שמי שלמה ואני מתמודד עם ההתמכרות הנ"ל כבר למעלה מ25 שנה.
לא מזמן הצטרפתי לקבוצה טלפונית עם חברה מארה"ב דוברי אנגלית (אני עולה וותיק) והכנסתי את התהליך [b][/b]השוינוי דעת שלי למהלך גבוהה, בע"ה.
כבר מזמן הרמב"ם - שכתב בפירוש בהלכות תשובה (או אולי הלכות דעות) שמי שהוא שוקע בחטא יש לו מחלה של הנפש ועליו ללכת אל החכמים כדי לעזור לו למצוא מרפא לנפשו.
הרבה שנים התמודדתי - כמו רבים - עם הפתגם של חז"ל איזהו גיבור? הכובש את יצרו. ושאלתי את עצמי: נו? שלמה, איפה הגבורה שלך? למה אתה לא מצליח להיות גיבור כארי?

מחשבות כאלה לא עזרו לי כלל להתגבר על היצר, ואדרבה! נהיו אצלי למקור דיכאון והליכה בדרכיו של היצר.

האמת הוא שאצלי, כמו אצל רבים, ההתמכרות כבר מזמן הפכה להיות מחלה של ממש שאין ביכולתי להיחלץ ממנו. ולולא ה' בעזרי....

להסיר ספק: למרות שאני בעל תשובה (וותיק) למדתי שנים בישיבות ובכולל, קבלתי סמיכת חכמים (יורה יורה) וכן אסמכתאות בתחומי קודש רבים. התעמקתי בספרי המוסר ובתלמוד תורה ולא היו לי - עד היום - למועיל.

אני חולה. ועלי להתייעץ עם חכמים איך להיחלץ מן המחלה הנ"ל. ובזה אין חכם כבעל הנסיון, כמי שהם עצמם התמודדו עם הבעיה הנ"ל והצליחו להתגבר.

במהלך השיחות שהיו לי עם הקבוצה הנ"ל התברר לי שהפשט הפשוט של אותו פתגם של חז"ל אינו אומר איזהו גיבור הכובש את היצר, אלא "את יצרו", והכוונה היא שהיצר האמיתי של האדם טמון בו ובעצמו. לרוב זהו דווקא ה"אני" ומחשבותיי ורצונותיי שהם הם העוכרים אותי, וכאשר נזכה לזכך את עצמנו באמת לפני ה' אז נזכה להיגמל מן התופעות לוואי של המחלה הנ"ל.

אם יש כאלה שרוצים לשוחח עם מישהו - אשמח להיות, בע"ה ולפי נסיבות הזמן, בקשר. אפשר לשלוח אליי מייל לכתובת aspiringjew@gmail.com ואשתדל להשיב כמה שיותר מהר או לשוחח בטלפון

כל טוב ושה' יעזור לשחרר אותנו מחבלי המחלה במהרה

גם אני כמוך תהיתי האם אני כל כך חלש שאין ביכולתי להתגבר על זה או שאני פשוט לא רוצה - ומרגע לרגע הייתי יכול להתחלף ממלאך לגלח, כמו הפתגם הידוע עד שבאתי לכאן וב"ה ששבועיים שאני לא נופל, הגם שאני לא הגעתי עד לדיוטא התחתונה ממש אבל לאן שהיגעתי מספיק כבר בכדי לטפל בעצמי.
תודה על החיזוק בדבריך ועל הפירוש במאמר החז"ל.

שלום לכם! אולי יחוס - ויהיה לנו פורום חי ופעיל גם בעברית?! יישר כח. אני אמנם נמצא ביומי ה - 31 הנקי, אך אני מרגיש שזה מתחיל להיות קשה, אני מתפלל ומקווה לא להשבר- בעזרת ה'! בעיקר שבאות תחושות לא נעימות זה הכי קשה!
אבל כמו שאמר לי מישהו בפורום באנגלית, צריך לחשוב על כל רגע כמשימה, כל רגע ממש, אפילו כל 5 דקות! כל עצירה של התאוה ל - 5 דקות - זוהי הצלחה! והכי צריך להקפיד בשעות הקושי, כאשר יש תחושות של עצב או לחץ, לא להגרר לפתרונות קלים - ולא אמתיים.
ב ע ז ר ת ו      יתברך!
בהצלחה לכולנו! אשמח להרחיב עם שאר החברים את הדיבור אך כרגע אני חייב לעשות כל מיני אירגונים לשבת.
שבת שלום.

