בינ"ו

שלום רב!

התוכנית פרוטיפיי פשוט מדהימה! באמת! 
המון כלים טובים והסברים מעולים, למרות שחלקם לא חדשים ואף רק מאמתים את מאמרי חז"ל.

איך ארגון שמור עיניך קשור לתכנית הנ"ל?
האם כדי לקבל את כל מיני הכלים שמופיעים בסרטונים צריך להירשם ישירות דרכם או שאפשר דרך פה? 

תודה רבה,
רן

אגב,
שם הם אומרים נחרצות שאפשר להיגמל לגמרי.
אני יודע שהיה על זה המון דיונים פה.
בגלל שעכשיו זה מדעי, מסכימים עם זה או לא?

שלום חבר,

כדי לקבל את הכלים צריך להירשם ישירות בחלק של התכנית, הפורום הוא מערכת נפרדת.

התכנית הזאת פותחה על ידי אנשי מקצוע בהתבסס על מחקרים ושיטות טיפול קיימות, אבל כמובן שאת הרעיונות של כל או רוב הכלים אפשר למצוא בתורה. כמו בגישות אחרות (כולל 12 הצעדים) אין כאן חידוש בעצם הרעיונות אלא בכך שהם מסודרים בצורה של תכנית פעולה שאפשר לבצע אותה באופן מסודר.

לגבי הדיון אם אפשר להיגמל לגמרי או לא - צריך להפריד בין שתי סוגיות. השאלה הראשונה היא מה נקראה להיגמל, והשניה היא האם זה אפשרי.

האם אדם שנקי חמש שנים בלי נפילה או מעידה נקרא מישהו שנגמל? בעיקרון בודאי שכן, אבל בתכנית הצעדים בדרך כלל אנחנו ממשיכים להתייחס לעצמנו כמכורים (למרות שבספר הגדול כתוב מפורש עשרות פעמים "החלמנו" בלשון עבר). הסיבה לזה היא פשוטה: כיון שאנחנו יודעים שהתאווה היא ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה, אז הדרך הכי טובה להמשיך לעשות את הפעולות שעוזרות לנו היא כאשר אנחנו ממשיכים להגדיר את עצמנו מכורים.

כמובן שאפשר היה באופן עקרוני לקבוע הגדרות אחרות כפי שיש בהפרעות נפש אחרות. למשל אדם שלוקה בדיכאון ובמשך שישה חודשים מצבו כבר טוב בלי אפיזודות של דיכאון, עדיין לא ייחשב מחלים אלא רק "בנסיגה", ואילו אחרי שנה שלימה מצבו נקבע שהוא החלים. זאת אומרת שגם בעולם המקצועי ישנן הגדרות שונות שאפשר לקבוע מתי אדם נקרא מחלים, והן לא בהכרח משקפות אמת מסויימת אלא יותר דרכים לתקשורת ולציון מצב מסויים.

השאלה כמובן מסתבכת לגבי אדם שהיו לא נפילות. למשל אדם שבמשך השנתיים האחרונות היו לו שתי נפילות, כאשר לפני כן היה נופל מידי יום. האם נאמר שהוא החלים או לא? ועוד לא דיברנו על השאלה מהי המטרה הסופית. האם אנחנו  רוצים דוקא נקיון של מאה אחוז (כמו שדורשים ב12 הצעדים) או שגם הורדה בכמות הנפילות בצורה משמעותית תיחשב התקדמות והחלמה.

כעת לגבי השאלה האם ניתן "להחלים". אם השאלה היא האם ניתן להגיע לזמן של שנה נקיון (כפי שמגדירים בדיכאון למשל) אז בודאי התשובה חיובית. אם השאלה האם שייך להישאר נקי כל החיים - זאת שאלה לאלוקים, ולא נראה לי שמישהו יכול לענות עליה. אם השאלה היא האם אפשר להשתחרר מהתאווה ולחיות חיים נורמליים למרות הרצון הפנימי שלא עוזב - התשובה כמובן חיובית. ישנם המון חברים שעלו על הדרך והם נקיים בלי התמודדויות.

