הימים חולפים ללא הרף ואני לא עושה כלום.
אני בן אדם בן 28 עם 115 קילוגרם, עם בעיות להרדם, עם בעיות לקום מוקדם בבוקר.
אני מרגיש רע כל היום.
אני לא יודע במה לעסוק אז אני סתם גולש במחשב שאני מכור אליו
אני לא יודע במה להתחיל להתעסק, אני הרבה ימים קם מאוחר, לקראת צהרי היום, אני לא חושב על להתחיל משהו כי כבר שחכתי מה רציתי להתחיל לעשות, אני מדליק את המחשב לכמה רגעים ובזה היום שלי נגמר (אם לא המחשב אז אני סתם מתוסכל).
אני בדיכאון שאני לא יודע איך לברוח ממנו, חוץ מלהיות חסר תועלת מול המחשב.
אני התנוונתי, אני לא יכול להתחיל לעשות משהו פיזי, או בכלל ללמוד משהו.
אני סטודנט באוניברסיטה ויש לי מלא חומר להשלים בקורסים שאני לומד, ועם הסדר יום שאני מנהל, אני מרגיש שהכל אבוד, אני לא יכול לעזור לעצמי ואני חושש שאף אחד אחר גם לא יכול.
התאורייה שלי פגה תוקף, אני כבר לא יודע אם איי פעם אוציא רשיון
לא יצאתי כבר שנים להתאוורר, החוצה מהבית (אולי כדי לקנות אוכל או להגיע לכיתה)
ניסיתי כדורי שינה כדי להרדם בזמן בלילה ומלא קפה על הבוקר, ועדיין היום שלי מתחיל מעייפות נפשית ומישיבה מול המחשב
הגוף שלי מנוון ועייף, אני מתקשה להניע את עצמי, אני מתחיל להרגיש שקשה לי לחשוב.
לעשות משהו מבחינה הלכתית, אני בכלל לא עושה, לעצמי הפסקתי לדעוג.
חיי בשביל לאכול ולשתות.
אין מציאות ואין השכל בחיים שלי.
אני לא רוצה להתחיל את שנת הלימודים הזו, אין לי יותר סיכוי באוניברסיטה.
אני סתם בן אדם חלשלוש ושבור, אין לי סיכוי מול כלום בחיים.
בעצם מי אני בחיים האלו?
מה התועלת שאני עושה ביום?