שבוע טוב,
התאוה הוא כח בתוכך, הוא מושך לשני צדדים, צד טוב וצד רע, נפשו של האדם מתחלקת לשניים, נפש בהמית ונפש אלוקית, האדם צריך למשוך את כוחותיו לצד הטוב - קרי הנפש האלוקית. זו לא התמכרות, זו עבודה תמידית של האדם, לשים לב לכוחותיו ולמשוך.
אלוקים הינו מהווה העולם, הינו הבורא, המנהיג ואותו עלינו לעבוד, אין זו התמכרות, זו עבודה תמידית, עצם העבודה על התאוה הינה גם עבודת ה', זהו קיום רצון ה' למשוך את התאוה לצד הטוב, לצד הנפש האלוקית.
התמכרות הינה משיכה גופנית, איננה עשיה של האדם עם הכרה של דעת, זו משיכה טבעית כמו של בהמה לאכילה שהיא מרגישה רעבה, כך התאוה בחלק ההתמכרות שבה היא השתלטות הגוף על האדם, יש לו בולמוס למילוי התאוה, בזה לא שייכת עבודת ה', בזה נצרך השתלטות נגדית של האדם עם הדעת ולעלות מעל הגוף.
זו מלחמה, האדם נלחם בגופו כמו חולה הנלחם על גופו ורוצה לישרוד ממחלתו.
כן, זו לא בושה לומר שזו מחלה, ההכרה והידיעה הזו רק תיתן את האפשרות לאדם להתחיל להילחם.
עצימת העיניים ממחלה זו תפיל את האדם למצב של חוסר מלחמה, וזה יביא לנצחון הגוף על האדם.
מקווה שעזרתי במשהו, זה מה שאני מרגיש ורואה בין אלוקים ותאוה
מקווה לנצחון של שנינו במלחמה מול התאוה ולהחלים בזכות המלחמה הזו.
אמן!
ישורון