בקיצור, שאלה פשוטה עם תשובות מסובכות...

מבחינתי בלי התמודדויות ומתח פתאומי - החלמה מלאה! או לא?

רק הפורום זה ההבדל בין רשום ללא?

מה אם
- הלוח מעקב
- מבדק

בלי התמודדות זה הגדרה מאוד בעייתית, בפרט בהתמכרות למשהו כמו מין או למשל אוכל, שזה דברים שכל אדם נורמלי רוצה ולכולם יש התמודדות. 

זה לא ענין קטגורי שבו או שאני מתמודד או שאני לא מתמודד (כמו שיכול להיות בהתמודדויות אחרות בחיים), אלא יותר ענין של הגדרה מימדית. כל אדם מתמודד ורק השאלה היא כמה, אחד מתמודד קצת ובקלות, ואחד הרבה ובקושי.

כעת זה כבר ענין סובייקטיבי, כי קשה להשוות את ההתמודדות שלי ושלך למשל, כאשר כל אחד יכול להסתכל על דברים אחרת ולהגדיר אחרת מה נקרא קשה.

לכן, לומר שמישהו "לא יתמודד" עם התאווה, זה לא ריאלי, כי זה אומר שהוא גם לא יביא ילדים לעולם... הרצון לתאווה נשאר תמיד, אבל אנחנו רוצים להיות מסוגלים להתמודד איתו בצורה בריאה. זה כבר יעד ריאלי ואפשרי מאוד.

ברור,
אני מדבר על התאווה התמכרותית.
ולא על משיכה טבעית (איך מסירים את ההגדרות שנוצרו במח עקב השימוש בתאווה?) ועל יחסי מין טבעיים שגם ב12 הצעדים מדברים וברור שזה טבעי ונורמלי ורצוי (חז״ל וביצה שם שם ).

אזהרה: ספוילר!

אוקיי, אז כעת תנסה להגדיר בצורה ברורה מה ההבדל בין תאווה של התמכרות לתאווה רגילה. כשתנסה, תגלה שזאת משימה מאוד לא קלה.

מבלי לקבוע כלום, הדרך שבה אני רואה את הסוגיה הזאת היא קצת שונה, והיא לא עוסקת בכמות או איכות של התאווה אלא דוקא בבחירה החופשית. לפני שהגעתי להחלמה, לא היתה לי אפשרות שלא ליפול, כמו שלאדם החולה בדיכאון קליני אין אפשרות לשמוח, וכפי שאדם שמאושפז בגלל רגל שבורה לא יכול לרקוד - זה פשוט לא שייך. ההחלמה היא מצב שבו הרגל מחלימה, הדיכאון חולף או במקרה שלי - אני יכול לעמוד מול התאווה, עם העזרה של אלוקים, של חברים ושל התכנית.

אם התאווה מגיעה או לא, זה תלוי בהרבה דברים ואין לי על זה שליטה, אבל פעם כל ניסיון נגמר בכישלון ונפילה, והיום לא. אם אני במצב הזה - אני יכול לומר על עצמי שהחלמתי מההתמכרות. אני עדיין קורא לעצמי "מכור" כיון שאני צריך לתחזק את המצב הזה כל הזמן, אבל החלמתי.

בקשר למה שסוד הכניעה כתב בתגובתו הראשונה באשכול.

מה שנראה לענ"ד כפי שכלי הדל: לשיקולכם.  
ה- נ.ב. בכתב הקטן אלו הם ההערות שנראה לי בס"ד. 


" לגבי הדיון אם אפשר להיגמל לגמרי או לא - צריך להפריד בין שתי סוגיות. השאלה הראשונה היא מה נקראה להיגמל, (נ.ב. לחזור למצב טרם שהתחלנו עם התאווה. היינו תאווה פשוטה ובסיסית ביותר). והשניה היא האם זה אפשרי. (נב. כן).

