה טבעי לנו לרצות את זה ,ברגע שאני מקבל את זה ,זה ממש משתחרר .

אוהב אותך תמשיך בדרך

"התמודדות יום יומית" זו הגדרה מדוייקת למה שעובר עלי, רק להיום..
בהצלחה במסע חבר! מי יתן והשיתופים כאן רק יועילו ויעלו אותך מעלה.
יום נקי:)

עבורי עוזר לוותר על מבטים עוד לפני יציאתי מהבית ולשתף חבר תוכנית בוויתור שלי

לוחם אמיץ כתב on 07 אוג' 2016 05:13:

מאוד מאוד מזדהה,
זה ממש תהליך נכון ומדוייק לפי מה שאני מבין מדבריך.
ניסיתי לחשוב מה אני יצטט מדבריך ולא מצאתי מה להוריד,
ממש נגעת בי.
תודה.

קבלה היא המפתח, עוד פעם ועוד פעם אני מבין מדוע.

שלום חברים ותודה על החיזוקים.
אני בדיכאון נוראי. היצר הרע הגיע אלי ומנסה להשמיד אותי.
אני מרגיש היום ככישלון נוראי. ושאני לא עושה מספיק.
אני כרגע בתהליך של לעבור מקום עבודה, ואני עושה המון בשביל זה.
אבל אני בכל זאת מרגיש שזה לא מספיק. אני בוכה שאני לא יכול יותר.
אבל הקול האיום בראש שלי אומר שאני סתם עצלן.
אני עצבני, לחוץ, ומפחד. ואני מרגיש נורא אשם ברגשות האלו.
אני שקוע עמוק ברחמים עצמיים, המשפחה שלי לא תומכת, הורים שלי לא עוזרים לי, אישתי מתעצלת, אני סתם דפוק.
מה קורה לי? אין לי כוח אפילו לחפש מין. נימאס. אני יודע שגם מין לא יעזור.
איפה אבא שבשמיים. אני לא מרגיש אותו בחיים שלי בכלל. עשיתי צעד 2 אלף פעמים. ואני רוצה להאמין באבא אוהב, ואני אומר את זה כל יום. אבל אני לא מרגיש אותו. אני מרגיש לבד ובודד, איפה??? יש לי טינות עליו, אבא תסיר את הטינות שלי עליך.
ואז מרחמים עצמיים אני עובר לשינאה והלקאה עצמית. אז אני דפוק, מגיע לי כל הצער הזה. אפילו אלוקים נטש אותי ומעניש אותי, אלוקים רוצה שאהיה במקום שאני נימצא, וזה מרגיש בזבל. אייי... אני רוצה להאמין שאני טוב ושווה. אני רוצה להאמין שאלוקים איתי גם עכשיו. אני רוצה לצאת מזה. אחרי כל האורות מהדרשה של הרב אני מרגיש כל כך דפוק, איך???
אבא תראה לי שאתה אוהב אותי.

כל כך מזדהה, אוהב אותך מאוד.

ואווו... זה עבר בשלום.
תאמינו לי, הקשר שלי עם הכוח עליון שלי מוזר.
היום הסתובבתי באיזשהו מקום, והיה שם הרבה תאווה.
אז בכוח הרצון החזק שלי הורדתי את הראש והתחננתי לאלוקים שיקח את זה ממני.
כשהרמתי את הראש, אותם דברים מושכים נישארו באותו מקום שהיו.
אתם מאמינים? אלוקים לא העלים אותם, איזה בגידה. אז פשוט התענגתי, ושתיתי.
אחרי שהאשמתי את אלוקים, האשמתי את עצמי כמובן, וההמשך מוכר.
פה הטעות שלי, אני לא צריך לעבוד עם כוח רצון, או להתחנן לאלוקים.
דבר ראשון לבקש מאלוקים לעזור לי להתמודד, ואח"כ לעשות את מה שהוא בטח רוצה שאעשה.
ממש הוקל לי. אני יכול להסתובב ולהסתכל על כולם, ואם יש משהו בעייתי, אין צורך בפאניקה, יש לי כוח עליון,
אני צריך ליפנות אליו יפה, וזה עוזר.
לנסות בכוח שלי, זה המחלה שלי. שאני חושב שאני הכוח עליון, ויש לי את הכוח.
התחדש לי משהו היום. אמנם היה פשוט לי בעבר. אבל היצר שלי השכיח ממני כדי לילכוד אותי.

אצלי, זו ההתמכרות.
לבקש מאלוקים שיקח ממני את התאווה ואם לא זה בעיה שלו.

היום אני מנסה להסכים שהתאווה תישאר אם זה מה שהוא רוצה, ואני מבקש ממנו כוח לעמוד בתסריט שהוא יצר עבורי.

לוחם אמיץ,
הסיפור נשמע מוזר, כי אם כן פתרת לכולם את בעיית ההתמכרות. זה כמו להגיד, אלוקים, אני מסתכל ואתה עושה שהעיניים לא יתאוו. אין דבר כזה!
חז"ל אמרו: אם העין רואה - הלב חומד!!

חידושים,
אכן ניתן לפתור לכולם את בעיית ההתמכרות, תכנס לחדרים ותראה כמה ניסים של מפוקחות ונקיות יש בארץ,
ומה שהבאת מחז"ל זה מדובר כנראה על אנשים בריאים ולא מכורים,

דרך אגב קראתי את הפוסט שלך על הילדות העשוקה וממש בכיתי,
שאלוהים יהיה איתך ויראה לך את הדרך,
קורים פה המון ניסים,

חיבוק...

שלום איש מדהים
אני חושב שאולי לא הסברתי את עצמי מספיק. קודם כול אני מדבר רק מניסיוני.
חס וחלילה להסתכל על אישה מושכת ולהתפלל (למרות שלהתפלל תמיד טוב).
אני מתכוון שבתור אדם שהסתובב לו ברחובות עם עיניים בריצפה, וכל בחורה מושכת הכניסה אותי לפאניקה של "מה אני עושה עכשיו", ואם נימשכתי "חלילה" למישהי אני אוטומתית מלקה את עצמי. ושואל איפה הכוח עליון שלי, האם הוא עזב אותי ?
אני בוחר היום להיות רגוע, יש הרבה דברים יפים ליראות מלבד הריצפה שמותרים. ותמיד אמשך לנשים שלא שלי, אני לא יכול לשנות את זה. זה מי שאני (למרות שאלוקים אוהב אותי). וכשזה מגיע אני לא צריך ליפנות לעצמי, אלא לכוח עליון. אני חייב לתת לכוח עליון שלי להיות בתמונה, אחרת אני מכור משתמש בלי הסם שלי. וגם אחרי ששתיתי בטעות, לא נהרס הקשר שלנו. הכוח עליון שלי מלא בסובלנות ואהבה.
אז לסיכום, אני לא מסתכל, אם ראיתי ונימשכתי, הפורצודורה המתאימה היא "אלוקים" ולא אני.
והפסוק: "העין רואה והלב חומד", זה מציאות. אם ראיתי משהו מושך, אני נימשך. לא ליראות ולהתאמץ לא לחמוד. ואין צורך להלקאה. אלא עבודה, כוח עליון בפעולה. אם ראה אז יחמוד, וזה הטבע שלי. ורק כוח עליון יכול לעזור לי.
שבת שלום