שבת שלום גם לך
אני ממהר
תתחזק ונדבר אחרי שבת אני מתחזק כמוך כל רגע וכל הבטה או עשייה מחדש ביודעי שדקה אחרי הניסיון אני מרגיש שזה כלל לא היה קשה להתגבר

שבוע טוב!
מחזיקים מעמד...אני ביום ה - 32 לנקיים.....יה"ר מלפניו שיתן לי כח להמשיך.

שמתי לב, שאם אמקד את התאוה, היא לא הרבה זמן, באופן יחסי, עיקר מה שזה מעסיק (לפחות אותי), זה איך אוכל כל החיים לחיות בלי להיות זמין לתאוה זו? איזה מין חיים אפורים אלו ללא הסתכלות על מראות אסורים. אני מוצא את המחשבה הזו למדכאת, ומורידה הרבה כוחות.

לכן, בשבת הכנסתי לעצמי שתי מחשבות חדשות. א. גם אם אחטא (ואני לא מאחל לעצמי לעשות זאת כמובן!), יש ערך גדול לכל שניית התגברות, דקת התגברות שעת התגברות וק"ו בן בנו של ק"ו יום של התגברות. זה לא הולך לאיבוד.
המחשבה של הכל או לא כלום, היא מה שמכניס ללחץ, וממילא מורידה את הכח להתמודד. ב. במקום לצייר לעצמי את עצמי משוטט בכל מיני אתרים וכו', דבר שמדכא אותי, על זה שאין לי את זה, אני מצייר בנפשי את עצמי רגע לאחר החטא, את התחושה של הדיכאון, היאוש מעצמי והטומאה. כך אני יוצר קשר נפשי בין, תאוה - לדיכאון ועצב, ומי מאיתנו לא רוצה להיות שמח?!

שמתי לב, שבימים אלו שהייתי נקי, לא הייתי פחות שמח, אלא ההפך הוא הנכון. לכן המחשבה כאילו תאוה משמחת, היא לחלוטין לא נכונה! מקסימום, היא משכיחה לזמן מסויים , את טרדות החיים - אך אין היא משמחת.

טוב, דיברתי יותר מדאי, מה קורה שלמה ומשה מנסה- איך אתם מתמודדים?!

כבר הגבתי עליך בפורום האחר שכתבת לפני שראיתי מה שכתבת פה
העיקר התפללתי עליך ואני רואה שתפילותי התקבלו ב"ה יחד עם התפילות שלך
אני בנתיים מחזיק מעמד אני עכשיו ביום ה11
ואמת היא מה שכתבת בענין המחשבה הנ"ל - כי גם אני חשבתי לעצמי איך אחזיק מעמד הרי כל המראות האלו נותנים לי סיפור ואיך אשמח בלי זה - אבל מצד שני הרי אני כל פעם מצטער אח"כ אז איך הם בדיוק משמחים אותי, כמו"כ המעשה ההיא שלכאורה משמחת אותי - אהל אח"כ הרי אני מצטער על מה שעשיתי. ולכן אכן נכון מה שכתבת כי כל זה היא למראית העין.
ומישהו אמר לי פעם שכשרואים בטעות ראיה ברחוב וכדו' ומיד חושבים על המראה אפיול כשחושבים בכיוון הנכון דהיינו שהוא חושב למה הסתכלתי וכו' או שחושב על המראה שראה למה היא הולכת כך וכך ובזה משנן לעצמו את המראה שראה וחוזר עליה ובכך היא נחרטת במידה מסויימת במוחו, ובזה בעצם מתבוסס במראה שראה, ולכן מיד כשרואה מראה כזה אל יחשוב על מה שראה אלא ילך הלאה ועל יחשוב עליה כלל.
ראיתי גם בפורום האנגלי, דבר נכון, (עכ"פ אצלי היה הסיפור לפעמים כך) שאני נזהרתי מראיות אסורות והיה מפריע לי על איך מעיזה אישה ללכת כך וכך ברחוב, ובמידה מסויימת הייתי מעמיק על הראיה שראיתי וייסרתי לעצמי על המראה או האשה שהולכת כך, ובזה גרמתי לעצמי שאחשוב על זה עד שנפלתי ברשתו שהתחלתי בעצם ליהנות מהמראה ולכן צריך ליזהר לא לחשוב כלל וכאילו לא ראיתי כלל כלום.
כתבתי כבר בשבוע שעבר שאני חושב לפעמים כשאני רואה שהרי ההנאה היא רגעית ואחרי רגע אני אפילו לא מרגיש את הניסיון ורק לאותו רגע היא ניסיון ובזה אני משקיט במקצת את יצרי.
אני מקוה שדברי יהיו לתועלת כולם ובעיקר לתועלת עצמי.
שבוע טוב