האם אדם שנקי חמש שנים בלי נפילה או מעידה נקרא מישהו שנגמל? (נ.ב. כן!! אלא אם עדיין חש כי לא פסקו בקרבו התשוקות הלא מבוקרות). בעיקרון בודאי שכן, אבל בתכנית הצעדים בדרך כלל אנחנו ממשיכים להתייחס לעצמנו כמכורים (למרות שבספר הגדול כתוב מפורש עשרות פעמים "החלמנו" בלשון עבר). הסיבה לזה היא פשוטה: כיון שאנחנו יודעים שהתאווה היא ערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה, אז הדרך הכי טובה להמשיך לעשות את הפעולות שעוזרות לנו היא כאשר אנחנו ממשיכים להגדיר את עצמנו מכורים. (נ.ב. גם תנאים ואמוראים התמודדו האם נאמר שהתאווה הצליחה סוף סוף להבקיע? התשובה היא, אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא. אבל מאחר ואמרו אל תאמין בעצמך הרי שזו הנהגה טובה).

כמובן שאפשר היה באופן עקרוני לקבוע הגדרות אחרות כפי שיש בהפרעות נפש אחרות. למשל אדם שלוקה בדיכאון ובמשך שישה חודשים מצבו כבר טוב בלי אפיזודות של דיכאון, עדיין לא ייחשב מחלים אלא רק "בנסיגה", ואילו אחרי שנה שלימה מצבו נקבע שהוא החלים. זאת אומרת שגם בעולם המקצועי ישנן הגדרות שונות שאפשר לקבוע מתי אדם נקרא מחלים, והן לא בהכרח משקפות אמת מסויימת אלא יותר דרכים לתקשורת ולציון מצב מסויים.

השאלה כמובן מסתבכת לגבי אדם שהיו לא נפילות. למשל אדם שבמשך השנתיים האחרונות היו לו שתי נפילות, כאשר לפני כן היה נופל מידי יום. האם נאמר שהוא החלים או לא? (נ.ב. כפי היחס למצבו שאם זה בא לו בסוג של אנוס או שוגג הקרוב לאונס – הוא עדיין ייחשב שהחלים, אך אם זה בא לו מתוך סקרנות ללכת ולראות רק קצת – לא! עדיין יש לו עבודה). ועוד לא דיברנו על השאלה מהי המטרה הסופית. האם אנחנו  רוצים דוקא נקיון של מאה אחוז (כמו שדורשים ב12 הצעדים) (נ.ב. כן, מאה אחוז! – טהור ונקי לגמרי מכל הרשמים של התאווה). או שגם הורדה בכמות הנפילות בצורה משמעותית תיחשב התקדמות והחלמה. (נ.ב. להחלמה עדיין לא בא).

כעת לגבי השאלה האם ניתן "להחלים". אם השאלה היא האם ניתן להגיע לזמן של שנה נקיון (כפי שמגדירים בדיכאון למשל) אז בודאי התשובה חיובית. אם השאלה האם שייך להישאר נקי כל החיים – (נ.ב. לכאורה מצד הפשטות; בדרך שאדם רוצה לילך... כן! אך אין זה "ערובה ואבטחה", אלא רק עזרה וסיוע שמימי, כי אל תאמן בעצמך...! שיתכן ונאמר למרות כן) - זאת שאלה לאלוקים, ולא נראה לי שמישהו יכול לענות עליה. אם השאלה היא האם אפשר להשתחרר מהתאווה ולחיות חיים נורמליים למרות הרצון הפנימי שלא עוזב - התשובה כמובן חיובית. ישנם המון חברים שעלו על הדרך והם נקיים בלי התמודדויות.

בקיצור, שאלה פשוטה עם תשובות מסובכות..." (נ.ב. כי כל אדם ודרכו המיוחדת לו).