שלום חבר
אגיד את האמת ורק את האמת. אני נורא מזדהה עם מה שאמרת "אני מכור עד עמקי נשמתי". גם ציינת שחזרת להתמכרות באובססיה גדולה יותר, זה התמכרות. התמכרות מתפתחת למימדים עצומים. בהתחלה זה פורנו ולאונן, אח"כ לפלרטט קצת, זונה, נשואה, וכו'...
גם כתבת "האם אצליח לשחזר את ההרגשת המשבר שחויתי כל פעם מחדש", זה עבודה קשה. כשאני מתחתית אני עושה הכל כדי לצאת, וכשעובר קצת זמן אני מגלה שאני יכול לחפור עוד, לעוד תחתית חדשה. חסר אונים, אין לי מה לומר.
מה שאני לא מבין זה שאמרת "ידעתי מראש -זה ששיטת הצעדים איננה מתאימה לי -אבל חשבתי שאם אתערבב עם החברים אקח מה שארצה ואזרוק מה שלא ארצה". אני לא אחד שאומר שכולם צריכים צעדים ושא"א אחרת. אבל "לא מתאים", נישמע לי קצת מוזר משום מה. וזה גם נישמע היפך צעד אחד. מצד אחד אתה נפלת לאובססיה חמורה שמוכיח לך מעל כל ספק שאתה מכור כמו שכתבת. אבל מצד שני אתה מנסה להפסיק בכוח עצמך.
בקיצור בלי לישפוט, כי הייתי שם כ"כ הרבה פעמים (כמובן עם התאוה וההתמכרות האישית שלי), אני מבין לגמרי את המקום הסותר הזה של חסרות אונים, וניסיון ללקיחת אחריות. אבל לצערי שום דבר לא עזר לי מלבד הצעדים. אז אין לי עיצה מלבד החיזוק שאני מאוד מקווה שתצליח, ואני מזדהה.
בהצלחה