יישר כח  על התפילות!

מחזיקים כאן אצבעות לכולם, ולזכור שכל רגע הוא הצלחה, כל שניה היא הצלחה. ולכן "אין יאוש בעולם כלל!". לנסות שוב ושוב - ולא לומר, בין כה אין סיכוי. היום יש סיכוי, אז היום ננסה. היום 34 יום, שהם אבעה שבועות וששה ימים לנקיון.
יסוד שביסוד!

אכן היום היא יסוד שביסוד וכידוע ליודעי חן היא מראה על העניינים שאנו מדברים כאן.

בדרך אגב אתמול היתה כניסה לשכם לקבר יוסף הצדיק שכידוע נקרא הצדיק על שם צדקותו שעמד בקשיים האלו, וכמובן שבקברו היא מקום המסוגל לעניינים אלו, חשבתי אולי לנסוע שם לשפוך את נפשי לה' ממקום המסוגל הזה, אך בסוף לא יצא לי, התפללתי כרגיל.

בהמשך אספר לך דבר מעניין שחוויתי כל שנה בימי היסוד בכל שבוע מימי הספירה בכל שנה ושנה בשנים שעברו ובםרט בשבוע הנוכחי של ספירת היסוד.

מקוים לשמוע בשורות טובות

היום שנים עשר יום שהם שבוע אחד שלם ועוד חמשה ימים שאני חי את החיים שלי
הרחמן הוא יחזיר לנו את החיים למקומה במהרה בימינו אמן סלה.
למנצח.....
אנא בכח....

בדרך אגב בשבת חשבתי על הנאמר בתפילת אנא בכח ששם אומרים "אנא בכח גדולת ימינך" שכידוע הימין מראה גם על חסד אבל גם על כח גדול וחזק, לעומת יד שמאל המראה על כח חלש, אז אנו אומרים אנא השם בכוחך הגדול דהיינו שים את כל כובד המשקל על "תתיר צרורה" תתיר אותנו מהחבל הזה שנכרך סביבינו יותר ויותר ואין אנו יכולים לצאת מזה. כך חשבתי בשבת זו, כפי שכבר כתבתי שבשת זו היתה לי בחלק מהשבת התעלות גדולה מאוד (בחלק השני כמעט היתה לי מעידה, אבל ניצלתי ב"ה).

הרבה הצלה - וכט"ס

תחזיק מעמד

משה

אמן!
גם אני חשבתי ליסוע ליוסף....אך מצוק העיתים, לא יכולתי...
מה שכן הייתי בל"ג בעומר אצל הרשב"י, ושם שפכתי שיח.

היום עבר [ועדיין עובר] יום לא נעים. ותמי בימים כאלו יש "עניין" לחטוא, כדי להשתחרר.

אני משנן לעצמי - שזו לא התרופה , ומשם לא תצמח הישועה! ומחר יהיה יום אחר....

בהצלחה לכולם!

אכתוב לך בהמשך היום
אני ממהר תעיין בפורום השני כתבתי לך קצת מהגיגי

אז כך!

אני הטהרתי את עצמי מ5 ימים לפני ל"ג בעומר ובאתי לשם ואמרתי לר' שמעון הנה באתי עם מתנה לכבודך, אנא ה' תעזור לי שאוכל לתת לך כל הזמן את אותה מתנה.
וגם חשבתי לנסוע לקבר יוסף הצדיק גם כדי לתת לעצמי קצת שיחרור וגם כדי להתפלל (אני מנסה לתגמל את עצמי כל הזמן), אבל ברגע האחרון לא יכולתי לנסוע ולא נסעתי, אבל לא הצטערתי משני סיבות:
1. שמעתי שהיה שם בלגן גדול, בעת היציאה מהמתחם - חבר שלי סיפר לי שהמתין לאוטובוס שלו איזה שעה שעתיים בגלל שהתמשו בו להוציא את הקהל להתבצר שם.
2. אח"כ הבנתי שיהיו שם מכל הקהל ומכל הסוגים ולפעמים ישנם נשים שאינם לבושים כראוי, ופעם אחת הייתי והיו שם בנות שהשתוללו על האוטובוס ממש מאחורי, אני התביישתי להסתכל בפירוש עליהן בגלל הקהל הרב שהיה סביב, אך יצרי עמד כמו קפיץ לנגדי, ולכן במידה מסויימת עכשיו כשאני עדיין טרי, לא היה צורך שאכניס את עצמי במקום שאני לא רוצה להיכשל בו.

אך דבר מעניין שאמרתי לך כבר לפני כמה הודעות, כל שנה, אבל כל שנה, בבוא ביום של ספירת יסוד אני נופל ובגדול, לא סתם, ובדרך כלל אחרי הנפילה אני נזכר אוי בדיוק היום היא ספירת היסוד, וכמו"כ בשבוע של ספירת היסוד יש לי נפילות שאין כדוגמתם ובפרט ביום של יסוד שביסוד, אך השנה כל השבוע הייתי נחרד שמא יקרה משהו, וגם בתחילת הספירה נפלתי בדיוק בימי היסוד (ליותר דיוק בלילי היסוד) אבל מאז חמשה ימים לפני ל"ג בעומר נזהרתי וב"ה שעדיין לא נפלתי.

היום יום חמשה עשר שהם שני שבועות ויום אחד לספירה
עליתי דרגה בטבלה
שלך
משה

גם לי יש תמיד את הבעיה בשבוע של היסוד.....ואני תמיד מבכה על זה.
בשנה שעברה לא אמרתי את ה"רבונו של עולם" שארי ספירת העומר, מכיוון שאמרתי לעצמי, איך אני אתקן את הספירות, אם מעשי מקולקלים בעניין הזה. השנה סוף סוף אמרתי כמעט כל ערב....

אני חייה לסיים כרגע.

אני כתבתי הודעה גם בפורום האנגלי [בהיכל התהילה] שם הסברתי את הקושי שחוויתי ביומיים האחרונים...

איתי דבר נפלא בספרו של הרב דניאל פריש זצוק"ל על ספירת העומר שבימים אלו יש נסיונות יותר גדולים בגלל שהיא הזמן שצריך לתקן את כל הספירות וכנראה שגם בשבוע היסוד ובימיו יש נסיונות גדולים בעניינים אלו

שלום עליכם משה המנסה ואולי יחוס!
אני רואה שהפכתם את דבריי לדו שיח של ממש ואני שמח שיכולתי להוסיף.
אני מצאתי, וכך שמעתי מרבים, שההסתכלות הנכונה בזה אינו ש"אני מחזיק מעמד כך וכך ימים" אלא שאני צריך להתגבר היום ולהשאיר את המחר למחר ואת האתמול לאתמול.
בימים האחרונים גם נסיתי לממש ולחיות את הפתגם של ר' אליעזר "עשה תשובה יום אחד לפני מותך" שפירוש דבריו - על פי מסכת שבת - הוא שמאחר ואינך יודע מתי אתה מת עשה תשובה היום כאילו שזה יומך האחרון.
אני רואה שהמימוש של הפתגם הזה דורש הרבה התבוננות, וכמו כל הדברים הטובים ומועילים עדיין לא לקחתי את הזמן כדי להחדיר את זה טוב טוב אל מוחי ואל לבי, אבל התחלתי.
ב"ה היום אני נקי. ובע"ה ובלי נדר אשמור את היום בנקיות!

עוד דבר אחד שצריך לחשוב עליו תמיד: שעה אחת של תשובה ומעשים טובים שווה יותר מכל חיי העולם הבא. נכון לעכשיו אני בעל תשובה!

יום נעים לכולם!